למאהבת: לא אתן לך לקחת את הבעל שלי

ולא בגלל ש"הייתי שם קודם", כמו שאומרים הילדים, אלא מפני שלא ייתכן אחרת. אני לא אתן לך להכניס אותי ואת ילדינו לסטטיסטיקה האכזרית של אחד משלושה זוגות שמתגרשים. להזכירך: יש כאן משפחה שלמה על הפרק, לא רק זוג

ציפורה על תילפורסם: 09.11.09 , 11:32

"ותתפלאי לדעת, אני מכירה אותך", שרה יהודית רביץ ב"שבתות וחגים". כן, גם אני מכירה אותך, רק שאני הצד הנבגד כאן בשיר.

הטלפונים שקיבלתי, מעקבים שעשיתי, התנהגותו של איש חיקי שהשתנתה בזמן האחרון מאז שהוא איתך, כל אלו גרמו לי להבין. ואני יודעת, גם אם מסרבת להאמין, שזה יימשך לעד. אני יודעת ומבליגה, מאמינה בתמימות שמתישהו הוא יתפכח, הוא יבין שהאהבה המסנוורת שיש לו איתך עכשיו, ם אם ואולי בגלל שהיא מוגבלת, סקס הפרוע והחייתי (כמו שהיה לי ולו בהתחלה, לפני הילדים והמשכנתה והעבודה הלוחצת והחיים האמיתיים), המשיכה, ההבנה ההדדית - כל אלו לא ייתכנו בעולם שלכם. הכנסתם משהו יפה כמו אהבה לעולם מכוער של שקרים ובגידות. וכמו שאומרים במזרח התיכון מים ושמן לא מתערבבים...

אז אני יושבת ומחכה. למי? לבעלי, האדם שאהבתי יותר מכל וילדתי לו את ילדינו, האדם שיחד איתו ישבתי לילות ארוכים ותכננו את חיינו המשותפים בין משגל אחד לשני, בין בילוי עם חברים מהעבודה לבילוי עם המשפחה.

את באמת חושבת שתצליחי לנפץ את התוכניות הגדולות שעשינו אל קרקע אהבתך? לא חשוב כמה אתם מתאימים / אוהבים / נמשכים / דומים, אני לא אתן לך לקחת את אביר נעוריי, אלוף חיקי. ולא בגלל ש"הייתי שם קודם", כמו שאומרים הילדים, אלא מפני שזה לא ייתכן אחרת. את לא יכולה להכניס אותי ואת ילדינו אל הסטטיסטיקה האכזרית של אחד משלושה זוגות. להזכירך: יש כאן משפחה שלמה על הפרק, לא זוג. גם אם במעשיו של בעלי איתך הוא לא רואה את משפחתו לנגד עיניו, אני מניחה שבכל זאת זה מה שמונע ממנו לקום ולעזוב, אם לא אני אז המשפחה שלו (הילדים).

אני מניחה שגם את כבר רוצה ילדים משלך

עוד מבט:

משהו נשבר, אולי לא ניתן לתיקון

אשה נבגדת

תמיד אמרתי לו שאם יירצה לעשות איזה סטוץ חד פעמי עם מישהי שאיני מכירה, וכל זמן שאינני יודעת, זה כאילו לא קרה. לעומת זאת, ניהול רומן יסיים את מערכת היחסים בינינו. בסופו של דבר זה קרה. היה קשה כמו סוג של מוות, כואב כואב כואב, כאב שלא נגמר ואלוהים יודע מתי ייגמר

משהו נשבר, אולי לא ניתן לתיקון

זה נשמע עצוב, אני יודעת, כאילו שאני מחזיקה את הילדים כנשק מולך. אבל איזו ברירה את משאירה לי? אני חייבת להשתמש בהם, בתקווה שמתישהו תביני שהוא לא יעזוב ותתייאשי. אני מניחה שגם את כבר רוצה ילדים משלך, אז לא תוכלי לחכות לנצח. מתישהו תתפשרי ותצאי מחיינו, אז אוכל לפרוח שוב בחיק אהובי.

ואני אסלח, ללא ספק אסלח. לא בגלל תסמונת האשה המוכה, אלא מפני שאני מכירה אותו היטב, ואני יודעת שלמרות מה שיש לו איתך - הוא עדיין מרגיש כלפיי משהו. אולי הצלחת לעמעם את רגשותיו אליי, אבל את אפיזודה חולפת. היום את יפה יותר, צעירה יותר, פנויה יותר. אבל הילדים ואני - אנחנו הדבר האמיתי בחייו, והוא יודע את זה.

אז בגללך נידונתי לתקופה של זוגיות לא מאושרת. את יודעת מה? אני אפילו לא כועסת עלייך בגלל זה. לכל זוג המשברים שלו, ואני שמחה שאת קו השבר. את פשוט מישהי שאני יכולה להתמודד איתה. גם אם בעלי חושב עכשיו שאת מושלמת - זה בגלל שהוא מאוהב. אני יודעת בתוכי שאני מוכשרת יותר, בוגרת יותר, מנוסה יותר ואמיצה יותר, וזה מה שיכריע את הכף בערבו של יום, כשהוא ישב עם כוס הבירה ביד ויביט בי ובילדיו משחקים מול התנור ביום חורפי קר. הוא ירצה את השלווה של המשפחה שלו ולא את הטרחה והמאמץ בלהקים משפחה חדשה איתך, להתרגל למשפחה חדשה, לחיים חדשים וכל מה שיתלווה לזה. זאת בלי להביא בחשבון גרושים מכוערים (וברור לך שאם זה יקרה זה לא ייגמר יפה), ילדים מאשימים וסביבה לא אוהדת.

הנה, השתמשתי שוב בילדים, זה נשק יום הדין מבחינתי, אבל גם הסיבה לחיי ולחיי בעלי כאחד. אנחנו לא הזוגות שיישארו ביחד "בשביל הילדים", את יודעת שאני מכירה את הנושא מהבית, ברור לי שהוא מספר לך הכל. אבל אנחנו נישאר ביחד כי אני עוד אוהבת אותו, למרות כל הקשיים שאת ורק את גורמת. ברגע שלא תהיי בתמונה אני מאמינה שיהיה לנו טוב יותר. לכולנו, גם לו, ובעיקר לו. אז תרפי.