כל הגרוב הזה

בחורות שמתלבטות בשאלה מה הן רוצות לעשות עם החיים שלהן ומחפשות את הנוסחה האופטימלית של כיף־כוח־עניין־גרוב, צריכות לשבת ולו שעה אחת עם להקת "טרי פויזן". זה מספיק כדי להבין שאחד הדברים הכי מעולים שבחורה יכולה לעשות עבור עצמה הוא להקים להקת פופ, ללכת עם זה עד הסוף ולהתחיל לצאת לטורים בכל העולם. בנות "טרי פויזן" עושות חיים, מתלבשות מגניב, מבלות בכל העולם עם החברות השנונות והמצחיקות שלהן ומשתוללות על במות כמו שיכורות, ובסוף כולם באים לראות ועוד משלמים על כרטיס. אחלה דיל, לא?

הנוסחה של לואיזה קאהן, גילי סער, סיוון (פטיט) מלר, אנה מייקל לנדסמן ושל הגברים בחבורה - עידן (ברונו) גרייף ואיסר טננבאום - פשוטה: כוסיות בעקבים ובגדי גוף שעושות מוזיקה כיפית, הולכות מכות על הבמה ומעריצות את מייקל ג'קסון (למה? כי יש להן חיבה לכל מה שהוא קיצוני ונוגע ללב, ולאמנים שהוויז'ואל אצלם הוא חלק בלתי נפרד ממי שהם, בדיוק כמו אצלן). מצד שני, אף אחד פה לא פיצח את זה קודם.

אם לא מגיעים להופעה ורק מתרשמים מהן פה ושם בטלוויזיה או ברשת, אפשר לחשוב בטעות שמדובר בחבורת חלטוריסטיות שחוגגות על זמן שאול או בסתם כוסיות שמתחפשות למוזיקאיות ומחזיקות בַּמה מכוח הרגליים המפילות שלהן ושל הסולנית המופרעת. אבל מי שחושב ככה מפספס ובגדול. להקת "טרי פויזן" עושה אלקטרו־פופ קליט, שורט ושמח. מעבר לכך, היא אטרקטיבית עבור מי שיודע להעריך כישרון של סטייליסטיות מחוננות - מעין גולדמן והגר אופיר, ששולחות את בנות הלהקה לבמות עם בגדי גוף פתייניים בהדפסי במבי, כתרי נוצות אינדיאניים, כובעים גבריים, נעלי עקב שוות, בגדי זהב ולייקרה, כובעי ים ועוד תמהילים מופלאים ומופרעים שיוצרים תמונה מושלמת. אבל לפני הכול, מדובר בלהקת הופעות שמרימה את הקהל בקלות למצבי הרוח הכי שטותיים, שמחים, מקפיצים וסקסיים. קשה לרקוד כמוהן, אבל קל לרקוד איתן. משפט שאמרה לי אנה מסביר אולי באופן הטוב ביותר מיהי "טרי פויזן": "'טרי פויזן' זה כוח שקשה להתנגד לו. זאת לא ממש להקה אלא סגנון חיים. בהתחלה ניסיתי להתנגד לשטיפת המוח של הבחורות האלה, אבל לא הצלחתי. הן גנבו כל פיסת מיניות שהייתה לי לטובת הגרוב הקבוצתי, שאבו אותי מנטלית והפכו אותי לאחת מהן".

