משה כוכב עליון
ההופעה המהוקצעת והכובשת של משה פרץ בכפר מנחם הוכיחה כי הוא בדרכו להיות כוכב המוזיקה המזרחית הכי גדול בארץ. אל תתפלאו אם בקיץ הבא הוא יכבוש את קיסריה
לפני כשבועיים, במסגרת כתבה ב"ידיעות אחרונות", בה זעקו זמרים ממוצא אשכנזי נגד השתלטות המוזיקה המזרחית, צוטט שלומי ברכה אומר: "הסתכלתי במצעד העשור של גל"צ וערוץ 24. ראיתי את אבי פרץ, משה פרץ, שמעון פרץ וכל משפחת פרץ. פעם הם טענו לקיפוח והיום הם עברו לגור בהרצליה פיתוח...הכל עכשיו עובד על שטחיות, הכל כאן פלסטי".
בדרך להיות הכוכב הכי גדול בארץ (צילומים: צפריר אביוב)
אחרי ההופעה הראשונה שערך אמש (ג') משה פרץ באולם המופעים בכפר מנחם, אני ממליץ לברכה לזכור טוב את השם שלו, כי הבחור הצעיר הזה הולך להיות הכוכב הכי גדול בארץ.
זה ניכר מהרגע הראשון בו עלה פרץ לבמה; מתוך האולם הקטן צצה להקת בנות צווחניות שלא הפסיקה לצרוח את שמו של אהובם התורן, ולשיר יחד איתו את כל להיטיו. פרץ, שמודע להצלחתו בקרב המין הנשי, לא ריחם על נפשן ובעיקר על רגליהן ולו רגע אחד, ובמשך שעה וחצי העניק תצוגת תכלית, שלא הייתה מביישת אף הרכב של חמישיית בנים כמו "היי פייב" יחדיו.
לא במקרה הגיע משה פרץ, תוך שנתיים בלבד מאז צאת הסינגל "אש", למעמד של אחד הזמרים המצליחים במוזיקה המזרחית ואולי בכל הארץ. פרץ הוא סוג של חבילה מנצחת, כזו שנדרשת מאמן בסוף העשור הראשון של המילניום החדש; הוא נראה טוב, הוא שר יפה, הוא רהוט ובעל קסם אישי רב, אבל הוא בעיקר יוצר מוזיקלי שיודע את מלאכתו נאמנה.
יוצר שיודע מלאכתו נאמנה
כשרון הכתיבה וההלחנה המוצלח שלו הוציא אותו מהתלות בכותבים ויוצרים חיצוניים, והביא לו את ההצלחה המהירה שגורמת לרבים מעמיתיו להביט בו בקנאה.
וזו רק ההתחלה?
חמש דקות מתחילת ההופעה, עם סיום הלהיט "ואולי" ותחילת "רציתי רק" הקצבי, שאלה אחת ניקרה בראשי: "איך זה רק המופע הראשון שלו בקופות פתוחות?" פרץ זז על הבמה במיומנות של רקדן אוטומטי, פלירטט עם הקהל בחינניות רבה ובעיקר היה מלא בכל כך הרבה ביטחון עצמי, שאלמלא הייתי יודע אחרת - הייתי בטוח שזהו כבר סיום התור הנוכחי.
ניכר שפרץ ואנשיו לא חסכו בפרטים והשקיעו במופע את מיטב כספם, החל מגיוס צדי צרפתי לכיסא הבמאי ועד להבאתו של קלוד דדיה לכירואוגרפיה. אבל מעל כולם ראוי לציין את יעקב למאי, המעבד המוזיקלי שעשה עבודה מצוינת.
מופע מושקע, מהכוריאוגרפיה ועד העיבוד
למאי לקח את להיטיו של פרץ והתאים אותם לבמה גדולה. זה לא היה מופע בו השירים מהאלבום נשמעו אותו דבר על הבמה, או שדומה למופע שפרץ נותן בחתונה רגילה. להיפך, לכל שיר ניתנה פרשנות חדשה או זווית ייחודית משלו, שבידלה אותו מהביצוע הרגיל.
את "אני נשבע לך" שר פרץ יחד עם להקת הכושים העבריים מדימונה בגרסת גוספל יפהפייה, עד כדי כך שבזמן ביצוע השיר כמעט ולא נשמע קול תועה אחד באולם. כולם היו מרותקים. כדאי מאוד להוציא אותו כסינגל שיקדם את המופע. את "אש", הלהיט הענק שהזניק לו את הקריירה, הוא שר בעודו מתופף על דרבוקות והרים על הרגליים גם את אחרון הצופים שעוד העזו לשבת.
שיר המעלות עם כיפה
את הסינגל הראשון מאלבומו הרביעי, "שתיים בלילה", הוא שר בגירסה אקוסטית יחד עם הקהל שליווה אותו בשירה
לאורך כל השיר. הביצוע ל"יש רגעים" קבע סופית כי מדובר בשיר הכי יפה שלו. אהבתי במיוחד את ההדרן בו חזר פרץ לבמה כשכיפה על ראשו וביצע גירסה ל"שיר למעלות". הביצוע כבר זכה לפופולאריות רבה אצל זוגות רבים, שבוחרים להיכנס איתו החורף תחת החופה.
לסיכום, משה פרץ נתן אמש את אחת ההופעות הטובות ביותר שהיו השנה במוזיקה המזרחית. עם שלל להיטים, טונות של כשרון וכריזמה שמעטים התברכו בה, הוא הוכיח כי הוא הכל מלבד מוצר פלסטי. בשבוע הבא הוא יפתח סדרה של שש הופעות בהיכלי התרבות של תל אביב, ירושלים וחיפה. ואם בקיץ הזה נטען כי השתלטו הזמרים המזרחים על קיסריה, הרי שבקיץ הבא, מר ברכה היקר, כנראה יצטרף לשם פרץ נוסף, משה פרץ.
לכל כתבות המדור לחצו כאן