ניהול סיכונים: האם החסכונות שלנו בטוחים?

המשבר האחרון בשוק ההון הוביל את המפקח על שוק ההון, להורות על מינוי של מנהלי סיכונים בקופות הגמל, הוראה זו תיכנס לתוקף החל ממרץ 2010. ניהול סיכונים הוא תחום חשוב ומרכזי בעולם הפיננסים, ומהווה בסיס ליציבות ולביטחון של הגופים הפיננסיים השונים כגון בנקים וחברות ביטוח בכלל וכן להשקעות שלנו בפרט. בעזרת דב הלפרין, מנכ"ל חברת HMS, המתמחה בניהול סיכונים, ננסה להבין את החשיבות של תחום זה עבורנו.

מה זה ניהול סיכונים?

ניהול סיכונים הוא מקצוע חדש יחסית בעולם הפיננסי, בישראל הוא קיים כמקצוע, שנים ספורות בלבד. אם נתאר זאת במילים פשוטות, כל חברה המנהלת כספים, גם אם זה כספים של החברה, וגם אם זה כספים של לקוחות, חשופה לסוגים שונים של סיכונים.

לדוגמה: אם החברה מחזיקה את כל הכסף שלה בדולרים והדולר יורד בשיעור חד, החברה הפסידה הרבה כסף. דוגמה נוספת: אם החברה החזיקה את הכסף של הלקוח בפקדונות ארוכי טווח, ופתאום היא צריכה לשלם ללקוח גדול הרבה כסף במזומן, היא צריכה ללוות כסף (כי הכסף סגור בפיקדון) ולשלם עליו ריבית, ואולי היא בכלל לא יכולה ללוות כסף ואין לה את הכסף לתת לו ובכך היא חשופה לתביעה משפטית.

ישנם סוגים שונים של סיכונים: סיכוני אשראי - כגון לקוח שלא יוכל להחזיר הלוואה שתינתן לו. סיכוני שוק - סיכונים הנובעים משינויי מטבע וריבית כגון אם כל הכסף מושקע במטבע מסויים והוא יורד בשיעור חד. סיכוני נזילות - כגון אם מספר לקוחות רוצים למשוך את כספם בו זמנית ואין מספיק מזומנים בקופת החברה. וסיכונים תפעוליים - כשל במערכות מחשב, הונאות וכדומה.

לניהול הסיכונים יש 3 מרכיבים עיקריים: קביעת מדיניות בנושא הסיכונים – להגדיר את המדיניות של החברה בתחום זה ולקבוע כללים (כמה כסף יהיה חשוף לסיכון מסוים, איך וכמה לבטח מפני סיכונים כאלה ואחרים וכו').

פיקוח ובקרה – לבדוק שהמדיניות של החברה אכן מיושמת בפועל.

דיווחים – להעביר דיווחים שוטפים, בין היתר למנהלי החברה והדירקטוריון ורשויות הפיקוח.

מה שלא עושה השוק – עושה הרגולציה

בשנים האחרונות חל מהפך בנושא ניהול הסיכונים. בעקבות התקנות של הרשויות באירופה ובארה"ב, הלכו גם בישראל צעד אחד קדימה. החברות הפועלות בשוק הפיננסי ומנהלות כספים של הציבור הרחב (בנקים, חברות ביטוח, קרנות, קופות וכו') חייבות כיום למנות מנהל סיכונים, חבר הנהלה, שזה יהיה תפקידו היחיד בחברה. "ההבנה הבסיסית מאחורי מהלך זה היתה, שחייבת להיות הפרדה בין הגורם המבצע והגורם המבקר (לא יכול להיות אותו גורם)" מסביר הלפרין, "לכן, בניגוד למצב שהיה מאוד פופולארי עד לא מזמן, נקבע גם כי מנהל הסיכונים אינו יכול להיות למשל, סמנכ"ל הכספים של החברה".

בעוד התקנות על מינוי מנהל סיכונים בקופות הגמל כבר הושלמו, המפקח על הבנקים נמצא בימים אלה בהליכים סופיים של קביעת הגדרות התפקיד של מנהל הסיכונים בבנקים. לפי המלצות המפקח, למנהל הסיכונים בבנקים עשויה להיות "זכות וטו" לטרפוד החלטות מסוימות של הנהלת הבנק. הבנקים מתנגדים, כמובן, לצעד מהפכני כזה.

