אושרה הצעת הממשלה לחוק בנק ישראל
אחרי 12 שנות ויכוחים ותהפוכות, אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת הממשלה לחוק, שמחליף את החוק הקיים משנת 1954. הצעת החוק תעבור לקריאה ראשונה בכנסת בימים הקרובים
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את הצעת הממשלה לחוק בנק ישראל. החוק החדש מחליף את החוק הקיים משנת 1954, ונועד להתאים אותו למציאות הכלכלית שהתפתחה בעשורים האחרונים. זאת, בהמשך לרפורמות שנערכו בבנקים המרכזיים בעולם, בדגש על ביסוס עצמאותם ואי תלותם במערכת הפוליטית.
החוק המוצע התגבש ב-12 השנים האחרונות, תוך תהפוכות וויכוחים עם משרד האוצר. מינויו של הנגיד סטנלי פישר האיץ את הליכי גיבוש החוק וסילוק
המכשולים. הנוסח הסופי התגבש בהסכמה בין בנק ישראל, האוצר, משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה - שתיווך וגישר על המחלוקת האחרונה, שנגעה למידת המעורבות של האוצר בקביעת תנאי העבודה בבנק המרכזי.
החוק החדש מדגיש את העיקרון של עצמאות בנק ישראל בבחירת הפעולות לביצוע המדיניות המוניטרית שבניהולו, ובהפעלת סמכויותיו להשגת מטרותיו ומילוי תפקידו.
במרכז - שמירה על יציבות מחירים
במרכז מטרות הבנק שנקבעו בחוק עומדת השמירה על יציבות המחירים. מטרות נוספות נועדו לתמוך במדיניות הכלכלית של הממשלה בכל התחומים, כולל בשוק העבודה, בתנאי שלא תהיה בכך פגיעה בהשגת יציבות המחירים לאורך זמן. מטרה נוספת היא תמיכה ביציבות המערכת הפיננסית והבנקאית ובפעילותה הסדירה. כמו כן ינהל הבנק את יתרות המט"ח של המדינה, ויתמוך בפעילות הסדירה של שוק המט"ח.
לפי הצעת החוק, ועדה מוניטרית בת שישה חברים תקבע את המדיניות להשגת מטרות הבנק, לרבות המדיניות המוניטרית, כולל שער הריבית. חברי הוועדה יהיו נגיד הבננק המרכזי, המשנה לנגיד, עובד הבנק ושלושה נציגים מהציבור, בעיקר מהאקדמיה והמקצועות החופפים את פעילות הבנק.
לצד הוועדה תוקם מועצה מנהלית, שתדון ותחליט בנושאים הניהוליים - לרבות אישור התקציב לפעילות המנהלית, ההעסקה ומבנה השכר של עובדי הבנק. בגוף זה יהיו שבעה חברים. הנגיד יעמוד בראשו, ורוב החברים - חמישה מהם - יהיו נציגי ציבור.
לנציגי הציבור בוועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית ימונו אנשים נטולי זיקה לממשלה ונקיים מניגודי עניינים. ועדת הביקורת הפנימית של הבנק תהיה על טוהרת נציגי הציבור במועצה המנהלית.
הממשלה תהיה רשאית להתערב במסחר במט"ח
החוק מאשש את המצב הקיים שבו הנגיד, כמנהל הבנק, שיתמנה על ידי נשיא המדינה לפי המלצת הממשלה, ישמש יועץ לממשלה בעניינים הכלכליים ועם זאת במבנה החדש הוא יכהן כיו"ר הוועדה המוניטרית והמועצה המנהלית.
החוק מדגיש כי הבנק יהיה הבנקאי היחיד של הממשלה לעניין פעילותה במטבע ישראלי למעט שירותים שייקבעו בהסכם בין הנגיד לשר האוצר לניהול החוב והפעילות הפיסקלית של הממשלה בלבד. החוק קובע כי הממשלה לא תהיה רשאית לקבל הלוואות מהבנק למעט מקדמות ארעיות. עם זאת, בנסיבות מיוחדות הממשלה תהיה רשאית, בהתייעצות עם הנגיד, לאסור בצו לתקופה מוגבלת עסקאות מסוימות במט"ח מחוץ לישראל או עם תושבי חוץ.
עוד קובע החוק ככלל כי שער החליפין של השקל ייקבע בשוק המט"ח, אולם הממשלה תהיה רשאית, אף זה בהתייעצות עם הנגיד, לקבוע "דרך אחרת" לקביעת השער. כמו כן תקבע בנסיבות אלה סמכות הבנק להחליט על התערבותו במסחר בשוק המט"ח, הכל במסגרת השגת מטרותיו ומילוי תפקידו.
החוק מקפיד על שמירת עיקרון השקיפות של מדיניות הבנק. הוא יידרש להגיש דו"ח שנתי על מצב המשק, דיווח תקופתי על המדיניות המוניטרית, וכן כל דו"ח שיתבקש לפי דרישות הממשלה וועדת הכספים של הכנסת. הנגיד יוסמך להטיל עיצומים בשל הפרת הוראות הבנק לאחר שייקבעו העבירות והעונשים.
החוק יאושר בכנסת בקריאה ראשונה בימים הקרובים ויעבור לטיפול ועדת הכספים שתכין אותו לקריאה שניה ושלישית.
שר האוצר יובל שטייניץ אמר לאחר אישור החוק בוועדת השרים כי התאמתו לתפיסת הכלכלית הרווחת היום ולעקרונות הנהוגים בעולם תסייע לניהול מדיניות כלכלית נכונה בהתאם לצורכי המשק. "מדובר בצעד חשוב שיהדק את שיתוף הפעולה ויחסי העבודה שבין משרדי הממשלה לבנק ישראל", אמר שטייניץ וברך את הנגיד סטנלי פישר על תרומתו הרבה לאישור החוק.