צילומים: יניב אדרי, סטיילינג: מעין גולדמן

איך שיק נולד

הדרך שחברי הלהקה עשו מאז נקודת ההתחלה לפני כחמש שנים, מרשימה. מלהקת שוליים שעושה מוזיקת אוף־מיינסטרים, "טרי פויזן" הגיעה למצב שבו היא יוצאת לחו"ל להופעות אחת לחודשיים, מחממת את "דפש מוד" בהופעתם בישראל, מגיעה לחמישיית הגמר בתחרות על האמן שייצג את ישראל בטקס פרסי MTV באירופה (ומפסידה לנינט), מופיעה פעמיים בשבוע האופנה בפריז ומתייצבת בשתי פגישות שזימנה "סוני", ששוקלת להחתים את החבר'ה על חוזה. לאחרונה הן אף צילמו גרסה שלהן לשיר "מכסחי השדים" באולפן השקוף של ערוץ 24, כשפטיט חובשת סדין לבן עם שני חורים על הראש ורצה על הבמה, ולואיזה מכדררת אותה מצד לצד. תוך יום התיעוד שלהן הגיע לאתר הרשמי של הסרט "מכסחי השדים 4", שיוצא בארה"ב. לקינוח - חברת "אל על" הודיעה לאחרונה שתטיס את חברי הלהקה בחינם להופעות בחו"ל, כי הם מביאים כבוד למדינה.

למקרה שתהית, הדביליות של "טרי פויזן" היא למעשה רק קאבר. בפועל, כל הופעה היא פרויקט מתוכנן ומושקע למדי - מיזם שמונע בכוחות העל של לואיזה קאהן (30), הסולנית, מנהיגת הלהקה ומי שהקימה אותה. לואיזה היא אמנית בוגרת "בצלאל", שעלתה ארצה בגיל 19 מנורבגיה ("הייתי חייבת לצאת מנורבגיה, הייתי חייבת שינוי. הייתי ילדה קצת משונה, בלי הרבה חברות. לא היה קל להיות טינאייג'רית. האף שלי היה עצום, וכמעט אף פעם לא היה לי חבר. הייתי לונלי"). כבר בילדותה היא שרה שירי אירוויזיון בחצר הבית והבטיחה לעצמה להיות כוכבת פופ. קאהן גם אחראית לארט של עטיפת הדיסק החדש והראשון של הלהקה. היא בונה אתרים כהשלמת הכנסה, ויש לה טעם מעולה, כפי שמעיד כל חפץ בדירה המוארת והיפה שלה במרכז תל אביב. יש לה אנרגיות בלתי נגמרות שמוקדשות כולן לקידום הלהקה, והיא לא זזה בלי הלפטופ שלה - דואגת ש"טרי פויזן" תהיה בכל מקום שצריך, וכל הזמן מנסה לכתוב את הלהיט הבא ולמצוא את הסאונד הכי מגניב. היא מאמינה שהיא הבחורה הכי פחות יפה בלהקה, אבל בניגוד להופעותיה האגרסיביות בציבור - יש לה פנים עדינות ונפלאות, מוח ערני וחד, פרסונה חברית ואירופאית והומור מובחר.

החברה השנייה שהצטרפה ללהקה היא פטיט (הדמות הבימתית שלה תקועה אי שם בגיל 15, אבל היא בת 29), יפהפייה שכותבת ללהקה שירים בצרפתית בעזרת מילון, וחיה בתוך שנסון דמיוני (אף שהיא לא צרפתייה בכלל). פטיט מדברת בקול קטן וחלוש, ונוהגת לצאת מהבית ולעלות על הבמה בלוקים של בובת פורצלן, שכוללים הרבה פודרה בהירה ולחיים מוברשות בעיגולים קסומים של סומק ורוד. העדינות שלה היא גאג חזק בהופעות, ונראה שלואיזה משתמשת בה לעתים כשק חבטות פוטוגני. בסרטוני וידיאו של אתר "פליקס" שמתעד את יומן המסע של הלהקה בעולם, רואים בעיקר את בנות הלהקה מנסות לטלטל ולחדור את הבועה שפטיט מתעקשת לחיות בה, להיצמד אליה בתנועות אגרסיביות של כלב מיוחם על הבמה ולהתעמר בה.

המצטרפת השלישית ללהקה היא גילי סער (27), פעם אלמונית מחדרה והיום אחת הבחורות היפות בתל אביב. סער היא בוגרת לימודי משחק ב"סמינר הקיבוצים" ודוגמנית מבוקשת, שלדבריה ממש השתפרה בנגינה מאז שהיא בלהקה ("אני כבר לא נשמעת כמו אורגן 'Casio' על בטריות"). בעבר היא שיחקה בטלנובלה "בובות" שלא המריאה, ולאחרונה השתתפה במערכונים בתכנית של ליאור שליין והפתיעה ביכולותיה כקומיקאית. כיום היא משחקת בתיאטרון "הסמטה" בהצגה על הפרעות אכילה.

