מנהלי הכלא הפרטי: פסיקה אומללה - נתבע החזר

בקבוצת מנרב, שהייתה אמורה להיות שותפה בניהול בית הכלא הפרטי הראשון בישראל, קיבלו באכזבה עמוקה את החלטת בג"ץ אחר-הצהריים (יום ה') לבטל את החוק המסדיר את פתיחתו של המקום. יו"ר הקבוצה, אברהם קוזניצקי, כינה את ההחלטה "פסיקה אומללה", וטען כי מי שהיה בודק את העובדות יותר לעומק, עשוי היה להגיע למסקנה שונה מזו של השופטים. במשרד האוצר אמרו כי ילמדו את החלטת בג"ץ.

לקריאת הפסיקה התקדמית - לחצו כאן

קוזניצקי, שהקבוצה בראשה הוא עומד מנהלת יחד עם "אפריקה ישראל" את חברת הבת "א.ל.א ניהול והפעלה", שהייתה

אמורה להיות אחראית על הפעלת בית הכלא, אמר ל-ynet כי לביטול מצד בג"ץ יהיו השלכות משפטיות וכספיות: "השקענו כ-235 מיליון שקלים בהקמת בית הכלא. לא סיכמנו את כל ענייני התביעה, אך אנו חושבים לתבוע מהמדינה כ-150 מיליון שקל. זה הכסף שמגיע לנו בסופו של יום". 

בהחלטתם קבעו שופטי בג"ץ כי התיקון לחוק, המאפשר את הקמת הכלא הפרטי, כולל "פגיעה בלתי-חוקתית בזכויות האדם לחירות אישית ולכבוד האדם, המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". שמונה שופטים תמכו בהחלטה, ואחד התנגד. בפסיקתם ביטלו שופטי בג"ץ החלטה של הכנסת.

נשיאת העליון ביניש כתבה בהחלטתה בין היתר כי "העברת סמכות הענישה מן המדינה, לגורם שתכליתו המרכזית, מעצם הגדרתו, בהשאת רווחיו, פותחת פתח לשילובם של שיקולים זרים ובלתי רלוונטיים במערך השיקולים שנשקל על-ידי הגורם בעל הסמכות, שאינם עולים בקנה אחד עם הצורך להבטיח את זכויות האסירים ואת רווחתם".

ביניש הוסיפה והתייחסה להיעדר האיזון בהעמדת הרצון המובנה לרווחים - אל מול הפגיעה באסירים: "די בהימצאות הסמכויות שעל הפרק, הכוללות מרכיבים פוגעניים, בידיו של גורם פרטי, שההצדקה לבחירה בו ומניעיו טמונים בהבאת הכנסותיו למקסימום והוצאותיו למינימום, כדי לצבוע בצבעים אסורים פעולות שברגיל מותרות הן, לפגוע בכבוד האדם של האסירים ולהוסיף על הפגיעה בחירותם הנובעת מעצם המאסר".

מנגד ולאחר הפסיקה, קוזניצקי הביע צער על אבדן "הזדמנות להחיל שינוי אמיתי בחברה הישראלית" והסביר כי "בית הסוהר הזה נועד להיות מעבר ל'עסק', הוא נועד להיות פרויקט הומאני, פרויקט שבו יוכלו לשקם אסירים הנמצאים על פי תהום".

"אנחנו מקבלים את הפסיקה של בית המשפט, אך מצרים על כך", אמר קוזניצקי. "לדעתנו זו פסיקה אומללה, מאחר שכל מי שהיה לומד מעט את העובדות היה אולי מגיע לפסיקה שונה. בית הסוהר הזה, מעבר להיותו בית סוהר בניהול פרטי, היה אמור לדאוג לכך שהאסיר ישוקם בכל דרך אפשרית. כיום, כ-60 עד 70 אחוז מהאסירים חוזרים לבית הכלא לאחר שחרורם, וזהו מעגל טרגי שלא ניתן לנתקו".

"רק רציתי לעשות למען החברה"

קוזניצקי התייחס להחלטה הן מבחינה עסקית והן מבחינה אישית. "כאיש עסקים אני שמח על ההחלטה, כי בית הסוהר הזה נמצא עקב הביקורת הציבורית תחת זכוכית מגדלת.

אם היום אני יכול להשתחרר מהמחויבות החוזית שלי, זה נכון ומועיל מבחינה עסקית, אבל מבחינה אנושית אני מצטער", אמר.

הוא דיבר גם על המרץ הרב שהשקיע במיזם: "עסקתי בפרויקט 14-15 שנים, וראיתי בו פרויקט שבו לא אעשה למען הכיס אלא למען החברה - ומנעו את זה ממני. כאיש חינוך בעברי חשבתי שנוכל לעשות כאן משהו, לטפל בדבר הבסיסי לכל המחדלים במדינה והוא החינוך".

"הקריטריון שלנו כבית סוהר פרטי הוא שיקום האסירים המשתחררים והפיכתם לגורמים מועילים בחברה.

 על-ידי טיפול באסיר בצורה אנושית, ניסינו למנוע ממנו לבלות את שארית חייו בכלא", הוא מציין, ולא שוכח גם את משפחות האסירים - ילדיהם ונשותיהם.

"אני שומע סיפורים מזעזעים על כך שאישה של אסיר למשל התקשרה והתחננה בפני מפקד הכלא שלא ישחררו אותו, משום שהוא חוזר ונוהג באלימות בבית", הוא מסביר. "זה מה שניסינו למנוע. לא העמידו את הדברים בבחינת הניסיון, והמשמעות יכולה להיות קשה מאוד לשנים הקרובות ולעתיד בכלל".