פארק קנדה: פוסטר מעל איילון

בימי ראשית החורף יש ליער מין ריח משכר. הגשמים הראשונים, אדי האדמה הרטובה, הבצלים והפקעות שזה עתה התעוררו לחיים והעשבונים הטריים שעוטפים את עצי היער במרבד ירוק.

כל אלה צצים בנובמבר ובדצמבר, בדרך כלל לצד "בני היורה", קבוצת צמחים הפורחת בעונה זו של השנה, כמו סתוונית וכרכום, כדן, אחילוף, רקפת ונרקיס. יצאתי לחפש אותם בשבוע שעבר בפארק קנדה-איילון, סמוך לכביש ירושלים-תל אביב, בין שער הגיא למחלף לטרון.

האמת היא שהקדמתי בשבוע-שבועיים. הבצלים אמנם שלחו את עליהם הטריים לתור את הארץ, אבל על פריחה קצת היה מוקדם לדבר. ואולם הבוקר (יום ד') התבשרנו מהשטח - הנרקיסים החלו לפרוח סוףסוף.

אם תגיעו לכאן בחודש הקרוב, אין ספק ש"בני היורה" יחייכו אליכם חיוך גדול, ואפשר פשוט ליהנות מכל מה שיש לפארק להציע: שפע של עצי חורש טבעי, טרסות, בוסתנים, אגם, דרכי נוף מרהיבות, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים ואינספור פינות לפיקניק רומנטי.

הירוק כבר פה, הפריחה בדרך. נובמבר בפארק קנדה (צילום: גדי חגאי)  

מגיעים עם כביש מס' 3, המתחיל באשקלון ומסתיים במבוא חורון וחולף בין השאר דרך הצמתים קסטינה, מסמיה ונחשון. לאחר מחלף לטרון, שבו מצטלב כביש 3 עם כביש מס' 1 (ירושלים - תל אביב), משתרע פארק קנדה-איילון מימין ומשמאל לכביש. דרכי נוף חוצות אותו לאורכו ולרוחבו.

תוכלו לטייל כאן ברכב, ברגל, רכובים על אופניים או על סוס - קק"ל הכשירה בחלקו המזרחי של הפארק מסלול לרכיבה על סוסים, שמתאים גם לרוכבי אופניים. יש מסלול מעגלי באורך 21 קילומטר שמקיף את הפארק. המסלול מסומן בצבע כחול ומשולט כ-K21. יש מסלול נוסף באורך 20 קילומטר, בין שער הגיא למבוא חורון, משולט ב-K20 ומסומן בצבע אדום.

בצד השני, ממערב לכביש מס' 3, ליד כרם זיתים גדול, הכשירה קק"ל חניון נוסף - "חניון הזיתים". 

ארכיאולוגיה וחקלאות

פארק קנדה-איילון משתרע על פני כ-7,000 דונם מצפון לכביש ירושלים-תל אביב, בין מושב שואבה ללטרון. הפארק זכה לשמו בזכות תרומת יהדות קנדה להקמתו. נתוניו הטבעיים הפכו אותו כבר בימי קדם לאזור מבוקש מאוד.  

באזור פארק קנדה-איילון שכנה בעבר עיר רומית עתיקה בשם אמאוס, שניטשה כנראה בגלל מגיפה קשה. שרידי העיר אמאוס, שהיתה סמל לתענוגות, נמצאים בתחומי פארק איילון, משני צדי הכביש. מהכניסה המזרחית לפארק, מסתעפות שלוש דרכי נוף - אדומה, ירוקה וכחולה. הדרך המסומנת כחול פונה שמאלה, הדרך המסומנת ירוק ממשיכה ישר בכביש אספלט חדש והדרך המסומנת אדום פונה ימינה.

אחרי כמה עשרות מטרים בדרך האדומה יש ירידה לשביל טיול קצרצר בבית המרחץ הרומי שליד כנסיית אמאוס, הנמצאת מחוץ לפארק. חלקים ניכרים מבית המרחץ השתמרו היטב ואפשר לדמיין איך פעלו ארבעת החדרים שבמקום.

