ארט בר

אני לא מבין הרבה בבירה, בחיים שלי לא ראיתי לתת, והמילה כשות נראית לי כמו שגיאת כתיב. אבל הבירה של דני שלייפסטון היא התרופה הכי טובה שאני מכיר להנגאובר, ולי זה מספיק. אני פשוט נוחת שם בשבת בצהריים אחרי לילה של שתייה, בוהה בתפריט המאולתר, ומזמין בירה. היא מגיעה לאט, בבקבוק שהיה פעם של בירה אחרת, ועוזרת לראש שלי לשכוח שהוא כואב.

"ארט בר" הוא בדיוק מסוג המקומות שבו סך מרכיבי האווירה עולה על סכום החשבון: בירה טובה, חורשת עצים שביניהם פזורים אקראית כמה שולחנות, מערכת סטריאו ביתית שמשמיעה נון סטופ בלוז, ואקס־היפי אחד שמסתובב בין כולם ומסביר במבטא אנגלוסקסי על נפלאות הבירה שלו. זה המקום, זה האיש. הם פשוטים ולא מתחכמים, ובימים האלה זה ממש לא מובן מאליו.

בדרך כלל אני שותה את ה"מאוזנת", אבל זה כי הבירה המועדפת עלי ב"ארט בר" היא בדרך כלל הראשונה שאוזלת מהמלאי: מדובר במהדורה כהה וסמיכה שמזכירה קפה ונקראת "לה שוקו סטאוט". יכולתי לכתוב כאן על סטאוט כהה ושוקולדית מלאה בניחוחות של פולי קפה מקורמלים, אבל ביננו, מדובר בבירה. כשהיא טעימה היא טעימה, וכשהיא לא היא לא. והבירה של דני שלייפסטון טעימה, אז זהו.

• ארט בר, כפר האמנים עין הוד, 9840071־04