שתף קטע נבחר

סוכם: מס הבצורת יוקפא אך המים יתייקרו

שר התשתיות עוזי לנדאו הגיע לסיכום עם משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ורשות המים על הקפאת היטל הבצורת מינואר הקרוב ועד מחצית אפריל. עם זאת, מחירי המים יעלו באופן מדורג - בינואר ב-25 אחוז, ביולי בעוד 12.8 אחוז ובינואר 2011 בעוד שני אחוזים - בסך הכל ב-40 אחוז

הושג סיכום סופי באשר להיטל הבצורת: על פי הסיכום שהושג בין שר התשתיות, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ורשות המים, הוחלט להקפיא את היטל הבצורת בין ינואר 2010 ל-15 באפריל 2010.

 

עם זאת, תחול העלאה של מחירי המים באופן מדורג: העלאה ראשונה בשיעור של 25 אחוז בינואר 2010; העלאה שניה בשיעור של 12.8 אחוז ביולי 2010, והעלאה נוספת בשיעור של 2 אחוזים בינואר 2011. בסך הכל יעלו מחירי המים בשיעור כולל של 40 אחוז.

 

כפי שדווח הבוקר, הסיכומים הללו יכללו בהצעת חוק שתוגש בשבוע הבא לוועדת השרים לחקיקה ותזכה לתמיכת הממשלה, כדי שתעבור בהליך מהיר את שלבי החקיקה השונים. בסיומם, תחליף הצעת החוק את חוק היטל הבצורת (הצריכה העודפת) שעבר בכנסת במסגרת חוק ההסדרים.

 

ההיטל שעורר מחאה חריפה

היטל הבצורת, שנכנס לתוקפו לפני מספר חודשים, נועד להיות כלי למאבק בצריכת מים עודפת - בעיקר של בעלי גינות. על ההיטל הוחלט כשיוזמת רשות המים לאסור על השקיית גינות טורפדה על ידי שר התשתיות.

 

 

ההיטל הוא למעשה קנס בגובה 20 ש"ח שחל כל מ"ק מים שצורך משק בית במגזר העירוני מעבר למכסה קבועה מראש. המכסה עומדת נכון לנובמבר על 16 מ"ק למשק בית בן 4 נפשות - כלומר שעבור המ"ק ה-17 הם נדרשים לשלם את מחיר המים (בתעריף הגבוה ביותר) וגם תוספת קנס.

 

ברשות המים אמרו שההיטל נועד להביא לצמצום בצריכת המים, ושאם הציבור יעשה כן, הוא יוכל להימנע מתשלום ההיטל. אך בציבור קם קול מחאה חריף. הטענה המרכזית הייתה שמכסות המים הפטורות מההיטל קטנות מדי, ושלמעשה הוא יטיל עוד כבד על חלקים גדולים בציבור. טענה בולטת נוספת הייתה שכספי ההיטל לא מיועדים לטובת משק המים אלא יועדו לעבור לקופת האוצר. עד מהרה הפך ההיטל גם לכלי ניגוח פוליטי בידי גורמים פוליטיים וציבוריים שונים.

 

אז התברר כי במקביל להיטל הבצורת בכוונת רשות המים להעלות גם את מחירי המים באופן אחיד בינואר הקרוב, במסגרת רפורמה כוללת במשק המים. המהלך נועד, לטענת הרשות, להבטיח את יציבותם של תאגידי המים, להתאים את מחיר המים לעלות הפקתם והובלתם לצרכנים, וכן להבטיח את התקדמות הקמת מתקני ההתפלה הגדולים.

 

הצירוף של היטל הבצורת וייקור ניכר של תעריפי המים היה עול כבד. כשהלחץ הציבורי לביטול ההיטל גבר, מינה ראש הממשלה את מנכ"ל משרדו, אייל גבאי, לבחון את הנושא כולו עם צוות מיוחד שכלל חברים בוועדת הכספים ואת אנשי רשות המים. הצוות הסכים על מספר תיקונים בחוק היטל הבצורת, ובמקביל נועד גבאי עם אנשי משרד התשתיות ומשרד האוצר במטרה לקדם את הקפאת ההיטל.

 

ניצחון? הבזבזנים לא ייקנסו, אבל המים מתייקרים לכולם

ספק אם המתנגדים הקולניים של היטל הבצורת יכולים לרשום לעצמם ניצחון. ההיטל אמנם בוטל, אך מלכתחילה הוא לא חל על כל הציבור אלא רק על מי שצרך כמות גדולה של מים. בפועל התברר שההיטל יעיל למדי: בגלל האיום בקנס גבוה וקמפיין עידוד החיסכון של רשות המים, צומצמה צריכת המים באופן משמעותי. על פי הנתונים, הצריכה בקיץ האחרון ירדה ב-15 אחוז - חמישה אחוזים יותר מהיעד שהוצב. בשל כך, רק מעטים ובמקרים חריגים במיוחד, נדרשו לשלם חשבונות מים מנופחים. תאגידי המים שכבר החלו לגבות את ההיטל דיווחו בימים האחרוני כי הגבייה הממוצעת לצרכן אינה גבוהה במיוחד.

 

אלא שכעת, ביטול ההיטל נקשר להעלאה רוחבית של תעריפי המים - על כלל הציבור ולא רק על בעלי גינות ומי שמבזבז מים בצורה מופרזת. אפשר בהחלט שכעת יעלו המים לכל הצרכנים יותר מכפי שהיו עולים לו היה נותר היטל הבצורת על כנו.

 

שר התשתיות, עוזי לנדאו, שדחף להקפאת היטל הבצורת, אמר בעקבות הסיכום: "השגנו הישגים חשובים להצלת משק המים בישראל. נמשיך לפעול במרץ על מנת שבישראל לא יהיה מחסור במים, והעלאת המחירים תעשה בצורה מדורגת שלא כנטל על האוכלוסיה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים