כבר ברור שנקים ועדת חקירה
חקירת מצ"ח מחדדת את קיומם של האינטרס הטקטי והאסטרטגי של ישראל לחקור בעצמה את המבצע. הנזק הצפוי לנו אם לא נעשה כן, לא שקול לרווח שתביא ועדת חקירה
צה"ל ממשיך לחקור חיילים וקצינים בחשד לעבירות שביצעו במהלך מבצע "עופרת יצוקה". חלק מהמעשים הנחקרים אסורים לחלוטין על פי הקוד האתי של צה"ל, ואם אירעו, חס ושלום, לא סייעו כלל ועיקר ללחימה ולהשגת יעדיה. הפרסום אודות חקירת מצ"ח מבהיר כי אין כל הגיון בהתעקשות של קברניטי מדינת ישראל להתנגד להקמת ועדת חקירה חיצונית לצבא שתברר את החשדות להפרת הקוד האתי במהלך המבצע.
ואולי כדאי שנתחיל ישר מהסוף: ישראל תקים לבסוף ועדת חקירה לבדיקת טענות ומסקנות דו"ח גולדסטון. היא תוקם כי אין שום רציונל ממשי שלא לעשות זאת. האינטרסים החיוניים של ישראל, הן מבחינה טקטית והן מבחינה אסטרטגית מחייבים להקימה, וממילא איננו יכולים שלא לעשות כן, כי הנזק הצפוי לנו מכך איננו שקול לרווח שתביא ועדה כזו. ובעיקר: אין לנו מה לחשוש ומה להסתיר ממנה.
השאלה היחידה היא כמה השפלות ונזק נספוג במישור הבינלאומי עד שהמנהיגות הפוליטית המזגזגת תתעשת ותפנים את הכורח שבהקמת הוועדה.
אהוד ברק עומד בראש המתנגדים לכך. טענתו היא כי "לא יעלה על הדעת" שקצינים ולוחמים יצטרכו לתת דין וחשבון לגורמים זרים, שיבואו מחוץ למערכת הצבאית, בקשר לאירועים השונים בלחימה בעזה, בפרט בקשר לאירועים שנבדקו לכאורה על ידי הוועדה בראשות גולדסטון שמונתה במנדט מוטה וצבוע. ברק מבסס את התנגדותו על בטחונו העז במהימנות חקירתו העצמית של צה"ל.
הנימוק הזה כל כך אווילי, עד שמפליא איך אדם חכם כמו ברק בכלל מעלה אותו.
נצא מנקודת הנחה שכל מה שברק טוען נכון. ועדת גולדסטון מוטה ובעלת מנדט לא ראוי מלכתחילה, מסקנותיה הזויות ובדיקותיה כושלות. דווקא משום כך ברור שועדת חקירה חיצונית שתבדוק את הטענות העובדתיות ותקבל גישה לתחקירי צה"ל תוכל להפריך על נקלה את טענות ועדת גולדסטון.
מאחר שכל ההמלצות בהקשר לפשעי מלחמה ולצעדים נגד ישראל על פי הדו"ח הזה, שמוגדר על-ידי מקצועני ההסברה שלנו כאחד הדו"חות המסוכנים שפורסמו נגד ישראל, יתמסמסו בבדיקה כזו, הרי שאם כפי שטוען ברק הממצאים הם חד משמעיים, למה להתנגד?
לו אני זר, לא הייתי יכול לפרש את התנגדות של ברק אלא כחשש שבדיקה כזו תביא לאישוש ואימות חלק ממצאי דו"ח גולדסטון בניגוד מפורש להתבטאויותיו הזחוחות.
כישראלי אני סבור שגם אם חס וחלילה יתברר מבדיקה של ועדת חקירה כי צה"ל לא איתר כשלים ומעשים שלא ייעשו, (ואני מעריך ומקווה שלא כך יקרה), הרי שתוצאה מצערת כזו ככל שתהיה, חשובה מאוד לעתידנו והכרעותינו מכאן ולהבא, גם במישור של תכנון וביצוע הלחימה וגם במישור של מערכת הבדיקות העצמית שמנהל צה"ל.
אין לי ספק שאנו הצד הצודק במלחמה עם החמאס, בעלי נורמות ואתיקה ראויים במלחמה מסובכת ומורכבת. אבל הסיסמה המקובלת למלחמה בתאונות הדרכים: "הייה חכם ואל תהיה צודק", מעולם לא היתה מתאימה יותר לדרך הניהול המתבקשת במאבק המסובך לו אנו נדרשים עתה ביתר שאת בזירה הבינלאומית.
דני זמיר, ראש המכינה הקדם-צבאית על שם רבין.
עדויות של חיילים בוגרי המכינה התתפרסמו בתום "עופרת יצוקה"
לפנייה לכתב/ת 
