פקחי עוז ותרומתם לפורענות
עצור אחד בשבועיים - זהו ממוצע הפעילות של פקח ביחידת עוז. ביתר הזמן מנסים הפקחים להוכיח את הטענה לפיה בישראל חיים 300 אלף שוהים בלתי חוקיים
למרות הביקורת הציבורית החריפה, הדלת ממשיכה להסתובב: מדי יום נכנסים לישראל עובדי סיעוד בהזמנת המדינה. הממשלה נכנעה ללחצי הלובי החקלאי ובחודש מאי הגדילה את מכסת עובדי החקלאות לשנה זו ב-2,500 עובדים תאילנדים. מנגד משקיעה הממשלה סכומי עתק בגירוש העובדים שאיבדו את מעמדם החוקי.
ממסמך שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה שבמהלך שלושה וחצי חודשי הפעילות הראשונים של יחידת עוז, עצרו 200 פקחי היחידה 1,525 שוהים שלא כדין.
בדיקה שערך "מוקד סיוע לעובדים זרים" בקרב עצורי כלא גבעון מעלה שבחודש הראשון לפעילותה, התרכזה יחידת עוז במעצרם של פליטים סודנים ואריתראים שכלל לא ניתן לגרש. חישוב הנתונים שמסרה היחידה לכנסת מעלה שכל אחד מפקחי היחידה הצליח לעצור במהלך 105 ימי הפעילות שמונה מהגרי עבודה בממוצע. עצור אחד בשבועיים בממוצע לכל פקח.
אז מה הם עושים פקחי עוז בשארית זמנם?
מקבץ עדויות מקרי מגלה כי הם מעכבים ברחובות ובבתים אימהות לילדים שאבותיהם גורשו זה מכבר, "מעודדים" אותן "לעזוב מרצון" בטרם תינתן ההוראה לעצרן ולגרשן על ילדיהן.
פקחי יחידת עוז משקיעים בשיחות טלפון חוזרות ונשנות לאותן אימהות, ולעיתים אף בביקורי פתע ליליים, על מנת לוודא שהן אכן עסוקות באריזת שאריות חייהן בישראל. אך לא תמיד הם מאמינים לאימהות. לא אחת הם הובילו אותן לגני ילדים על מנת לוודא שאכן בילדיהן מדובר ולכן עדיין לא ניתן האות למעצרן.
הם משקיעים מאמץ גם בעידוד עזיבתם של פליטי חרב ורצח עם. כל עוד הותר להם לעצור פליטים שהעזו להיכנס לאזור המרכז בניגוד להגבלה הגיאוגרפית שהטיל עליהם שר הפנים, היו 64% מהעצורים פליטים מסודן ואריתריאה. זאת למרות שאפילו פקחי עוז יודעים שלא ניתן לגרשם מהארץ בשלב זה. עם ביטול ההגבלה הגיאוגרפית הבלתי חוקית, מתמקדים הפקחים בשכנוע הפליטים המבוהלים שהם פוגשים "לעזוב מרצון".
בחודש שעבר נכנסה פלוגת פקחים אמיצה לפעוטון והחלה בהליכי מעצר של הגננת, בת 78. האשה שהגיעה מהפיליפינים לפני 30 שנה, מטפלת בילדי הקהילה כדי לאפשר להוריהם להמשיך ולנקות את בתי ישראל. בתה, שהגיעה ארצה בעקבות האם, נישאה לאזרח ישראלי ומעמדה הוסדר, אך לאם, בהיעדר מדיניות הגירה בישראל, אין סיכוי להסדיר מעמדה. הפקחים שלחו אותה לארוז את חפציה והמתינו עמה בפעוטון שעות מספר, ככל הנראה בציפייה להורים שיבואו לקחת את ילדיהם ויאפשרו להם לעצור את הגננת.
יש להניח שבמהלך שהותם הממושכת במקום, גילו הפקחים כי אחד הפעוטות מתגורר עם הקשישה ואילו אימו מגיעה לבקרו רק יום אחד בשבוע, כשהיא משתחררת מהטיפול בקשישים עמם היא מתגוררת. בסופו של דבר נטשו פקחי עוז את משמרתם ללא הקשישה.
נראה כי הפקחים מתוסכלים. סיפרו להם אגדה על פיה חיים בישראל 300 אלף שוהים שלא כדין. אלו שעדיין מאמינים בכך, לא מבינים מדוע כה קשה לאתרם. אנשי המודיעין של היחידה עובדים שעות נוספות בניסיון למצוא את אלו שפג תוקף אשרתם או שהפכו בני גירוש מסיבות שונות.
ייתכן שפעילות המודיעין המאומצת היא שהביאה השבוע את פקחי עוז למעצרו של אזרח טורקיה, תלמיד כיתה י"ב בבית ספר ביאליק-רוגוזין בתל אביב. לנער מלאו זה עתה 18 שנה, עובדה שהופכת אותו לבגיר ובר מעצר באגפי השוהים שלא כדין בכלא גבעון. הנער חי בישראל ארבע שנים במצטבר, אך משפחתו נמצאת בארץ כבר תשע שנים.
ראש הממשלה הצהיר רק בחודש שעבר שלא יגורשו ילדי מהגרי עבודה שלומדים במערכת החינוך הישראלית? הוא טרם סיים את בחינות הבגרות? משפחתו מנהלת הליכים משפטיים להסדרת מעמדה? כל אלו מתגמדים לאורו של הסיכוי שהמערכת תאפשר בסופו של דבר את גירושו של הנער. אז יוכל הפקח שגילה ועצר אותו לסמן "וי" בסטטיסטיקה, ולהשקיע את השבועיים הבאים בניסיונות נואשים לאתר את העצור הבא, בעודו מנסה להתעלם ממהגרי העבודה שממשיכים להיכנס לישראל כדין באותה תקופה.
סיגל רוזן, רכזת פעילות ציבורית, מוקד סיוע לעובדים זרים
לפנייה לכתב/ת 
