כמה מוגבלים חיים בישראל - וממה הם סובלים?
כ-720 אלף איש עם מוגבלויות חיים בישראל (18% מהאוכלוסייה), כך עולה מסקר של משרד הבריאות והלמ"ס: 76% מהם סובלים מבעיה באיברים הקשורים בתנועה, כרבע מתושבי ישובים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מוגדרים כבעלי מוגבלויות, רוב בעל המוגבלויות מזרחים, עם השכלה נמוכה
שיעור האנשים הסובלים ממוגבלויות שגרים ביישובים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, גבוה כמעט פי שניים משיעור המוגבלים ביישובים המבוססים. כך עולה מסקר שביצעו משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא. מהנתונים עולה כי כמעט רבע מהאוכלוסייה ביישובים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה סובלת ממוגבלות כלשהי (24 אחוז), לעומת 13 אחוז ביישובים המבוססים. בנוסף נמצא כי למעלה מ-60 אחוז מהמוגבלים מביאים הביתה שכר נמוך מ-3,000 שקל ברוטו גם ביישובי מגורים מבוססים, לעומת כ-40 אחוזים בקרב הלא מוגבלים. אנשים עם מוגבלויות מעריכים את מיקומם בסולם החברתי כנמוך יותר מזה של האנשים ללא מוגבלויות.
מהסקר עולה כי 18 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת (721 אלף איש) מוגדרים כבעלי מוגבלות גופנית בתפקוד יומיומי ו-10 אחוזים מוגדרים כמוגבלים מאד (393 אלף איש).
בסקר הוגדרו כמוגבלים מרואיינים שדיווחו על בעיה גופנית הנמשכת חצי שנה או יותר ואשר גורמת לקושי בינוני או גדול בביצוע פעולות יומיומיות. הבעיות הגופניות העיקריות היו בעיות בשלד או באיברים הקשורים לתנועה (76 אחוז), ליקויי שמיעה או ראייה (38 אחוז), בעיות במערכת הלב והנשימה (37 אחוז). כאשר כ-40 אחוזים מהמוגבלים סובלים משלוש בעיות ויותר. עוד נמצא כי הבעיה הגופנית מופיעה בין 10 ל-30 שנה לפני הופעת המוגבלות.
מוגבלים: יותר מזרחיים, פחות משכילים
כחמישית מהנשים דיווחו על מגבלות בתפקוד היומיומי, לעומת כ-16 אחוז מהגברים. מוגבלות בתפקוד יומיומי שכיחה יותר אצל הערבים (24 אחוז) מאשר אצל יהודים (17 אחוז). שיעור המוגבלים בקרב יהודים ילידי אסיה-אפריקה גבוה כמעט פי 3 מזה של ילידי ישראל (31 אחוזים, לעומת 11 אחוזים). בקרב בעלי השכלה של עד 9 שנות לימוד, שיעור המוגבלים הינו 40 אחוז, ואילו בקרב בעלי 13 שנות לימוד ומעלה הוא נמוך פי שלושה (12 אחוז).
באופן לא מפתיע נמצא כי המוגבלים מדווחים גם על מצב בריאותי פחות טוב ותחלואה כרונית. רבע מהמוגבלים סובלים משלוש מחלות כרוניות ויותר, לעומת 4 אחוז מהלא מוגבלים. בקרב 17 אחוז מהמוגבלים אובחנו הפרעות רגש וחרדה בשכיחות גבוהה פי שניים מהלא מוגבלים. כמו כן מדווחים המוגבלים על בעיות שינה ומצוקה נפשית בשכיחות גבוהה יותר.
קבוצת הסובלים ממוגבלות גופנית צורכת יותר שירותי בריאות. 28 אחוז מהמוגבלים אושפזו בשנה האחרונה, לעומת 11 אחוזים מקרב הלא מוגבלים. אנשים עם מוגבלות מבקרים אצל רופא משפחה 17 פעמים בשנה בממוצע ו-10 פעמים בממוצע אצל רופא יועץ, לעומת הלא מוגבלים המבקרים בממוצע 6.5 פעמים אצל רופא משפחה ו-4 אצל רופא יועץ.
הסקר התבצע במסגרת "סקר בריאות לאומי", בשנים 2003-2004 במסגרתו התבצעו ראיונות פנים אל פנים בקרב כמעט 5,000 איש בני 21 ומעלה.
החוקרות, ענת שמש, דיאנה נקמולי לוי ואמה אברבוך מציינות כי "הממצאים על עודף התחלואה ועל פערים חברתיים באוכלוסיית המוגבלים, מצדיקים צעדי התערבות מותאמים לאוכלוסייה כגון: איתור מוקדם של הבעיה הגופנית ומניעת הידרדרותה למוגבלות, הסרת מחסומים כלכליים וחברתיים לניהול אורח חיים בריא והגברת הנגישות לשירותים בקהילה. כמו כן, הכשרת הצוות הרפואי תסייע להתמודדות עם המצב הבריאותי המורכב של אדם עם מוגבלויות".
מחברות הדו"ח ציינו עוד כי בפעם הראשונה נמצא קשר בין מוגבלות פיזית בתפקוד לבין אבחנות פסיכיאטריות. כמו כן בהשוואה בין נתוני הסקר לנתוני הביטוח הלאומי, נמצא פער של כ-140 אלף איש המגדירים עצמם כמוגבלים אך אינם מקבלים קצבה כלשהי.
אנשים עם מוגבלויות בישראל. יותר נשים, יותר ערבים
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים
