לא פיצול ולא פיצוץ
יש מי שמשוכנע שיוזמת פיצול היועץ של נאמן קשורה לצרות של ליברמן. אחרים בטוחים שברק עומד על הרגליים האחוריות בגלל הצרות שלו עם המבקר. נתניהו בינתיים מתעטף בשתיקה, עם מסר ברור: את הקואליציה לא יפצלו. וממילא, לבני מסתבכת יותר
מי שהחסיר השבוע פעימה נוכח ה"דרמה" והאיומים שהושמעו מפי בכירי מפלגת העבודה, בעיצומו של הוויכוח על ההצעה לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, יכול להירגע: על פי כל הסימנים, האיתותים, המסרים השקטים והתוכניות של בנימין נתניהו ואהוד ברק - משבר אמיתי עם סוף רע לא יהיה כאן. שר המשפטים נאמן הציע את שהציע, שלום שמחון איים את שאיים ("לא יקום ולא יהיה, נפרוש אם") - אבל לא ברק ולא נתניהו יתנו לסיפור הזה להידרדר לכדי משבר פוליטי, שסופו פרישה של העבודה מן הממשלה.
בתוך שטף הדיווחים והציטוטים שפורסמו השבוע סביב הנושא, בלטה שתיקתו של ראש הממשלה (שלראשונה מאז הבחירות, היומן שלו עמוס פגישות אישיות עם פוליטיקאים). הוא מסרב בשלב זה להתייחס לנושא בפומבי, מסרב לקבל החלטה. יש לו זמן. אנשיו אומרים ששום דבר לא בוער. מסביב יהום הסער, אבל השעון יתחיל לתקתק באמת רק בעוד כמה שבועות. שר הביטחון, מנגד, הבהיר שוב ושוב את עמדתו נגד הפיצול, בעד מינוי יועץ על פי הכללים הנהוגים ובעד הקמת ועדה שתבחן את הנושא, אולם נזהר מלאיים. בשביל זה יש שמחון. ברק יודע שבבחירה בין העבודה כשותפה בקואליציה ובין האג'נדה של נאמן ואביגדור ליברמן, שממתין לכתב אישום נגדו - נתניהו מצביע עבודה.
יחד, כל הדרך. נתניהו וברק (צילום: ירון ברנר)
"הוא צריך את העבודה בממשלה", אומר מקורב לנתניהו. "הוא למד את לקחי הקדנציה הקודמת בשני מישורים: ראשית, הוא יחליט בזמן המתאים לו, כשלא תהיה ברירה; שנית, הוא זקוק לממשלה בעלת אופי של ממשלת אחדות, ממשלה עם אופי מרכזי ומתון - והעבודה מספקת לו את הצורך הזה. הוא לא יוותר עליה כל כך מהר, ויעשה הכל כדי שהממשלה תישאר יציבה".
המסר היוצא מסביבתו של נתניהו ברור: בסוף תימצא פשרה שתספק את רצונו של ברק להיראות כמי ששומר על מערכת המשפט. ראש הממשלה ינסה למצוא את דרך המלך, כדי שברק ואנשי העבודה יהיו מרוצים. בינתיים, נמשך הוויכוח סביב הצורך לפצל את סמכויות היועץ המשפטי, ובסערת הרוחות לא תמיד ברור מדוע מתעקשים בעבודה ובשמאל להתנגד למהלך שמציע נאמן.
עקירת שן
"אי אפשר לעשות מהלך כזה בלי דיון מעמיק, ארוך, שבמהלכו ייבחנו כל ההשלכות", אומר יו"ר העבודה. "שינוי כה משמעותי חייב להיבחן היטב על-ידי ועדה מקצועית ורצינית, שתבדוק את כל ההיבטים". מקורביו של שר הביטחון דחו השבוע פעם אחר פעם את הטענות, כי הוא פועל לרצות את אנשי מערכת המשפט, בגלל הבדיקות שעורך מבקר המדינה בענייניו האישיים.
המתנגדים להצעתו של נאמן חוששים כי הוא עושה יד אחת עם ליברמן ועם גורמים בימין, המעוניינים להחליש את מעמד היועץ המשפטי אל מול הפוליטיקאים. בעלי הדמיון המפותח מתארים את ההצעה כאג'נדה שנרקמה לאורך שנים ארוכות, בחדרי חדרים.
"יש בישראל מערכת מאוד ייחודית, והיא אחת המוצלחות בעולם", טוען שר המשפטים לשעבר, ד"ר יוסי ביילין. "זה לא שאם יש הפרדה זה סופה של הדמוקרטיה, ואם אין הפרדה זו דמוקרטיה מלאה. אבל אנשים לא מבינים שהיועץ המשפטי לממשלה הוא לא גורם ממליץ. הוא כמו בית משפט: דבריו מחייבים. יש פוליטיקאים שלא אוהבים את זה, ולכן הם רוצים להחליש אותו, כדי שיהיה רק יועץ. אבל צריך להבין: היועץ הוא לא עורך הדין של הממשלה. הוא בית המשפט שלה: קביעתו היא כמו קביעה של בית המשפט העליון. מי שרוצה לפצל את הסמכויות, רוצה שידם של הפוליטיקאים תהיה על העליונה בשיח עם היועץ המשפטי".
