תבוטל הרכבת הקלה בגוש-דן?
האם מדינת ישראל עומדת לבטל סופית את ההסכם עם חברת MTS, להקמת הרכבת הקלה בתל אביב, או שמדובר בספין נוסף שנועד להפעיל לחץ על הזכיינית
איום אמיתי או ספין? המדינה מאיימת לבטל את ההסכם שנחתם עם זכיינית הרכבת הקלה בתל-אביב.
משרד האוצר הודיע היום (ב') כי זימן את זכיינית הרכבת הקלה בתל-אביב, חברת MTS, לשימוע בעניין המשך ההתקשרות עימה. באוצר מסבירים כי "השימוע יערך על מנת לשקול את המשך ההתקשרות בחוזה הזיכיון עם MTS, לרבות ביטול ההסכם, נוכח העיכוב המתמשך וכשלון הזכיינית, עד כה, לגייס את המימון הנדרש לביצוע הפרויקט".
באוצר מזכירים כי הזכיינית, שנבחרה בדצמבר 2006, התחייבה במסגרת חוזה הזיכיון להגיע ל"סגירה פיננסית" - הבטחת מקורות המימון לביצוע הפרויקט - עד מאי 2008. אלא שעד כה, שנה וחצי לאחר המועד המוסכם, לא הצליחה החברה לעמוד בכך. באוצר גם אומרים כי לאחרונה הוקפאו המגעים בין הצדדים, בין היתר בגלל הקשיים אליהם נקלעה אחת מבעלות השליטה בזכיינית, חברת "אפריקה ישראל" של לב לבייב.
הקו האדום של הרכבת הקלה אמור לחצות את גוש-דן, מפתח-תקווה עד בת-ים
עוד אומרים באוצר כי "סבב השיחות האחרון הסתיים כאשר הזכיינית הציגה דרישות לשינויים מהותיים בהסכם הזיכיון" - שינויים אשר לטענת בכירים באוצר יידרשו תוספת משמעותית מתקציב המדינה. במסגרת השימוע, מתכוונים באוצר לדרוש מהזכיינית להציג את תוכניתה להשגת סגירה פיננסית "בלוח זמנים קצר".
למי יש 10 מיליארד שקל?
בשלב זה, לא ברור עד כמה אמיתי איום האוצר לבטל את ההסכם להקמת הרכבת הקלה. בשנה וחצי שחלפו מאז המועד המקורי להשגת הסגירה הפיננסית, שיחררו שני הצדדים - המדינה והזכיינית - הודעות רבות, שעיקר מטרתן הייתה הפעלת לחץ על הצד השני במטרה לשפר את תנאי החוזה. למעשה, בכירים בתחום התחבורה, העריכו בשבועות האחרונים כי משרד האוצר מאיים על הזכיינית רק מתוך מטרה לזרז את הליך הסגירה הפיננסית, ולא מתוך רצון אמיתי לבטל את ההסכם עימה.ראוי לציין כי ביטול ההסכם עם הזכיינית בשלב זה עלול לגרום נזק חמור למדינת ישראל. אם תחליט המדינה להלאים את הפרויקט, ולממן אותו מתוך תקציבה, יידרש משרד האוצר למצוא סכום הנאמד במיליארדי שקל. הקצאת התקציב לפרויקט הרכבת הקלה, עשויה לדרוש את ביטולם של פרויקטי תחבורה אחרים - כמו למשל פיתוח קווי רכבת לפריפריה, או סלילת כבישי רוחב חדשים.
לאן פניו של הקו האדום?
בעיה נוספת וחמורה לא פחות, תהיה השפעת ביטול ההסכם על לוח הזמנים של הפרויקט. כבר כעת, נמצא "הקו האדום" - הקו הראשון של הרכבת הקלה - בפיגור ניכר אחר לוחות הזמנים. ביטול ההסכם עם הזכיינית - בין אם במטרה להלאים את הפרויקט, ובין אם במטרה להוציאו למכרז חדש - יגרור דחייה נוספת וארוכה במיוחד. מאחר שמרבית תוכניות הפיתוח של התחבורה הציבורית בגוש-דן מבוססות כיום על הקו האדום, צפוי ביטול ההסכם לפגוע בכלל מערך התחבורה הציבורית במרכז העסקי של המדינה.
חמורה לא פחות עשויה להיות ההשפעה על פרויקטים עתידים שתבקש המדינה להקים בשיתוף עם המגזר הפרטי. בזכיינית שותפות מספר חברות בינלאומיות גדולות - כמו סימנס הגרמנית ו-CCECC הסינית - וביטול ההסכם עלול להרתיע חברות בינלאומיות מלהשתתף במכרזים שתפרסם המדינה בעתיד. כדאי לזכור כי למדינת ישראל אין ניסיון בהקמת פרויקטי תחבורה מורכבים כמו "הקו האדום", והשתתפות חברות בינלאומיות נחוצה למימושם.