בלי ששמנו לב: אסטרואיד התפוצץ מעל אינדונזיה

בתחילת חודש אוקטובר, ליתר דיוק ב-8 בו, אירע אירוע שחמק מתשומת הלב העולמית. בשעות הבוקר, החרידה התפוצצות את החוף האינדונזי, מעל החוף המערבי של מפרץ בוני. ההתפוצצות שעוצמתה נאמדת בכ-50 קילוטון מקורה באסטרואיד קטן, שגודלו נאמד בכ-10 מטרים בלבד, שחדר את האטמוספירה והתפוצץ. לדעת מומחים, זהו האוביקט הגדול ביותר שפגע בכדור הארץ מזה עשור.

אסטרואידים בגודל כזה חודרים לאטמוספירה אך קיימת סבירות גבוהה מאוד שהם יתפרקו ויתפוצצו באוויר ואז רק שברים קטנים מהם מגיעים לפני הקרקע. יכולתו של אסטרואיד קטן לחדור את האטמוספירה תלויה בגודלו ובהרכבו - ככל שהאסטרואיד גדול יותר, כמובן שסיכוייו לשרוד את המעבר האלים באטמוספירה גדלים, אולם גם להרכבו יש חשיבות.

לאסטרואידים שבנויים בעיקר ממתכות יש סיכוי גבוה יותר להגיע לפני הקרקע מאשר לאסטרואידים אבניים ולאסטרואידים המכילים הרבה חומר אורגני (קונדריטים, על שם ראשי התיבות CHON המציינים את אטומי הפחמן, מימן, חמצן וחנקן). עדיין לא אותר כל שריד של האסטרואיד שהגיע לקרקע והיות והחדירה התרחשה סמוך למפרץ רוב הסיכויים שהשברים נפלו רובם ככולם למים.

אסטרואידים בגדלים כאלה פוגעים בכדור הארץ בממוצע אחת לכמה שנים. רובם, כמו האסטרואיד האמור, חומקים מהתקשורת כיוון שהם נופלים בעיקר מעל האוקיינוסים או מעל אזורים לא מיושבים.

גלי ההלם הנגרמים מכניסות האסטרואידים האלה נקלטים בעיקר על ידי לוויינים שנועדו לנטר שיגורי טילים בליסטיים והפיצוץ שארע בתחילת אוקטובר נקלט בחיישנים של הארגון למניעת ניסויי חימוש גרעיני (CTBTO). על עוצמת הפיצוץ אפשר ללמוד מהעובדה שהחיישנים שחשו בגלי ההלם מצויים למעלה מעשרת אלפים קילומטרים ממקום חדירתו של האסטרואיד את האטמוספירה.

למותר לציין שהאסטרואיד לא נצפה בשום מקום בטרם כניסתו לאטמוספירה מה שמעיד אל הסכנה הצפויה לנו מאורחים בלתי קרואים ובלתי רצויים בעליל אלה. עוצמת הפיצוץ של האסטרואיד השתוותה לכפליים מעוצמת הפצצה הגרעינית שהוטלה על הירושימה ונדמה שבימים אלה, שכל העולם מדבר על האיום האירני, חשוב מאוד גם להפנות את מבטנו אל החלל, שמשם צפויה לנו סכנה לא פחותה שמגיעה, בוודאות סטטיסטית מצמררת, אחת לכמה שנים.

מאדים בכוורת הדבורים

כוכב הלכת מאדים הולך ומתקרב אל כדור הארץ, עד שיגיע לקרבה מרבית במחזור זה בתחילת 2010. בינתיים הוא נראה מדי יום מוקדם יותר מעל האופק המזרחי ובשבוע זה אפשר לראותו מעל האופק המזרחי סמוך לחצות הלילה.

מאדים ניכר היטב בגוונו הכתמתם-אדמדם ובגלל גודלו הפיזי הקטן ומרחקו שעדיין רב, הוא ייראה כדסקה קטנה, כמעט חסרת פרטים, גם בטלסקופים בינוניים. בסוף השבוע הזה, מאדים יימצא באזור מעניין ביותר בשמיים; הוא יכנס בלילה שבין שישי לשבת לתחומי צביר הכוכבים הפתוח הקרוי האבוס (מספרו הקטלוגי M44) שבקבוצת סרטן. מאדים ישהה בתחומי צביר האבוס עד ה-2 בנובמבר. אורו של הירח המצוי במילואו בדיוק ב-2 בנובמבר עשוי להפריע מעט, אך גם כך המראה של מאדים הכתמתם בתוך כוורת הדבורים עשוי להיות מרהיב.

קבוצת סרטן היא אחת מהמזלות החיוורים ביותר וקשה מאוד להבחין בכוכבי הקבוצה גם מאזור חשוך לא כל שכן מתוככי עיר מוארת. הקבוצה מצויה בדיוק בין קבוצת תאומים, שניכרת בשני הכוכבים הבהירים שבה, קסטור ופולוקס, לבין קבוצת אריה שבה מצוי הכוכב הבהיר רגולוס.

בקבוצת סרטן מצוי אחד מצבירי הכוכבים הבהירים שבשמיים, שקל מאוד לראותו בעין בלתי מזוינת מאזורים חשוכים ולעתים גם מתוך ערים. (לזיהוי קבוצת סרטן אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה).

צביר האבוס הוא אחד מצבירי הכוכבים הבהירים והקרובים שבשמיים והיה ידוע כבר בימי קדם והיפארכוס כינה אותו נֶפֶליוֹן שפירושו ביוונית הענן הקטן. שמו הלטיני, המקובל גם כיום והמצוטט בחלק מן האטלסים הוא פּרֶסֶפֶּה, אבוס, וזהו גם שמו המוכר בספרי האסטרונומיה שנכתבו בעברית לאחר קום המדינה.

מקור השם הוא במקום לידתו של ישוע הנוצרי שלפי הבשורה על פי לוקס, נולד באבוס: "וימהרו ויבֹאו וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד והוא שֹכב באבוס" (לוקס א' ב'). כיום ניתן לצביר שם מודרני יותר, הכוורת.

הראשון שהצליח להבחין בכוכבי הצביר היה גלילאו שצפה בו בשנת 1610 ומנה בעזרת הטלסקופ שלו כ-36 כוכבים בצביר. במשקפת שדה קטנה אפשר למנות כ-100 כוכבים בשדה שגודלו הזוויתי 95 (פי שלושה מקוטרו הזוויתי של הירח המלא). מספר הכוכבים שיש בצביר נאמד ב-50, בהם כמה ננסים לבנים. הדרך הטובה ביותר ליהנות מהצביר היא לצפות בו במשקפת שדה או בטלסקופים בעלי הגדלה שאינה עולה על X30, אחרת לא יהיה אפשר לראות את כל כוכבי הצביר בשדה ראייה אחד.

מרחק הצביר מהשמש כ-540 שנות אור, קוטרו כ-40 שנות אור, גילו מוערך בכ-660 מיליון שנה והוא מתרחק מהשמש במהירות 33 קילומטרים לשנייה (מתוך – האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).