מיהו מנהל הסיכונים?

תפקיד מנהל הסיכונים הוא מורכב ביותר. התפקיד מצריך ידע בתחומים של מימון, מקרו כלכלה, מט"ח, בנקאות, הבנת הפעילות של השווקים הפיננסיים, ידע נרחב בתחום הנגזרים (כגון אופציות) ועוד.

"זהו מקצוע שהעתידים לעסוק בו יהיו כנראה מחויבים ברקע של לימודי תואר שני במנהל עסקים, רצוי מאוד עם רקע מעשי קודם בתחומים קרובים כגון ניהול תיקי השקעות, ניהול תיקי אופציות, ייעוץ השקעות בתחום המט"ח או רקע דומה" אומר הלפרין. לדבריו, גם רמות השכר של מקצוע זה הינן גבוהות.

נחזור לקופות הגמל. החוזר שהוציא לאחרונה הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ידין ענתבי, קובע כי כל חברה המנהלת קופות גמל "תקים יחידת ניהול ובקרת סיכונים". כמו כן קובע החוזר, כי כל חברה תמנה "מנהל ליחידת ניהול ובקרת הסיכונים, בעל מומחיות וניסיון מוכחים בתחום ניהול או בקרת סיכונים פיננסיים, בתחום ההשקעות או בתחום האשראי". בקופות הגמל נערכים לשינוי הנדרש. ובימים אלה ממש הן משדרגות את מערכות המיחשוב המתאימות ומטמיעות את הנהלים החדשים.

ניהול סיכונים ב-Outsourcing

בענף קופות הגמל בישראל קיימות גם קופות גמל "קטנות". לחברות האלה, שתיק הנכסים שלהן קטן, אין את היכולת להשקיע את הכסף הדרוש בהקמת תשתית מקצועית ומיכונית, כדי לתמוך בהוראות החדשות בתחום ניהול הסיכונים.

במשרד האוצר הלכו לקראת הקופות הקטנות וקבעו, כי קופות הגמל שהיקף הנכסים המנוהלים בהן קטן מ-5 מיליארד שקלים, ניתן למנות מנהל סיכונים במיקור חוץ (Outsourcing), שלא יהיה חלק מעובדי החברה. כלומר, החברות הקטנות יכולות לבסס את מערכת ניהול הסיכונים שלהם על חברה חיצונית המתמחה בנושאים כאלה.

איך כל זה נוגע למשקיע הקטן?

ניהול הסיכונים נוגע למשקיע הקטן, שמפקיד את כספו בקופה, או בחיסכון ארוך טווח אחר, המצפה כי הגוף הפיננסי המופקד על כספו ינהל אותו בחוכמה ובזהירות הנדרשת.

חברה המנהלת כספים, שיש לה מערכת מקצועית לניהול סיכונים ומנהל מוסמך לנושא הזה, עדיפה מבחינת "השקט הנפשי" על חברה הפועלת ללא מנגנון כזה. כאמור, המשבר הפיננסי הגלובלי שפרץ ב-2008, גרם להפסדים כבדים באפיקים השונים של שוק ההון. אחד הלקחים החשובים מהמשבר היה ההבנה של חשיבות הנושא של "ניהול הסיכונים". יש לציין כי מנהל הסיכונים הוא לא מנהל ההשקעות של הגוף הפיננסי, הוראות הפיקוח מחייבות הפרדה בין התפקידים.

חשוב לדעת כי קופות הגמל ,כמו גם מוצרים פיננסים אחרים, יכולות לרשום הפסדים גם אם יש להן מערכת יעילה של ניהול סיכונים. ניהול סיכונים אינה מערכת למניעת הפסדים. השקעה בניירות ערך שערכם בשוק יורד, תמשיך להיות השקעה גרועה, ואף מנהל סיכונים לא יכול למנעו השקעה כזו.

אבל מערכת יעילה של ניהול סיכונים יכולה "למזער נזקים". מערכת כזו יכולה למנוע מקופות הגמל להיכנס מראש לעסקאות מסוכנות מדי או להזהיר את מנהלי הקופות מהשקעות שיכולות לגרום להפסדים כבדים.