דו"ח: מהו הניתוח הנפוץ ביותר בישראל?

מהם הניתוחים הנפוצים ביותר בישראל, ואילו הם הנדירים ביותר? מנתונים שנאספו מהמחלקות הכירורגיות ב-26 בתי חולים בארץ בין השנים 2001 עד 2008, עולה כי הניתוח הנפוץ ביותר הוא ניתוח בקע (הרניה). מדי שנה מבוצעים בממוצע כ-10,500 ניתוחים מסוג זה. במקום השני מוצבים ניתוחי אפנדציט (8,062 ניתוחים בשנה), ניתוחי פתיחת בטן לצורך בדיקה (7,679) וניתוחי כיס מרה (7,108 בממוצע בשנה). שכיחים פחות הם ניתוחי קיבה, ושט ושד (כ-4,000 בשנה לכל סוג) והנדירים ביותר הם ניתוחי כבד ולבלב (כ-500 בממוצע בשנה).

הכי נדירים: ניתוחים בכבד ובלבלב

ציונה חקלאי, ראש תחום מידע במשרד הבריאות, הציגה את הממצאים בכנס של החברה הישראלית לאיכות ברפואה. חקלאי ציינה כי לאורך השנים לא נצפו שינויים משמעותיים במספרי הניתוחים בארץ, פרט לניתוח התוספתן. "ישנה מגמת עלייה בניתוחי תוספתן ואנחנו בודקים כעת את הנושא", אמרה. שיעורי התמותה הגבוהים ביותר נרשמו בניתוחי מעיים ווושט (8-9%). שיעור תמותה של 5% נמצא בניתוחי כבד ולבלב, שבהם תקופת האשפוז הממוצעת לאחר הניתוח היא הארוכה ביותר ונמשכת למעלה משבועיים.

"תמותה באשפוז מוסברת בעיקר על ידי גיל, סוג הניתוח, תחלואה נלווית והיות המנותח חולה בסיכון גבוה", הסבירה חקלאי. עוד ציינה כי "פרויקט מדידי האיכות בבתי החולים יאפשר בקרה ותיקוף לרישום המנהלי בבית החולים לצורכי בקרת איכות". בימים אלו מקיים משרד הבריאות בדיקות נוספות לגבי שיעור הסיבוכים לאחר ניתוחים ב 43 מחלקות כירורגיות ו-23 מחלקות אורתופדיות. 

מטרת הפרויקט כולו היא למדוד את איכות הטיפול בבתי החולים השונים, כפי שנעשה כבר כמה שנים בנוגע לטיפול בקופות החולים. לאור הנתונים ובהתייעצות עם אנשי המקצוע יוגדרו מדדי האיכות. בעתיד יוכל כל בית חולים בישראל לדעת באם שיעור הסיבוכים בפעולות שונות גבוה או נמוך מהיעד שנקבע. עם זאת, בתי החולים התנו את הסכמתם להשתתף בתוכנית בכך שהמידע ההשוואתי ביניהם לא יפורסם.

1 מכל 10 מנותחי המעי הגס - מתים בניתוח

בכנס הוצגו גם נתונים שנאספו לראשונה על ניתוחים במעי הגס מ-24 בתי חולים בין השנים 2004 עד 2007. מהנתונים עולה כי הסיכון הממוצע לתמותה בסוג ניתוחים כאלה עומד על 9% והסיכון לסיבוכים הוא 21%.

בסך הכל נאספו דיווחים על 16,829 ניתוחי מעי גס שנעשו בשנים אלו. נמצא כי 9% מהמנותחים (כ-1,514) מתו במהלך

 האשפוז. 12% מהמנותחים סבלו מזיהומים לאחר הניתוח ובסך הכל סבלו 21% מסיבוכים או מזיהומים לאחר הניתוח. "חשבנו תחילה שזה מספר גבוה, אולי גבוה מדי", אמרה חקלאי. החוקרים בנו מודל המנתח את שיעור מקרי המוות המצוי והצפוי בניתוח כזה ובמודל שנבנה נמצא כי רק בבית חולים אחד היה שיעור מקרי המוות גבוה מהצפוי.

החוקרים מצאו כי גיל ואשפוז קודם הם משתנים הקשורים לתמותה ולסיבוכים. נמצא כי הסיכון לתמותה של מנותחים בני 40 עד 54 גבוה פי 2.46 מזה של מנותחים בני 18 עד 39. בקרב בני 55 עד 64 הסיכון למוות גבוה פי שלושה. בעשור שלאחר מכן (בני 65 עד 74) הסיכון למות גבוה פי ארבעה והסיכון של בני 75 ומעלה למות בניתוח מעי גס גבוה כמעט פי עשרה מאשר הסיכון של המנותחים הצעירים (18 עד 39). עוד נמצא כי חולים בסיכון גבוה (הסובלים מהתנקבות של המעי, שהגיעו לבית החולים בעקבות פגיעת טראומה) נמצאים בסיכון של פי 8.5 לתמותה בניתוח. עוד נמצא כי מנותחים שעברו אשפוז קודם נמצאים בסיכון הגבוה ב-55% למוות במהלך ניתוח.