שלושה שירים לגבריאלה

מחיאות כפים

גַּבְרִיאֵלָה עוֹמֶדֶת.

גַּבְרִיאֵלָה הוֹלֶכֶת.

גַּבְרִיאֵלָה רָצָה.

גַּבְרִיאֵלָה קוֹפֶצֶת.

וְהָעוֹלָם

עוֹצֵר אֶת נְשִׁימָתוֹ

וְאָז

פּוֹרֵץ בִּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם.

קניות

גַּבְרִיאֵלָה רוֹצָה לָדַעַת מַה לִּקְנוֹת

בַּמַּרְכּוֹל. מְצֻיֶּדֶת בְּתִיק-יַד גָּדוֹל

כִּמְעַט כָּמוֹהַ הִיא דּוֹחֶקֶת בִּי: בַּנָּנוֹת?

לֶחֵם? חָלָב? יוֹגוּרְט? דְּגָנִים? צִמּוּקִים?

וּבְטֶרֶם הֻבְרְרָה הָרְשִׁימָה לַאֲשׁוּרָהּ הִיא

רָצָה מֵהַסַּלּוֹן לַמִּטְבָּח וּמִמֶּנּוּ בַּחֲזָרָה

לַסַּלּוֹן, מִתְנַשֶּׁמֶת וְעֵינֶיהָ זוֹרְחוֹת.

גַּבְרִיאֵלָה, מַה קָּנִיתְ? וְהִיא, בִּלְשׁוֹנָהּ

הַמְתוּקָה, מַכְרִיזָה: בַּנָּנוֹת..לֶחֶם..חָלָב...

וּמָה עִם הַיּוֹגוּרְט? רַק רֶגַע וְהִיא תַּשְׁלִים

אֶת הֶחָסֵר. וּמַה עַל חַיַּי, גַּבְרִיאֵלָה?

וְהַמְּחִיר? אֲבָל זֶה כְּבָר לְמַעֲלָה מֵהַשָּׂגָתָהּ

וַאֲנִי, צוֹחֵק מְלֹא פִּי, בּוֹכֶה בַּסֵּתֶר לְבַל

תִּרְאֶה וְתִתְעַצֵּב אֶל לִבָּהּ, כִּי גַבְרִיאֵלָה

וַאֲנִי אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה וַחֲלִילָה לָנוּ

מִלְּצַעֵר זֶה אֶת זֶה, וּבִכְלָל..

ממעמקים

הַבֹּקֶר, כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לְאִטִּי בַּמַּדְרִגוֹת

מֵהַמִּפְלָס הָעֶלְיוֹן אֶל הַמִּפְלָס הַתַּחְתּוֹן,

עַל-אַף כֹּבֶד הָרַגְלַיִם, הַכְּאֵבִים הַכְּרוֹנִיִּים,

הַזְּמַן הַמִּתְקַצֵּר, פִּתְאֹם צָץ בִּי נִגּוּן שֶׁלֹּא יְדַעְתִּיו

לְפָנִים, צָץ מִמַּעֲמַקִּים, שִׁיר נָכְרִי שֶׁל פְּעוּטוֹת,

וְשַׁרְתִּי אוֹתוֹ לְמִלִּים שֶׁצָּפוֻ גַּם הֵן מֵאֵיְזֶה נָהָר אָפֵל

מְנֻצְנַץ-כּוֹכָבִים, וְנִמְלֵאתִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כְּזוֹ

שמְּמַלֵּאת אוֹתִי כְּשֶׁגַּבְרִיאֵלָה רָצָה לְעֶבְרִי בְּפָנִים

מְאִירוֹת, בְּרַגְלַיִם קְטַנּוֹת וּמְמַהֲרוֹת, וְקוֹרֵאת

"מֹשֵׁיי, מֹשֵׁיי".

משה דור, משורר, מתרגם ועורך. חתן פרס ביאליק לספרות יפה ופרס ראש הממשלה ליצירה (פעמיים). פרסם עשרות ספרי שירה ותרגומים. היה ממייסדי קבוצת "לקראת" ועורכי ביטאונה, וכן עורך מדור הספרות ב"מעריב". בין 1975 ל-1977 שימש כנספח לענייני תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. לשירים נוספים של דור שפורסמו ב-ynet לחצו כאן