לסבא היו חובות? אולי בכל זאת תזכו לירושה

הביטוי "בא לקבל ירושה ונדרש לשלם דמי קבורה" אינו דמיוני ועלול לקרות לכל אחד מאיתנו. אם למוריש היו חובות בחייו, יורשי העזבון או חלק ממנו, מקבלים אותו - עם החובות. נשאלת השאלה מהי אחריותו של יורש לחובות הנפטר. האם נושים יכולים להפרע מהעזבון ומהיורשים עצמם, או שמא יש מקרים בהם היורשים יכולים להתחמק מהנושים ובכל זאת להשאיר לעצמם משהו מהעזבון?

כאן יש לקחת בחשבון מספר גורמים:

• לא חייבים לחלק את העזבון
  

אם חובות העזבון גבוהים מהזכויות,

 לא כדאי לחלקו. לפי חוק הירושה עד לחלוקת העיזבון, אין היורשים אחראים לחובות העיזבון אלא בנכסי העיזבון. לכן, יש לשקול היטב אם כדאי לחלק את העיזבון. כל עוד לא מחלקים את העיזבון, אין סכנה להיחשף לתביעות נושים של המנוח.

בכל מקרה, היקף החובה לשלם חובות הנפטר אינו יכול לעלות על היקף הנכסים הקיים בעיזבון, והיורשים לא יהיו חייבים בגין חובות המוריש - מעבר להיקף הנכסים שבעיזבון. השאלה שנותרת במחלוקת בדרך כלל היא: מהו היקף הנכסים השייכים לעיזבון שאותם ניתן לחלט ולמכור לטובת תשלום החובות של העיזבון?

• כספי החסכון חסינים
  

מרבית הציבור אינו מודע לכך שכספים המופרשים במסגרת הסדרי פוליסות כגון קופות גמל, ביטוחי חיים ומנהלים, קרנות פנסיה, וקרנות השתלמות, אינם מהווים חלק מעיזבונו של אדם שנפטר ואינם מחולקים לאחר מותו של אדם בהתאם לחוק הירושה או בהתאם לצוואת המנוח. הכספים שצבר מנוח בפוליסות, יועברו רק למי שרשום כנהנה או כמוטב בפוליסה הספציפית וכפופים לתקנון של אותה הפוליסה, ואינם כספים שנושים יכולים לשים עליהם יד (בתנאי שלא הוטל עליהם עיקול בחיי המנוח).

• הסכם יחסי ממון כמגן על התא המשפחתי מפני נושים
  

אנחנו רגילים לחשוב שהסכם ממון נועד להגן על זכויות של צד אחד. אולם, לא אחת יש בכך הגנה מפני הרפתקאות כלכליות של בן הזוג ולכן חשוב לערוך הסכם ממון הקובע שאם אחד מהצדדים נכנס לחובות, לא יחולו על הצד השני.

תכנון נכון וניסוח מתוחכם של הסכם יחסי ממון יכול לסייע בהגנה על נכסים מפני נושים. כך אפשר להגדיר כי חובות אישיים יחולו רק על הצד שיצר אותם.

מתי חוב שנוצר על ידי בן/בת זוג לא יהווה חוב משותף גם כשאין הסכם ממון? כמובן שאם אחד מבני הזוג מהמר, מכור לסמים או מבזבז את כספו על בילויים עם מאהב/ת, סביר להניח שלא היה זה בידיעת הצד השני וודאי שלא בהסכמתו. לכן, יהיה קשה מאוד לחייב את הנותר בחיים לשאת בחובות אלה.

טיפלתי במקרים בהם נודע לאישה לאחר פטירת בעלה, כי הוא השקיע כספי מכירת דירה באפיקים ספקולטיביים ברמת סיכון גבוהה שהותירה אותה חייבת לבנק כסף. אותה אישה הוכיחה כי לא היתה מעורבת ולא היה לה כל מושג על מעללי בעלה ובית המשפט הכיר בכך שלא היתה שותפה לחובות אלה של המוריש.

• הכתובה קודמת ולנושים
  

בית הדין הרבני נוהג לזכות אישה בדמי הכתובה ומכיר בזכותה לגבות מהעזבון את דמי כתובתה. ישנם מקרים בהם סכום הכתובה הוא הסכום היחיד עליו הצליחה לשים ידה ולזכות בכסף שהנושים לא יכלו ליטול מהעזבון.

• הזמנה לנושים
  

פעולה פשוטה שניתן לנקוט בה היא פרסום "הזמנה לנושים". לכאורה, יש בכך משום 'להעיר דובים מרבצם', אולם למעשה פרסום הודעה כזו היא "פוליסת ביטוח" מסוימת והגנה בפני תביעות. החוק קובע כי אם פורסמה הודעה כזו (בדרך כלל במודעה לא גדולה בעתון עם תפוצה לא ממש גדולה), הרי שנושה שלא הודיע על תביעתו תוך התקופה שנקבעה בהודעה, לא יוכל לתבוע לאחר שעברו שנתיים.

הסכנה הכרוכה מהתעלמות מחובות או העלמת נכסי עזבון

המחוקק קבע נורמה שיש בצידה "שכר ועונש" למקרה בו יורש נהג שלא בתום לב והתעלם מחובות העיזבון שעליהם ידע או שעשה מעשה שיש בו כדי להעלים נכסי עיזבון באופן שיסכל תשלום חובות של העיזבון. החוק קובע כי אותו יורש יהיה אחראי לכל החובות שלא סולקו עד כדי שוויו של כל העיזבון בזמן החלוקה.

כלומר, גם אם ירשת חלק קטן מתוך העיזבון, אך סיכלת תשלום חוב בחוסר תום לב, אתה עלול להגיע למצב בו תידרש לשאת בחוב שהוא בגובה מלוא העיזבון כולו - אין ספק, תוצאה חמורה שכדאי לקחת בחשבון.