חורשת האקליפטוס - אבל על ספידים

ניתן היה לחשוב שבעידן האינטרנט והסלולרי, עידן שבו המקלדת והמסך דוחקים הצידה את המכתב, המחברת והספר - הביקוש לנייר יירד. אך האמת דווקא הפוכה: הביקוש לנייר ברחבי העולם נמצא במגמת עלייה, ומומחים טוענים כי הסיבה לכך נעוצה בין השאר בקלות הבלתי נסבלת של ההדפסה. הביקוש הגובר לנייר מגביר את הצורך בכריתת עצים והמגמה רק מתעצמת אם מצרפים לכך את שאר השימושים הגוברים של העץ - בתעשיות האנרגיה והבנייה.

בקנה מידה עולמי זוהי בעיה חמורה: מדינות רבות, כמו אינדונזיה למשל, כורתות שטחי יער עצומים לטובת התעשייה באופן בלתי מבוקר, שמגביר את הלחץ על הקרקעות וגם פולט כמות עצומה של גזי חממה. במקביל, הגידול המתמיד באוכלוסיית העולם ובצריכת המזון, הסחורות והאנרגיה הופך את השטחים החקלאיים למצרך מבוקש. במצב בעייתי זה, מסבירים המומחים, התשובה היחידה טמונה בניהול יעיל של המשאבים.

חברת CBD, חברת ביו טכנולוגיה ישראלית-בריטית, אחראית לפיתוח ייחודי שעשוי להיות חלק מהפתרון. בחברה מצאו גן שכאשר הוא מוחדר לעצים הוא עשוי להאיץ את צמיחתם בכ-25 אחוז, והיא מעוררת התעניינות רבה בקרב יצרניות הנייר הגדולות בעולם.

יער של תעשיית הנייר בדרום אמריקה (צילומים באדיבות CBD)

ראשונים להתעניין בפיתוח הישראלי היתה ענקית הייעור והנייר "סוזנו" - יצרנית הנייר השניה בגודלה בדרום אמריקה, המחזיקה כיום ביערות המשתרעים על פני כ-3.4 מיליון דונם - כמעט כמו השטח המוקצב כיום בישראל לחקלאות. בעתיד, מתעתדת "סוזנו" להגדיל את שטחי היערות שלה ל-6 מיליון דונם, ולהקים את מפעל ייצור הנייר הגדול בעולם.

אנרגיה סולרית מזון אורגני ירוק לבית ירוק למשרד

הצטרף לאינדקס האינדקס המלא

על פי ההערכות המפעל החדש של "סוזנו" זה יזדקק מדי יום ל-200 משאיות עמוסות עצים. כדי שהעצים שייכרתו לא יהיו מיערות עתיקים, שם הם חלק ממערכת אקולוגית חיה, המגמה היא לגדל יערות המיועדים מראש לכריתה. הפיתוח של CBD מייעל מאוד את היערות הללו.

"המגמה העולמית כיום היא לנהל יערות ברי קיימא - כלומר לנהל ולנצל את היער כך שהמגוון הביולוגי נשמר וכך שכושר הייצור וההתחדשות של היער יהיה מקסימלי אך לא יפגע במערכות האקולוגיות", מסביר ד"ר סטנלי הירש, מנכ"ל CBD. בעשרות השנים האחרונות חדרה מגמת הייעור הזו לארצות הברית ואירופה אך גם לדרום אפריקה וברזיל  - שם קיימים מוקדים חשובים של תעשיית הנייר. לדברי הירש, התפיסה הירוקה עושה את דרכה גם לסין.

העצים הנפוצים ביותר לשימוש הם אורן ואקליפטוס - אך התעשייה מעדיפה את האחרון בעיקר בגלל קצב הגדילה שלו. אקליפטוס ממוצע מגיע לגודל הרצוי תוך כשבע שנים, לעומת עץ אורן שצריך כ-25 שנה כדי להגיע לגודל דומה. לא קשה אם כן להבין מדוע הטכנולוגיה של CBD, שיכולה לגרום לאקליפטוס לגדול תוך קצת יותר מחמש שנים, כה אטרקטיבית.

