למה רק לספרדים מותר להתחתן בימי "בין המיצרים"?
שאלה:
בימי בין המיצרים אסור להתחתן אלא בימים מסוימים בלבד, אבל אמרו לי שיש הבדל בין החתן ספרדי או לא. מדוע, ומה המקור בכתובים? (גבי, חיפה)
תשובה:
גבי שלום,
ימי "בין המיצרים" הם הימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, והם נחשבים לימי אבלות על חורבן המקדש, מכיוון שבי"ז בתמוז הובקעה חומת ירושלים והרומאים חדרו לתוך העיר, ואילו בתשעה באב נשרף וחרב בית המקדש.
בעקבות אירועים אלו, קבעו חכמים מספר דברים המבטאים התנהגות הולמת לימים אלו.
יסוד ההלכה נאמר במשנה במסכת תענית, ושם נאמר: "משנכנס אב ממעטים בשמחה". אין הגדרה מדויקת מהי משמעות מיעוט השמחה, ואילו פרטים נכנסים בכלל זה.
הפוסקים הגדירו את המנהגים; איסור ריקודים ומחולות, תספורת, נישואין, וכן "ממעטים במשא ובמתן ובבניין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בניין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה..." (אורח חיים סימן תקנא ב).
כאמור, במשנה נאמר דין זה של מיעוט אבלות רק מתחילת חודש אב, וכך נוהגים הספרדים, אך יש פוסקים הכותבים, "ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך, עד אחר ט' באב", (הרמ"א בשולחן ערוך), וכך הוא מנהג האשכנזים.
שמירת מנהגי העדות, כל אחד לפי עדתו הוא גם כן יסוד קדום, וסמכו אותו על הפסוק: "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ". (משלי א, ח). והסבירו, כי המושג "תורת אמך", הוא המנהגים, ולא רק ההלכות הקבועות המחייבות.
יסוד זה של זהירות במנהגים נאמר בגמרא בקשר ליום טוב שני של גלויות הנחגג עד היום בחו"ל, (תלמוד בבלי מסכת ביצה דף ד), וכן לגבי מנהגים של עדות ואפילו עָרִים: "קבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם; ואפילו בדברים שלא קבלו עליהם בני העיר בהסכמה, אלא שנוהגין כן מעצמם לעשות גדר וסייג לתורה; וכן הבאים מחוץ לעיר לדור שם, הרי הם כאנשי העיר וחייבים לעשות כתקנתן". (שולחן ערוך יורה דעה סימן ריד, ב).
בימינו, כאשר התקבצו הגלויות לארץ, ולשמחתנו יש נישואין רבים בין העדות, יש מערערים על המשך המנהגים השונים, ומצפים לאיחוד המנהגים. אני מניח, שהדבר אכן יקרה בעתיד, ויש לכך כבר סימנים במספר תחומים.
מכל מקום, בנושא הנישואין, הרבנויות עדיין מקפידות על המנהג, ואינן רושמות אשכנזים לנישואין בין י"ז בתמוז לראש חודש אב. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
