שיעור בכליאה מקליפורניה
את ההשלכות של הפיכת בית סוהר לעסק מניב אפשר ללמוד מקליפורניה, שכוננה מנגנון מקורי להגדלת מספר האסירים
ביום בו מנע בית המשפט העליון את הקמתו של בית סוהר פרטי בישראל, החליטה הנהלת רשת האוניברסיטאות של קליפורניה להעלות את שכר הלימוד ב-31 אחוזים בשנה הקרובה. לכאורה אין קשר בין ההחלטות, אולם מי שמכיר את הנעשה בקליפורניה יודע שיש סיכוי שבית המשפט העליון הקטין את סיכוייה של ישראל להגיע למצבה של המדינה האמריקנית.
בקליפורניה יש בתי סוהר פרטיים, מלאים, שאוכלוסייתם גדלה בהתמדה. כיוון שהם עסקים פרטיים, ככל שמספר האסירים עולה, החברות המפעילות את בתי הכלא מרוויחות. על כן קליפורניה ידועה בחוקיה הנוקשים, דוגמת חוק הפסילה השלישית: כשאדם מורשע בפשע בפעם השלישית הוא נשלח לכלא לכל חייו.
המדינה מעבירה את החוקים המקצינים את הענישה ואת מספר האסירים במדינה. כתוצאה מכך היא משלמת יותר למפעילי בתי הכלא, שמרוויחים יותר. בקליפורניה אסורים כיום קרוב ל-200 אלף אסירים - יותר ממספרם בכמה וכמה מדינות אירופאיות יחדיו. יותר מחמישה מיליארד דולר בשנה מושקעים בבתי הכלא הללו.
תקציב מדינת קליפורניה מוגבל. בשנת 1976 עברה החלטה המונעת העלאה ממשית של מסי רכוש. על כן, היכולת של מושל המדינה לגייס כספים מאזרחיו מוגבלת. כיוון שמערכת הענישה דורשת מימון גדל משנה לשנה, על המושל למצוא כסף לכיסוי הדרישה. מערכת ההשכלה הגבוהה בקליפורניה היא מקום טוב לגבות בו כספים.
מערכת זו בקליפורניה היא אחת הטובות בעולם. המדינה מחזיקה שתי מערכות מקבילות: האוניברסיטאות של קליפורניה (ה-UC) ואלו של המדינה (מערכת ה-SU). לראשונה שייכות ברקלי, UCSD ו-UCLA הנחשבות לשלוש האוניברסיטאות הציבוריות הטובות בארצות הברית ורשומים בה כ-160 אלף סטודנטים. המערכת של המדינה נחשבת טובה פחות, אולם המטרה של שתיהן היא לאפשר נגישות גבוהה של האוכלוסייה המקומית להשכלה גבוהה טובה.
על כן, המדינה מסבסדת סטודנטים אזרחי קליפורניה בשתי מערכות אלה. כך למשל, בשנת 2003 ישראלי שלמד במערכת ה-UC שילם כ-15 אלף דולר לשנת לימודים, בעוד אזרח קליפורניה שילם כ-4,000 דולר. כיוון שהן מסובסדות, אזרחי קליפורניה אינם משלמים שכר לימוד (tuition) אלא דמי שירותים (fees).
ענישה או השכלה
אולם בגלל המשבר התקציבי, מערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת במתקפה. בשמונה השנים האחרונות הועלו דמי השירותים לתלמידי קליפורניה 18 פעם. במאי האחרון עלו דמי השירות בתשעה אחוזים וכעת בעוד 32 אחוזים. העלייה האחרונה צפויה להכניס למדינה יותר מ-300 מיליון דולר בשנה.
במקביל, הסגל הבכיר באוניברסיטאות קליפורניה קטן והשנה שכרו קוצץ. יחס הסטודנטים למרצה כמעט הוכפל. הטענות אומרות שנשיא ה-UC, שתומך ומוביל את העלאת דמי הלימוד, גם תומך בהפרטת שלוש האוניברסיטאות המובילות.
המסקנה שרבים הגיעו אליה בקליפורניה היא שהמדינה אינה יכולה להחזיק גם מערכת השכלה ציבורית משובחת ומסובסדת וגם מערכת ענישה גדולה כל כך. ניכר שבימים אלה מעדיפה המדינה את מערכת הענישה על פני מערכת ההשכלה הגבוהה.
ועתה למסקנות בישראל: בדומה לחוסר יכולתו של הממשל להעלות את מסי הרכוש ולהגדיל את התקציב, כך בישראל הממשלה לעולם אינה מגדילה את התקציב החברתי בגלל צרכי ביטחון.
ההשכלה הגבוהה הישראלית נמצאת תחת מתקפה תקציבית דומה לזאת שבקליפורניה: תקציבים קטנים, מספר חברי הסגל הבכיר קטן ב-600 משרות בשנים האחרונות ויחס המרצה לסטודנט כפול מהיחס המקביל במערכת ה-UC. המדינה רוצה להעלות את שכר הלימוד ולהפריט את האוניברסיטאות.
גם מערכת הענישה בישראל מתקרבת לזאת בקליפורניה. העיתונות, גוף כלכלי פרטי במהותו, מדווחת בהקצנה והרחבה על הפשיעה, למרות שממדי הפשיעה לא עלו בצורה משמעותית. דיווח זה לוחץ להחרפת הענישה והעונשים, דבר שמוביל לעלייה משמעותית בכמות האסורים בישראל. עלייה במספר הכלואים והעברתם לידיים פרטיות היו אמורים להפוך למקור בלתי נדלה לעושר בעלי ההון, כפי שהוכח בקליפורניה.
יש לקוות שהחלטת בית המשפט העליון, המונעת הקמתו של בית כלא פרטי, תחסוך לישראל את הצורך להחליט בין מערכת כליאה פרטית גדולה ומערכת השכלה ציבורית רחבה. יש לקוות שפסיקה זאת ולקחים אחרים מקליפורניה יחזירו את ישראל לתפיסות סוציאליות המעדיפות השכלה ציבורית רחבה על פני ענישה פרטית קיצונית.
ד"ר גונן דורי-הכהן הוא חוקר אורח באוניברסיטת קליפורניה, בעבר כיהן כיו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