מתנגדי הצעת נאמן חוששים כי פיצול הסמכויות הוא רק לבנה אחת בתוכנית של מתנגדי שלטון החוק. לצִדה כוונות נוספות, כמו שינוי הרכב בית המשפט העליון באמצעות שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, והחלשת הביקורת השיפוטית. "אני לא רוצה לומר שהפיצול הוא הרס מערכת המשפט", אומר ביילין, "אבל לאנשים האלה יש עניין גדול בהחלשת בית המשפט העליון, וזו כבר פגיעה בדמוקרטיה. החיבור בין אנשי מקצוע כמו מוטה קרמניצר וידידיה שטרן, שמדברים על הנושא כבר שנים רבות, ובין הפוליטיקאים בעלי האידיאולוגיה שמטרתה להחליש את מערכת המשפט, בעייתי. ואני אומר לאנשי המקצוע: היזהרו לכם. אתם משחקים לידי חונטה שבאה להחליש את מה שבעיניכם קדוש".
מן הצד השני ניצב שר המשפטים הקודם, פרופ' דניאל פרידמן, שזעם השבוע על המכתב המתוקשר ששיגר פרקליט המדינה לדור ליורשו, יעקב נאמן. הוא ראה בו הוכחה נוספת לצורך בפיצול: "ריכוז הסמכויות יוצר תחושה שהיועץ - ובעקבותיו גם פרקליט המדינה - נמצאים מעל שר המשפטים, ואולי גם מעל הממשלה", הוא הסביר בשיחה עם ynet. "לפיכך, הפרקליט חופשי למתוח ביקורת על השר תוך ערעור הדמוקרטיה ותוך קריאת תגר על הכללים הבסיסיים של מינהל תקין - דבר שדווקא פרקליט המדינה עצמו היה צריך לתת בו דוגמא אישית".
ציפתה לזה?
הפולמוס סביב הצעת נאמן גרר למשחק גם את יו"ר האופוזיציה, שהצליחה להרגיז לא מעט מחבריה בסיעה. שחור על גבי עיתון, ומבלי ליידע אותם, הציגה ציפי לבני הצעת פשרה בנושא פיצול הסמכויות, ועל הדרך העירה מתרדמתם לא מעט בכירים בקדימה - שהתעוררו בוקר אחד עם הצעה "מטעם קדימה". אחרי לא מעט חודשים של שקט תעשייתי, הרגישה לבני השבוע את הקושי שבניהול אופוזיציה מול קואליציה איתנה.
חברי כנסת, שעד כה שמרו על כבודה ונמנעו מלבקר אותה בפומבי, פתחו לראשונה את הפה. מי לציטוט ומי לרקע, הם הוציאו קיטור, מחו על התנהלותה, על דרך קבלת ההחלטות שלה. לפתע, תסכולים של חודשים פרצו החוצה. אנשים כמו יוחנן פלסנר, רוני בר-און, שלמה מולה ואחרים זימרו מנגינות שלא נשמעו עד כה. נכון, באופן רשמי הם מחו על כך שראו את הצעתה של לבני בתקשורת, אך מאחורי המחאה הזו מסתתר תסכול רב מהדרך שבה היא מנהלת את העניינים, מדרך קבלת ההחלטות שלה.
"זה לא שהיא מאבדת שליטה", אמר השבוע חבר כנסת בקדימה שנחשב למקורב ללבני. "אבל יש כאן תחושה שהאחיזה שלה במפלגה חלשה יותר; שלאחר יותר מחצי שנה באופוזיציה, אנשים מתחילים לאבד סבלנות, ולא לגמרי מבינים מה היא רוצה ולאן היא מובילה. עד כה שתקנו, משום שהיא הביאה מנדטים בבחירות, אבל אין ודאות לגבי מה שיקרה בעתיד. אנשים מתחילים לשאול שאלות, והאחיזה שלה באנשים רופפת יותר".
בסביבתה של לבני דוחים את הביקורת, וטוענים כי מעולם לא אמרה שהצעת הפשרה היא על דעת הסיעה כולה. "אז יש כמה חברי כנסת שיצאו נגד ההצעה, זה טבעי. זו לא דיקטטורה, אנשים יכולים לומר את דעתם. בכל אופן, איבוד שליטה אין פה. כשיש לך 27 חברי כנסת, אי אפשר לספק את כולם כל הזמן. אין מה להתרגש".
לפנייה לכתב/ת 
