"לא הצלחנו בשילוב ערבים בשירות המדינה"
נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה אמרה כי המעסיקים בישראל פועלים מתוך דעות קדומות ולא רואים את היתרונות שבהעסקת מגוון אוכלוסיות. ד"ר יצחק ספורטא ממרכז אדווה: "מותר להיות גזענים, מותר להיות עם דעות קדומות - אבל תהיו גזענים בבית"
"לא השכלנו לעשות תהליך מוצלח של שילוב ערבים בשירות המדינה, למרות שכבר מדובר בתהליך ארוך ומתמשך". כך אמרה היום נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, עו"ד ציונה קניג, האמונה על שילוב כל האוכלוסיות במדינה בעבודה.
- שטייניץ: לערבים ולחרדים יש חלק באי תעסוקתם
- שטייניץ: "פועלים לעידוד יציאת חרדים לעבודה"
- הנגיד: קיצוץ הקצבאות שיפר את תעסוקת הערבים
קניג אמרה את הדברים בכנס שערכה הקריה האקדמית אונו בעקבות פרסום הדוח של הקריה, החושף אפליה חמורה בשוק נגד עובדים חרדים, ערבים ואתיופים.
"ברור שהממצאים של הדוח חמורים ביותר", אמרה קניג. "המעסיקים בישראל פועלים מתוך דעות קדומות ולא רואים את היתרונות שבהעסקת מגוון אוכלוסיות. הפתרון האפשרי לדברים הוא העדפה מתקנת. יש עלייה מתמדת בהשתלבות נשים בדירקטוריונים ב-20 השנים האחרונות אך ורק בזכות העדפה מתקנת. צריך ליצור תהליכים דומים לגבי חרדים, אתיופים וכן עובדים בגילאים מסוימים ובעלי העדפות מיניות שונות".
אובדן אמון
פקידה ממשלתית בכירה נוספת שהשתתפה בדיון, מנהלת אגף לתכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה, הניה מרקוביץ' התייחסה לאפליה המתקנת. "אנחנו המעסיק הכי גדול במשק ולכן לקחנו על עצמנו לבצע העדפה מתקנת", אמרה. "כיום עולי אתיופיה מיוצגים לפי חלקם באוכלוסיה, אף שלא בתפקידים בכירים מספיק. יש 7% עובדים ערבים בשירות המדינה ולא בדרגות בכירות מספיק".
עם זאת היא ציינה כי יש תחומים, כמו הרפואה, שבהם אין כל בעיה. "הבעיה היא לא בתפקוד של העובדים עצמם. יש 12 עובדים ערבים באוצר וכששאלתי את המנהלים 'איך הם?' הם השיבו: 'דווקא בסדר'. חלק מהבעיה נעוץ באובדן אמון בינינו לבין האוכלוסייה הערבית. אפילו כשאנחנו עושים מכרזים לערבים בלבד, הם רואים בהם מכרזים מכורים ולא ניגשים אליהם".
תנו לערבים להבריח לכם את הלקוחות
ד"ר נידאל עותמאן, יועץ משפטי ממרכז מוסאווא, שהשתתף בכנס, אמר כי לא הופתע מתוצאות דוח אונו. "למעסיקים תמיד יש תירוצים למה להפלות אנשים מאוכלוסיות שונות, ואני מדבר לא רק על ערבים, כיוון שיש אפליה גם נגד חרדים, מזרחיים ורוסים", אמר. "הם מדברים על בעיה של שוני תרבותי, אבל לא שמעתי על ערבי שכן הגיע לעמדת מפתח ושהשוני התרבותי הפריע לו לתפקד".
הוא ציין כי המעסיקים במגזר הפרטי אומרים "ערבים יבריחו לקוחות". בתגובה לכך אמר: "בסדר, אז תעסיקו אותנו במגזר הממשלתי, שבו דווקא צריכים להבריח את הלקוחות - ואנחנו יכולים לתרום לכך".
עותמאן הוסיף כי בחברות הממשלתיות רק 1% מהעובדים הם ערבים, ולכן הנתון המעודד כביכול – 7% ערבים בשירות המדינה - הוא רק חלק אחד מהתמונה.
החברה הישראלית היא גזענית, נקודה
ד"ר יצחק ספורטא, מהנהלת מכון אדוה, אמר את הדברים החריפים ביותר. "אנחנו מדברים כאן בצורה אקדמית ואז הדברים נשמעים נחמדים. צריך לשים זאת על השולחן: החברה הישראלית היא גזענית, נקודה. אני מתפלא על צורת ההתייחסות לדוח, כיוון שהדוח הזה חושף עבריינות".
הוא הדגיש כי לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה לשנת 1988 מעסיק שמפלה עובד הוא עבריין. "למרות זאת", אמר, "אנחנו שומעים שרוב המעסיקים בישראל עבריינים - והולכים הלאה. הפיתרון הוא לא תוכנית או ועדה כאלה או אחרים, אלא שינוי בגישה. האנשים הללו רוצים לחיות בעולם משעמם, שכולם נראים בו זהים".
לדבריו, מותר להיות גזענים, מותר להיות עם דעות קדומות - אבל תהיו גזענים בבית. "בבית תקללו את מי שאתם רוצים, אבל תשאירו את הגזענות שם ותזכרו שאם בעבודה אתם גזענים אתם עבריינים. החוכמה היא לחיות עם הדעות הקדומות אבל לא להתנהל לפיהן".
לפנייה לכתב/ת 
