הרשויות ביקשו בכנסת כסף, וקיבלו רק סימפטיה
ראשי רשויות מקומיות הנמצאות על סף קריסה ביקשו בוועדת הכספים תוספת של כמיליארד שקל. יו"ר הוועדה, גפני, הזדהה עם מצוקתם: "יש בישראל שתי מדינות: ת"א והפריפריה", עם זאת הוסיף: הפתרון אינו במענק מידי, אלא ברפורמה בארנונה
ראשי רשויות מקומיות שהגיעו על סף קריסה בגלל מצוקות תקציב דרשו אתמול (ב') בוועדת הכספים את התערבותה כדי להציל אותן בתוספת של כמיליארד שקל - 600 מיליון למענקי האיזון ו-400 מיליון שקל לתקציבי הפיתוח. היו"ר ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שהזמין אותם לדון במצבם אמר כי "המצוקה היא אכן דרסטית ומחמירה משנה לשנה, אבל הפתרון הרצוי איננו במענקים מיידיים אלא ברפורמה בכל נושא הארנונה ובמהפך בהתייחסות הממשלה לרשויות המקומיות בכלל".
"הארנונה לא צריכה להיות זהה בעיר חלשה כמו בעיר חזקה. נדרש מנגנון חדש שיאפשר לנייד חלק מכספי הארנונה שגבתה עירייה חזקה לטובת עירייה חלשה, בעיקר כדי לפתח בחלשה מקורות פרנסה, כך שמפעלי תעשייה יקומו גם בפריפריה ולא רק באזורים המבוססים שבמרכז הארץ", אמר גפני. הוא דיבר ברוח תכנית דומה שהאוצר הציע בחוק ההסדרים האחרון, אבל היא הוצאה מהחוק בכנסת.
"אני לא שולל מאבק מול האוצר בעניין השלמת המענקים", הדגיש גפני. "אבל הכסף הזה יפתור קריסה נקודתית וזמנית. הפיתרון למצוקת הרשויות איננו בכספים החסרים למענקי האיזון, אלא בהשקעות לטווח ארוך, אחרת הנזקקים יעמדו בשנה הבאה מול אותה בעיה. אני מעדיף לנצל את הכוח של הוועדה בצורה מושכלת ולכן משתדל לקדם את פתרונות הקבע בדרכי נועם במגעים שלי עם שרי האוצר והפנים".
מענקי האיזון שהיו אמורים להסתכם ב-3 מיליארד שקל פחתו ל-2.4 מיליארד ותקציבי הפיתוח לא יענו על הצרכים המיידיים אם לא יוכפלו מ-400 מיליון ל-800 מיליון שקל. גפני העיר כי בלם ניסיון של הממשלה לקצץ מאות מיליוני שקלים נוספים ממענקי האיזון במסגרת הקיצוץ הרוחבי. "הקיצוץ המקורי מתקציבי המשרדים עמד על 7 מיליארד שקל ולא 900 מיליון שקל כפי שאישרנו", גילה גפני.
ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) תקפה בהקשר זה את חברי הוועדה שתמכו בקיצוץ המכווץ לטובת תקציב הביטחון. "זו צביעות שהם באים לדיון הזה ומגלגלים עיניים. הקיצוץ שכבר נעשה במענקי האיזון היה פשע, ובקיצוץ שאישרתם היתה רשימה קטלנית שפגעה בשירותים החברתיים ברשויות המקומיות ובתוכניות ההבראה שנהפכו לתוכניות מחלה בגלל פיטורי עובדים. המדיניות העקבית של הממשלה היא הרס וחורבן השלטון המקומי", אמרה יחימוביץ' והציעה לוועדה לא לשתף פעולה עם האוצר עד שלפחות יוחזרו מענקי האיזון ל-3 מיליארד שקל.
ח"כ דניאל בן-סימון (עבודה) עורר סערה כשטען כי המיליארדים החסרים לרשויות המקומיות מושקעים בהתנחלויות שמעבר לקו הירוק. ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל, שיסע אותו בטענה ש"הממשלה לא מסבסדת את היישוב שלי אפילו באגורה". בן סימון הגיב: "מבקר המדינה שבדק מדוע קרסו יישובי הדרום מצא כי תלמידים בגוש קטיף קיבלו פי 30 מתלמידים באופקים. גם חצור שבתחום הקו הירוק היא ישראל השלישית לעומת ראש פינה שמעבר לכביש".
ראש מועצת חצור הגלילית, שמעון סויסה, אמר כי לא הוא אלא חשב המלווה אותו הוא ראש העיר בפועל. "אני, במקום לנהל את העיר, מסתובב כמו קבצן בין הכנסת למשרדי הממשלה ומתחנן לקבל סיוע לשיקום הישוב, אבל מתנערים מאתנו". ראש מועצת שלומי, גבי נעמן, אמר כי הוא נאלץ להגיש בג"צ נגד המדינה. "שר הפנים לא לוקח אחריות ומשאיר אותנו לחסדי בג"צ".
ראשי הרשויות התפזרו מתוסכלים עם צרותיהם המשותפות אבל אפילו בלי חצי נחמה, למרות הסימפטיה שמצאו בוועדה, ברוח דברי היו"ר גפני בפתח הדיון: "יש בישראל שתי מדינות שונות. מדינת תל-אביב ומדינת ערי הפריפריה. זה נראה כאילו הן חלק נפרד מהמדינה שמתנערת מהן ומזניחה אותן עד שהן קורסות".
