התפקיד שאף אחד לא רוצה
ככה בונים משרד? לא פחות מ-14 שרי תיירות כיהנו בעשור אחד
בעיה נוספת בענף התיירות בארץ היא אי-ההמשכיות. בעשור האחרון בלבד היו בישראל 14 שרי תיירות. ב-1999 סיים משה קצב את תפקידו במשרד ומאז כיהן בתפקיד אהוד ברק בעת ששימש כראש ממשלה, עד שבחר את אמנון ליפקין שחק לתפקיד. אחריו היו רחבעם זאבי ז"ל; בני אלון; יצחק לוי; בני אלון שוב; גדעון עזרא; אברהם הירשזון; יצחק הרצוג; יצחק אהרונוביץ; אהוד אולמרט בעת ששימש ראש ממשלה ולאחר התפטרותו של אהרונוביץ - רוחמה אברהם; והשר הנוכחי, סטס מיסז'ניקוב.
כל שר הביא איתו מנכ"ל חדש, הקים ועדות שונות, הכין תוכניות עבודה חדשות, חיפש קהל יעד חדש, ולמעשה ניסה להמציא את הגלגל מחדש. כל שר נזקק לכחצי שנת לימוד, ועזב את המשרד זמן קצר אחר כך. חלקם בלי שמישהו זכר שהיה שם וחלקם שכל מה שזוכרים מהם הוא בר רפאלי או קבוצת ארסנל הבריטית. אם המסורת הזו תימשך, ייתכן שעד 2015 יהיו עוד חמישה עד שבעה שרים.
ראוי לזכור שבקרב שרי הממשלה תפקיד שר התיירות נחשב כמעט תמיד נחות, מעין פיצוי לח"כים שלא נמצא בשבילם משהו טוב יותר, ולכן רבים מהממונים התייחסו לתחום התיירות כאל מקפצה לתפקיד הבא. בין השאר, אפשר לראות את אמנון ליפקין שחק, שברח כשהוצע לו תפקיד שר התחבורה, והסביר שכשר תחבורה הוא חולש על תקציבים גדולים יותר, ולכן יכול לעשות יותר.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