"אנחנו מאפשרים לנצל את הקרקע ביעילות ולהגדיל את כמות העץ שניתן לקבל מכל דונם ב-25 עד 30 אחוז, מסבירים בחברה. "וכך, במקום לנגוס בג'ונגלים אפשר לנצל את היערות הקיימים". 

המפתח השנוי במחלוקת: הנדסה גנטית

שורשיו של הפיתוח של CBD נעוצים בעבודת מחקר של פרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ועבודת הדוקטורט של ד"ר זיו שני, המשמש כיום כמנהל המחקר והפיתוח בחברה. כיצד זה עובד? התשובה טמונה בגן שנקרא CBD - ראשי תיבות של Cellulose Binding Domain. גן זה מוחדר ל-DNA של גרעין התא ומשנה את תכונות הצמח. בהמשך, תאי הצמח המטופל מייצרים חלבונים חדשים שמשנים את אופיו של דופן התא, ואת קצב צמיחתו.

כיום מתמקדת CBD בעיקר בשוק עצי האקליפטוס, אך לאחרונה החלו גם להתעניין בעצי צפצפה. הצפצפה משמשת כיום בעיקר את תעשיית האנרגיה, לא מעט גם בשל יכולתה להשתלב כחומר בעירה בתחנות כוח, ולהפחית בכך את הפחם המזהם. "אורך הזמן הממוצע שלוקח לעץ צפצפה לגדול הוא שנתיים, ולכן היא אטרקטיבית מבחינתנו", מסביר הירש.

בדרך למפעל הנייר: עצי אקליפטוס כרותים בדרום אמריקה 

הפיתוח אמנם עשוי להציל יערות גשם עתיקים מכריתה, ולמנוע פליטה של גזי חממה, אך לא כולם מריעים לחברה הישראלית מרחובות. למעשה, מתנגדיהם הנחושים ביותר של חברות הביו טק כמו CBD מגיעים דווקא מהמחנה "הירוק", שחוששים מההתערבות הגנטית בטבע.

ב-CBD טוענים שהחשש אינו מוצדק. "מהבדיקות שלנו לא עולה אף השפעה שלילית. עץ מהונדס גנטית לא נופל בתכונותיו מעץ שאינו מהונדס, וגם איכות הנייר המופקת ממנו אינה מושפעת מהתהליך", משיב שני.

"החשש נובע מכך שלא כולם מקבלים עדיין את הפתרון שמציעה ההנדסה הגנטית, בעיקר הארגונים הירוקים. בארצות הברית זה הגיע בעבר גם להתקפות טרור - ממש אקו-טרוריזם", מסביר שני. אם שואלים אותו, ההתנגדות "הירוקה" להנדסה הגנטית נובעת בעיקר מבורות. "במובנים מסוימים ההנדסה הגנטית ממשיכה את מה שהאבולוציה עושה ממילא, רק במהירות ובכלים מדויקים יותר", הוא אומר.

ובכל זאת, החשש מפני אותה "התנגדות ירוקה" הביא את CBD להסתיר את שדות הניסוי שלה ברחבי העולם. בשדות אלה, בברזיל, סין, ארצות הברית וגם ישראל - בודקים את השפעת ההנדסה הגנטית על העצים, אך בחברה לא ששים להרחיב על כך וגם לא לגלות היכן הם נמצאים.

שני, במקור מקיבוץ שמיר בצפון, מכיר את החקלאות מקרוב וטוען שמתנגדי ההנדסה הגנטית אינם מבינים את האופן שבו העולם פועל כיום, והם מונעים מפחדים ולא מעובדות. "היום החקלאות מהונדסת כולה. אין כזה דבר חקלאות אורגנית. חקלאות אורגנית, שמיועדת לפלחי שוק קטנים ועשירים, איננה פתרון גלובלי לבעיית המשאבים. הפתרון היחידי הוא הנדסה גנטית", הוא אומר.  

לדברי הירש, פוטנציאל השוק שבו פועלת החברה הוא עצום ומגלגל מיליארדי דולרים אך מעל המניע הכלכלי, הוא מדבר על תחושת שליחות. "ה'דרייב' שלנו הוא כלכלי, אין ספק בכך, אך אנו באמת חשים שיש בידינו טכנולוגיה שיכולה לשנות את העולם ולתרום תרומה משמעותית מאוד לכל נושא הקיימות".