מאחורי המכחול של דומי

מרבית חיי אני עוסק בכל שטחי האמניות ובעיקר באמנות הפלסטית. כולן משלימות אחת את השנייה והן בעצם קשורות זו בזו. כשמתבוננים באמנות הציור שלי, נדרשים להפעיל את כל החושים, כיוון שאני מצייר ובונה סיפור ולא סצנה בודדת.

בסדרה האחרונה, בה אני עוסק מזה מספר שנים, ציירתי בעיקר את נופי הארץ; הנופים שלי אינם נטורליסטים ואף לא ריאליסטים. אינני מחפש לתאר את המציאות כפי שהיא, אלא את כוח הבריאה, הנבואה וההתרחשויות הטבעיות שבנוף המשתנה.

בצבע אני משתמש כדי להביע ולחוש את הנראה מבחינה רגשית. כפי שהאור או מצב הרוח משתנים, כך משתנה ספקטרום התפיסות שלנו. תפיסת מצב הרוח ברגע מסוים. כיצד אנו רואים, תופסים וחווים את הסביבה שלנו. ובמיוחד, מה שמסתתר מאחורי כל חלק וחלק של הארץ הזו. לצייר את כל האלמנטים החבויים והמסתוריים שאני שואב מהסביבה.

1. המכתש הגדול

(צילומים: שמעון ברנוביץ')

בציור "המכתש הגדול" אינני בוחר בצבעוניות חולית, אלא בצהבהבות הנשזרת בכתמים, אדמדמים וחומים וגם ירוקים. אני יוצר צמחייה מדברית, הנותנת תחושה כי הצופה מוקף ביצורים צמחיים, הנראים כרוקדים ברוחות לצלילי הרוח המדברית והיצורים הנמצאים שם.

2. סתיו בגולן

בציור זה אני נדהם מסערת הצבעים הסתווית. הצבעים סגולים, תכולים, צהובים וירוקים. השפע הצבעוני והצורני. ברצוני לגרום לצופה לחוש את השמחה של הצבעוניות הייחודית הסתווית, המהולה בעצבות מסוימת. אינני מתיימר לחקות את הטבע, אלא לחוש אותו. הגולן מבחינת טופוגראפית שונה משאר חלקי הארץ, נופיו ליריים ובו זמנית חזקים.

3. בראשית

על ציור "בראשית", עבדתי שנתיים בכדי ליצור את האווירה של משהו שהוא כאן אך לא ממש, נוף המשלב בין מציאות לדמיון. רציתי לצייר את החיים והמוות בו זמנית, ליצור ברקע את התוהו ובוהו שהיה לפני הבריאה ולחוש את הכוח האלוהי שיצר אותו.

4. יטבתה

את "יטבתה" ציירתי ברמיזה, בתוך המרחב המדברי צמרת וגזע גבעולי וצבעוניות אדמדמה וחומה של אימא אדמה, ובה אני זורק כתמים ירוקים היוצרים דרמה בתוך המונו כרומיות הכללית. העוצמה מתחזקת על ידי משיכות הצבע מלאות התנופה, הנראות כנמשכות במעיין אגביות. אני מנסה להפוך את הנוף המדברי למרתק, שכן רב בו המתרחש. מעין סימפוניה מדברית.

5. גביי שיש - נחל ציין

נחל ציין, הינו מקום מיוחד במינו, מעין אואזיס שסביבתו קשוחה וחסרת רחמים. אני בחרתי בצבעוניות צהבהבה כתומה. משיכות מכחול סוערות. בנוזליות של הצבע רציתי ליצור תחושה של מראה בראשית, שבו חיים חיות וצמחיה המתמודדות בנוף הקשוח היומיומי.

6. אלמוגים

"אלמוגים" בחרתי לצייר באמצע היום את עולם האלמוגים המרהיב של ים סוף, כשקרני השמש עוגבות את פני הים וזורעות אור על הצמחייה הימית ופרחי הים, שדוגמתם לא רואים בשום יבשה. בחרתי בצבעים כחלחלים וירוקים, שכבות, שכבות, של צבעים שנותנים את האפקט הימי והתנועה המתמדת של אלמוגים אלה.

7. שורשים בהרי הכרמל

את הציור הזה ציירתי אחרי השריפה הגדולה שכילתה את יערות הכרמל, לפני מספר שנים. השריפה גרמה לשורשי

העצים לפרוץ מהאדמה החרוכה בכדי לנשום ולשרוד, כאשר, בו זמנית, האדמה נבקעה מהחום העז ונוצרו בה שכבות של עורקים, חתכים וגידים. השתמשתי בצבעוניות עזה ונועזת לתאר את הטראומה של הבריאה. באמצעות שכבות הצבע הדשנות יצרתי את מראות האימה וההרס של השריפה הנוראה.

בכל ציוריי, אני מבקש לחדור עמוק פנימה ולגלות בעיקר את נבכי הנפש שאני בונה. אני בוחר לעשות זאת, באין ספור של שכבות צבע. האין סוף הזה נמצא אי שם במעמקי נפשי, ובעצם במעמקי נפשו של כל אחד ואחד מאיתנו. צריך רק לגלות אותו, לפתוח את צוהר ליבנו ולהכניס את היופי הזה פנימה.

דומי רייטר סופר "בריאה"- מיני רטרוספקטיבה, בית סוקולוב, תל אביב, 5.11.09 - 24.11.09