בהמשך מגיעה הדרך לקבר שייח' אגדי בשם אבן ג'בל ("בן ההר"), שככל הנראה מצא גם הוא את מותו במגיפה שפרצה באמאוס בשנת 639 לספירה. המבנה הוקם בידי מנכורש, המושל הממלוכי של מצודת ירושלים בשנת 1288 לספירה. במקום יש תצפית נוף לעבר עמק איילון, משטרת לטרון, מוזיאון השריון, מנזר השתקנים ושרידי הכפרים הערביים שהיו כאן עד מלחמת העצמאות. הגבעה נכבשה מהירדנים רק בשנת במלחמת ששת הימים.

אל המעיין

דרך הנוף חולפת על פני שרידי גת עתיקה והשילוט מוליך לעבר חורבת עקד. במקום יש שרידי מצודה, כנראה מהתקופה החשמונאית, מחילת מסתור באורך 25 מטר ומתקנים חקלאיים חצובים בסלע. הדרך ממשיכה צפונה, לכיוון חניון עמק המעיינות.

בחניון המעיינות כדאי להחנות את הרכב ולצאת למסלול הליכה קצר, לאורך כקילומטר וחצי (חשוב - המסלול אינו מעגלי), בין שרידי מערכת המים של העיר אמאוס-ניקופוליס, שנבנו בתקופה הרומית המאוחרת (המאות 4-3 לספירה). מדובר בשתי אמות מים שנבנו במפלסים שונים, האחת מחורבת עקד והשנייה ממעיין ניקבה תת-קרקעי.

עמק המעיינות טובל בעצי בוסתן - תאנה, רימון, גפן ותמר, ופזורים בו שרידים של מתקני עיבוד חקלאיים, לצד חלקות קבר קדומות. המסלול הרגלי מסתיים במעיין התמרים ובאגם שהכשירה קק"ל במקום. סביב האגם מדשאות, שולחנות פיקניק, מתקני משחק וברזי מים.

אל המלחמה

מלבד קרקעות פוריות ומעיינות, לעמק איילון מיקום אסטרטגי, על הדרך מהשפלה ומישור החוף לירושלים ולבית חורון, מה שמשך למקום לא מעט קרבות. אחד המפורסמים שבהם הוא מלחמת יהושע בן נון במלכי הכנענים והקריאה המפורסמת: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון (יהושע י' 12).

בתל איילון, עיר בנחלת שבט דן (יהושע י"ט 42), הנזכרת בין השאר במכתבי אל-עמארנה שבמצרים (במאה ה-14 לפנה"ס), בנה המלך רחבעם את אחת הערים המבוצרות סביב יהודה. ליד התל נובעים עינות איילון, שהגדול שבהם הוא ביר אל ג`אבר, הנמצא בתוך מבנה אבן קדום, מדרום למבצר הצלבני קסטלום ארנולדי. המבצר נבנה בראשית המאה ה-12 לספירה על ידי המלך הצלבני פולק מאנז`ו, כחלק ממערך ההגנה על הדרך מיפו לירושלים. כאן התנהלו גם קרבות קשים בין החשמונאים והסלבקים במאה השנייה לפסה"נ.

במלחמת העצמאות ניטשו במקום קרבות עקובים מדם בין כוחות צה"ל לבין צבא הלגיון הירדני. משטרת לטרון, שמשמשת היום יד לחיל השיריון, הוחזקה בידי הלגיון הירדני וגבתה קורבנות רבים מחיילי צה"ל בתקופת מלחמת העצמאות ואחריה. מאות הרוגים, אלפי פצועים, חלקם עולים חדשים ששמם לא נודע. בניין המשטרה נכבש רק ב-67'. היום יש במקום תערוכת טנקים ומשוריינים נוספים.

פארק על גלגלים

רוכבי האופניים הרבים שמגיעים לפארק יצרו במרוצת הזמן שביל אופניים בלב עמק המעיינות, שמהווה מטרד למטיילים ברגל וגורם לשחיקה ולהתפרקות הטראסות העתיקות שלאורך העמק. כדי למנוע את הנזק ואת ההפרעה למטיילים, נסלל שביל אופניים (סינגל) שסובב את הפארק ואורכו 10 ק"מ.

השביל מתחיל בעלייה בדרך עפר בסימון אדום לכיוון גבעה י"ד, בה ניטש קרב עקוב מדם במלחמת העצמאות. בגבעה שביל מעגלי קצר (500 מטר) להולכי רגל, כולל הליכה בתעלות הקשר ונקודת תצפית יפה.