ייקור תעריפי המים: "הבדואים יחזרו לימי הביניים"

במציאות שבה רבים מהתושבים הבדואים בדרום כלל לא משלמים את חשבונות המים, שמפסיקים לזרום כל כמה ימים, ייקור התעריפים הצפוי בתחילת השנה הבאה עלול לדרדר את מצבם עוד יותר. "אנשים פשוט לא ישלמו. הם יחזרו לימי הביניים וידאגו להביא מים מהבאר", אמר ל-ynet עבדאללה אבו-שריקי, חבר מועצת לקיה ומנהל מחלקת הרווחה במועצה המקומית כסייפה.

ברהט חיים יותר מ-50 אלף תושבים. לפי נתוני העירייה, כ-20 אלף מהם מובטלים וכ-14 אלף מטופלים על-ידי שירותי הרווחה. "חלק גדול מהתושבים גם כך לא משלם את המים, שנותנים להם בתעריפים מוזלים, אז איך הם ישלמו עם התעריף החדש"? תוהה תושב העיר סולימאן אבו גררה. "אם המים יתייקרו גם אלה שמשלמים - יפסיקו. זה פשוט עוול למגזר שלם".

הפסקת מים בלקיה, לפני כחודש. "לא נוכל אפילו לשתות" (צילום: אליעד לוי)

לדבריו, "כל יום שני וחמישי יש לנו הפסקות מים, העירייה לא מסוגלת לגבות מהתושבים את החובות שלהם. אם אכן יעלו המחירים הם יפסיקו וייאלצו לנתק את כל העיר ממים לתמיד".

אבו גררה אף מציע פתרון חלופי: "הרי כל ההתייקרות נובעת מהרצון שאנשים יחסכו במים. אולי מי שיוריד בצריכת המים - שיקבל הנחה. כך ניתן לעודד את התושבים לחסוך ולא להעניש אותם".

תושבי לקיה כבר יודעים איך זה לחיות בלי מים, וחוששים שהייקור הצפוי יחזיר אותם עשרות שנים לאחור. "רוב התושבים במגזר הבדואי, ובלקיה בפרט, סובלים ממצב סוציו-אקונומי קשה", אומר אבו-שריקי, האחראי על הרווחה בכסייפה. "אני אישית, כבר התחלתי לחשוב על חפירת באר בחצר שלי כדי לאגור את מי הגשמים".

אבו-שריקי טוען שבעוד העולם צועד לעבר הקידמה, הבדואים הולכים בכיוון ההפוך, ומזהיר מההשלכות הקשות על רמת ההיגיינה. "למובטלים זה יהיה קטסטרופה. התושבים יחזרו לעשות את צרכיהם בחוץ, בבור באדמה, כמו לפני 30 שנה, כי לא יהיה להם כסף להוריד את המים בשירותים. מבחינה תברואתית ייקור המים הוא סכנה".

"השרים הם לא נסיכים סעודים"

בכסייפה סובלים זה שבועות מצמצומי מים, כתוצאה מחובות העירייה למקורות. "המצב קשה", סיפר אסמעיל אבו נטיר, תושב כסייפה, "אתמול יצאתי בלי מקלחת. כל התושבים סובלים ועכשיו גם מעיזים לייקר את המים? בסופו של דבר לא נוכל אפילו לשתות. זה מבייש. את הכסף שמבזבזים השרים על מלונות בפריז, אפשר היה להשקיע כדי למנוע את ייקור המים או להביא מים מטורקיה. שרי הממשלה שלנו הם לא נסיכים סעודים. פה בנגב סובלים מעוני, העירייה לא משלמת משכורות ואין מים".

ראש עיריית רהט, פאיז אבו-סהיבן, טוען שייקור המים ימיט צרה נוספת על הנגב - לא רק על המגזר הבדואי. "הרשויות עם נתונים סוציו-אקונומיים

נמוכים לא צריכות לשלם את המחיר הזה. צריך לתמוך בהן. התושבים צריכים לקבל מים במחיר מסובסד, גם היהודים וגם הערבים. זו מעמסה מיותרת לרשויות החלשות בנגב".

"הייקור משפיע לרעה על כל אזרחי מדינת ישראל", אמר רכז פורום "דו קיום בנגב" נועם תירוש, "זו עוד אחת מההחלטות של מדינת ישראל להטיל את האחריות על האזרחים במקום שהממשלה תיקח אחריות על המצב. האוכלוסיה הבדואית בנגב, שעל פי כל הנתונים והדו"חות היא האוכלוסייה החלשה ביותר במדינת ישראל, תיפגע מההיטל הזה בצורה קשה עוד יותר מאחרים. זה רק יעמיק את הפערים החברתיים הגדולים במילא".