אצל גבריאל בטברנה

שוק הפשפשים ביפו הולך ומאבד מהאותנטיות שלו. ברים ומסעדות פלצניות נערמים בסמטאות הצרות, ואפילו החנויות הולכות ומתעצבות. ביקשנו מהזמן לא לגעת, אבל אין עם מי לדבר. רק בפינה אחת עמד הכל מלכת: "אצל גבריאל בטברנה" תמות לפני שתאמץ גרם אחד של טרנדיות פלצנית.

בשנות ה־50 היה ליוסי אנג'ל מוסך קטן לאופנועים בשוק הפשפשים. אחרי 20 שנה הוא הבין שיש משהו בבקבוקי הבירה הנלגמים בין כיוון מנוע לבין תיקון פנצ'ר, והחליט להקים כור אלכוהולי משוכלל. ממש ככה: אני מדבר איתכם על עשרות מטרים של צינורות שעוברים דרך קולר עצמאי אל תוך מקרר, שבו יושבות דרך קבע עשר חביות הממתינות להימזג לכוסות הקפואות שמוחזקות במקפיא פרטי משלהן. התוצאה: גולדסטאר מעולה בטמפרטורה של 3־4 מעלות.

בתום בניית הצנטריפוגות נסגר המוסך, ובירה בתוספת צלחת חמוצים הוגשה לעובדי השוק. תריצו עוד 20 שנה קדימה, ותראו את האחים אליקו וגבריאל לב־אל משדרגים את המקום ומקימים את החמארה הכי הכי בתל אביב. בלי טובות מפיליפ סטארק, ועם המון כבוד לעיצוב המקורי של המקום: כיסאות פשוטים ושולחנות פורמייקה שרגל אחת שלהם לעולם תהיה קצרה מדי.

מעט מאוד מקומות יודעים להגיש את הגולדסטאר כמו שצריך. הטברנה היא אחת מהם, ובגלל זה היא המקום שלי. לשם אני הולך בכל פעם שבא לי ללכת לאיבוד או לשתות בירה עם יוסק'ה בן ה־85, שעדיין מגיע כמעט כל יום למנת הבירה והוודקה היומית שלו. זאת החמארה היחידה שניתן להימלט אליה בכל שעה ביום, לשתות גולדסטאר עם כוסית של עראק הבית הנדיר, לאכול את הערבעס והפול והמטיאסים והפלמידות עם פלטת הירקות הטריים שיוצאים מהמטבח המיניאטורי, ליהנות מהבריזה המטורפת שלאף אחד לא ברור מאיפה היא באה, ולא להפסיק לחייך.

• אצל גבריאל בטברנה, רבי פנחס 13 יפו, 6838611־03