החברה האחרונה שהצטרפה ללהקה היא אנה מייקל לנדסמן (26), גיטריסטית וברמנית, ששיקול דעת מוטעה, לדבריה, הביא אותה להיות בוגרת העונה השנייה של "פרויקט Y". לנדסמן הגותית היא ילידת ברית המועצות לשעבר, והיא מסבירה שהדבר הכי רוסי בה הוא העובדה שהיא מחוננת. שני חברים נוספים בלהקה הם עידן (ברונו) גרייף, המפיק המוזיקלי של הבנות, והמתופף איסר טננבאום מלהקת "רוקפור", שהוא המוזיקאי המנוסה ביותר בהרכב.

קטנות על:

הפגישה איתן נערכת יומיים לפני יציאתן לארה"ב לסיבוב הופעות בניו יורק, לוס אנג'לס ומיאמי - אירוע מלחיץ שגורם לפטיט להיות חיוורת עוד יותר מהרגיל ומחדד את המוטיבציה של לואיזה ("אני סינגל כבר חודש, ונערכת לזיוני נקמה בניו יורק"). מאחר שעל המוזיקה דיברנו מספיק, אנחנו יושבות כעת על כוס קפה לשיחת בנות (בין כה רוב השירים הם על בנים).

השראה

לואיזה: "תמיד יצא שהיה מישהו שזרק אותי וקרה לי מזה משהו טוב בקריירה. למשל את השיר '24' כתבתי אחרי שיצאתי עם מישהו כמה חודשים. ישבנו לראות מרתון של הסדרה '24', ובשעה ה־23 הבן זונה זרק אותי. בינתיים הוא כבר התחתן, לדעתי. עכשיו התברר לי שהשיר הזה הגיע לתכנית 'So you think you can dance', ה'נולד לרקוד' האמריקאי. לא להאמין".

BFF

אנה: "אין לי אחת כזאת".

גילי: "מה שאני הכי אוהבת בנטלי, החברה הכי טובה שלי, זה שהיא מצחיקה ואומרת ישר בפרצוף את כל מה שאני חושבת ולא אומרת".

לואיזה: "אני והחברה הטובה שלי, תיגל, מאוד שונות. אני אוהבת לצאת ולהשתולל עד שמתפרקים, והיא לא יוצאת. בטח לא היינו מכירות, אבל לפני שמונה שנים היינו במין חבורה ומצאנו את עצמנו באותם מצבים עם הבחורים. התנהגו אלינו אותו הדבר, הזדיינו ואחר כך לא התקשרו שבוע. היינו בודקות אחת עם השנייה: 'גם אלייך הוא לא התקשר? כמה ימים?'. אני הייתי הראשונה שזרקה אותו, ותיגל זרקה אחריי".

פטיט: "מה שאני הכי אוהבת בחברה הטובה שלי, קרני, זה שהיא עדינה ורגישה. היא אמנית. אם תראי את החברות שלי מיד תדעי שהן חברות שלי, כי אנחנו דומות בקול ובדיבור".

קבוצת תמיכה

לואיזה מסבירה שהשיר "סנאק, קראק, סמאק" הוא בעצם ניסיון שלה ליצור מעין סֶרום שיגרום לבחור שלך להתמכר אלייך: "אחרי שאני ותיגל נפרדנו משני הבחורים הגרועים, היא עברה לגור אצלי. ואז פטיט התקשרה ושאלה בקול הקטן שלה: 'תגידי, איך עשית את זה?'. אמרתי לה: 'את יודעת, שתיתי, באתי הביתה עם דמעות' - מלמלתי משהו. אז היא שאלה: 'לא, פרקטית - מה אמרת?', ואחרי יומיים היא הייתה עם המזוודה בדלת. באותה תקופה גם הסטייליסטית שלנו מעין יצאה מקשר והיה לה לא קל. גרנו כאן אצלי ארבע בנות שבורות לב. כולן רצו לחזור לבחור, אז שמרנו על משמעת. כל לילה לפני שהלכנו לישון, בדקנו עם כל אחת שהיא לא התקשרה".

