מספר הזהות תלוי בכיכר העיר
"היום אני מתביישת להתפשט/ שתראה את מספר הזהות שלו/ מתרוצץ על צג הגוף בחשכה/ אתה לא סולח". שיר חדש של דפנה שחורי
תעודת זהות
1.
בעזרת מספריים פעורי רגליים
חרטת על גופי את מספר הזהות שלך:
אפס
חמש
שש
ארבע
שלוש
שש
תשע
שש
וכו'
היום אני מתביישת להתפשט
שתראה את מספר הזהות שלו
מתרוצץ על צג הגוף בחשיכה
אתה לא סולח
משוטט עם האצבע על הספרה הראשונה ומסכם:
הוא היה בסך הכל אפס
זה מה שהוא היה
2.
בזכות היכולת העל חושית שלי לגלות את מספר הזהות שלו
הוא צלצל
כדי לדעת במדויק כיצד זה גיליתי ערוותו ברבים
שתקתי שתיקה ממושכת על הקו
שחצה יבשות ואיים
וזרועות של צוקים
וארכיפלגים וכיסי אוויר
ורוחות פרצים
בסיום הָאֵלֶם הָאָבֵל פצח לפתע בשיר
שלוש מילים התנגנו שוב ושוב
מפיו אל פי
עד שנתבלעו בתהום הצליל
ונהפכו למתק שפתיים
קר לך שאל לפתע ומשך שמיכה מאחוריו
עטף אותי ועטף אותי ועטף אותי
כמו מומיה בזרועותיו
3.
כשניחשתי סוף סוף את מספר הזהות שלו
זה היה כאילו ניחשתי את כל המספרים בלוטו
ואני ממלמלת אותם בכל הזדמנות
(כלב גדול בא לעברי
מהלשון העבה שלו מטפטף דם
ציפור שחורה מתה על המדרכה
אישוניה נבלעו עמוק בארובותיהן)
והוא
שוהה ומשתאה כיצד זה קרה
הכוח האכזר הזה
להעמידו עירום ועריה
מספר הזהות שלו תלוי בכיכר העיר
בלי שמלה
סדין אדום מוכתם עשייה:
עינוגים שנגמרו בצווחה
צעקה אחת ויחידה
שנמלטה מפיו
בשעה שגילה שגיליתי
את מספר הזהות שלו
דפנה שחורי, משוררת ומבקרת ספרים בעיתונות ובכתבי-עת. זכתה פעמיים בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות
- קרן תל אביב. אם לשתי בנות. ספריה: "סאם ישכיב אותי לישון", "תכולה", "חשבתי לגרוב גרבי לילך" ו"גולדפיש". לקריאת שירים נוספים של שחורי לחצוכאן
לכל כתבות המדור לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