פטיט: "מעין ואני חלקנו מיטה. פעם היא ישנה על הרצפה ואני על המיטה, ולהפך".

לואיזה: "ואז החלטנו שעושים מסיבת 'ברוקן הארטס הוספיס' (שולפת מהמחשב הזמנה מצולמת יפהפייה של בחורות שרועות על מיטה). זו הייתה הזדמנות של פעם בחיים: ארבע בחורות מעולות ופנויות בדירה אחת. כל העיר הגיעה, ומעין מצאה במסיבה הזאת את הבחור שהיא איתו עד היום".

אנה: "אני לא מאמינה באהבה אחת גדולה, אלא באהבה אחת קטנה כל יום".

מערכות יחסים

מסתבר שלאנה תמיד יש חבר אבל היא תמיד מכחישה, וגילי כבר שש שנים עם אריאל, בעל אולפן הקלטות שעשה בשבילה עלייה מאנגליה.

גילי: "עדי נוימן סידרה בינינו כששתינו גרנו פעם בלונדון. היא יצאה עם מישהו שהיה חבר של אריאל, וחשבה שזה יהיה ממש סימטרי ומקסים אם נצא ברביעייה. כשעדי והחבר שלה נפרדו, היא לא הבינה למה אני לא זורקת כבר את אריאל".

לואיזה: "לי ולפטיט יש טעם דומה. שתינו אוהבת את הבחור החכם והמצחיק. פעם אפילו יצאנו עם אותו הבחור. אנה אוהבת אותם חמים, צעירים ויפים. גילי אוהבת את אותו הבחור כבר שש שנים. הטיפוס שלה זה המאצ'ו, הבחור החזק".

לפטיט יש בן זוג שהוא אדריכל ובמאי ששלח פעם ל"טרי פויזן" רעיון לתסריט לקליפ ונורא הצחיק אותה: "אחרי שהוא הצחיק אותי חשבתי שהוא מושך. וודי אלן זאת הפנטזיה הכי גדולה שלי", היא אומרת.

ללואיזה היה עכשיו חבר גרמני בשם כריסטוף, שכבר נסע לנורבגיה לפגוש את ההורים היהודים שלה. הם מצדם התפלצו, כי אחרי שהילדה סיימה את "בני עקיבא" ועשתה עלייה לארץ, הדבר האחרון שהם ציפו לו זה חבר גרמני. לבסוף כריסטוף גילה התנהגות גרמנית טיפוסית: לא הסתדר עם הרגשות שלו, סגר עניינים במייל וחטף בתגובה שיר על בחורים שגומרים איתך בטלפון, שנכתב בלילה ללא שינה.

לואיזה: "כולנו פנויות רגשית!".

סודות היופי

פטיט: "הרבה סאונות, ולהתרחק מהשמש".

אנה: "לגמרי, בלי שמש".

לואיזה: "אם את מתעסקת במה שאת אוהבת והחיים הם אקסייטינג, זה שומר אותך יפה".

גילי: "מכורה לקרמים. 'ל'אוקסיטן', קרמים מפקיעין - כל דבר בריח מלפפון".

תהילה

פטיט: "פגשתי את ואל קילמר, הוא בא לישראל לרכוש נדל"ן. הוא התחיל איתי והצטלמתי איתו. אנחנו מתכתבים במייל".

גילי: "מצאתי את עצמי מול סשה ברון כהן בבר בתל אביב, והייתי חייבת לחשוב על משפט פתיחה היסטרי. אז סיפרתי לו שאנחנו מתאמנים בבית על סיבוב הזין ב־360 מעלות כמו ב'ברונו', ושבינתיים הגענו רק ל־180 מעלות. היה גדול. הצחקתי בעיקר את עצמי".

לואיזה: "תראי, יש תמונה ענקית של התחת שלי במכנסוני לייקרה בעיתון טורקי".

אנה: "לא מזמן ללואיזה התפוצץ אוברול צמוד בהופעה, והיא הופיעה ערב שלם עם התחת בחוץ. מוזר. בסוף ההופעה הבנתי שרק אני ראיתי את זה, ושכל הקהל הסתכל לה על הפנים או משהו".

אלימות

גילי: "אנחנו כבר פחות הולכות מכות בהופעות, עכשיו הקהל עושה את זה".

אנה: "כן, הקהל כבר לא פחות אגרסיבי מאיתנו. אבל אנחנו עדיין עושות קפיצות לתוך הקהל. קפצתי בהופעה בתל אביב עם הגיטרה, ונתתי למישהו מכה חזקה בכתף עם הכלי. הוא בכלל לא התלונן וקיבל את זה באהבה. זה בטח פחות כואב מאשר כשלואיזה קופצת עליהם עם העקבים".

חו"ל

אנה: "אף אחת לא רוצה לישון עם פטיט בבתי מלון כי היא ישנה עם חדשות בצרפתית בטלוויזיה בפול ווליום, עם וילונות סגורים ואור דולק".

גילי: "בחו"ל אנחנו תמיד צועדות ביחד לסניף הקרוב של 'H&M', אבל אנחנו מחפשות גם חנויות יד שנייה מעניינות. כשהיינו בסנט פטרבורג חיפשנו שווקים שיש בהם בגדים רוסיים היסטוריים ופרוות, אבל לא הצלחנו ובסוף תמיד מצאנו את עצמנו נכנסות בעיקר לחנויות של נקניקים".

כסף

גילי עובדת בבר התל אביבי "223" בדיזנגוף, פטיט מארחת במסעדת "דלאל" בנווה צדק, אנה מכורה למזומנים על הבר של ה"ברקפסט" ולואיזה מלמדת קורס בשם "How to brand your Band" במכללת "מיוזיק".

גילי: "השנה הוצאנו ליין של בגדי גוף יחד עם המעצבת קרן זרקה שמאחורי המותג 'אנה K', מה ששוב מראה שאנחנו לא חושבות כלכלית כי זה ממש מצמצם את הקהל: בנים לא יכולים לקנות את זה, ובנות מעל גיל חמש קצת מתקשות עם זה. אבל לאחרונה זה כבר הולך יותר טוב".

אוננות

לואיזה: "חשובה ליופי וליצירתיות. זה פורקן טוב לפני השינה, משחרר מאוד לחץ. יש הרבה לחץ בזמן האחרון. יש לי תנועות חדשות, לרוחב, אפשר לבוא להופעות ולראות אותן על הבמה".

גילי: "פטי סמית הייתה מאוננת לפני כל כתיבת שיר".

לואיזה: "מדהים!".

פחד מפירוק

גילי: "הייתה תקופה שלואיזה הייתה בדיכאון, ופתאום הכול הפסיק להיות מצחיק. כבר ממש ראינו את הסוף".

פטיט: "היא לא הייתה בדיכאון, היא פשוט הייתה פסימית".

לואיזה: "אבל עברנו את זה. הכול תלוי בי, אני צריכה להחזיק את ההומור בלהקה".

עתיד

לואיזה: "אולי קריירת סולו".

פטיט: "אני לא שוקלת קריירת סולו. אפילו בילדות, כששרתי את 'Changes' של דיוויד בואי מול המראה, זה תמיד היה כשאני מפנה את הראש לפרטנר דמיוני ומעמידה פנים שאני בדואט. אני טיפוס של קבוצה".

גילי: "אני לא רואה את עצמי בלהקה בגיל 35, למשל".

אנה: "גברים זה דבר נפלא, חבל לבזבז אותם על ילדים".