שתף קטע נבחר

שנה אחרי: מומבאי מתאוששת תחת איום הטרור

לפני שנה בדיוק חדרו למומבאי עשרה מחבלים פקיסטנים וביצעו את אחד הפיגועים הקשים של המאה ה-21. בעיר ההודית מתגאים בעבודות השיקום המוצלחות אך מתריעים שהלקחים הביטחוניים לא הופנמו. וארגון הטרור האחראי לפיגוע רק מתחזק

המראה של עשרות התרמילאים, התיירים, והמקומיים שמצטופפים בשעת צהריים בבית הקפה ליאופולד במומבאי של אמצע השבוע לא מסגיר אפילו במעט את שאירע כאן לפני שנה בדיוק. העיר ההודית מתקשה לאחות את הפצעים שנותרו מאז מתקפת הטרור המשולבת שהתרחשה לפני שנה, בעוד המחבלים הפקיסטנים ממשיכים במלאתכם הזדונית.

 

כ-200 בני אדם נהרגו ומאות נפצעו במתקפת הטרור שהיכתה בעשרה מוקדים שונים במומבאי. שמונה מההרוגים מצאו את מותם בקפה ליאפולד, בהם שניים מעובדי המקום, כשהמחבלים ירו ללא הבחנה ביושבי המקום. "הליאופולד לא השתנה", סיפר השבוע אחד הבעלים, פראז ג'האני, לעיתון "הטלגרף" הבריטי. כשהוא מחייך על רקע המסעדה העמוסה, שקירותיה עדיין מחוררים בקליעים, הוא נראה רגוע ומרוצה. "שום דבר לא השתנה מאז 26 בנובמבר 2008", שב ומדגיש.

 

ג'האני, שממשיך לשלם את משכורותיהם של העובדים שנהרגו לבני משפחותיהם, נחוש לשים מאחוריו את הזוועות של מתקפת הטרור. "אני תמיד אומר שהם (הקיצונים) מעטים, ואנחנו רבים. אנחנו השמחים והם העצובים. להם אין בשביל מה לחיות, ולנו יש הכל".

 

צילום: רויטרס

 

כ-1,500 קילומטרים מבית הקפה של ג'האני יושב אדם אחר שאיבד כמה מעובדיו במתקפת הטרור. אנשיו של חפיז מוחמד סעיד, ממייסדי ארגון הטרור הפקיסטני לשקר א-טייבה, לא נקלעו לקו האש במקרה - הם נשלחו למשימת התאבדות מתוכננת היטב, על גבי סירות שעגנו בחשיכת הליל בבירה הכלכלית של הודו, ויצאו למסע הרג שנמשך שלושה ימים. תשעה מהם נהרגו במהלך הפעילות, אולם אחד מהם שרד ועומד למשפט בהודו.

 

סעיד, לעומת זאת, ממשיך לבלות את רוב זמנו בביתו שבעיר הפקיסטנית לאהור. בשונה מהמחבל שנתפס ומחשב את קיצו לאחור בכלא ההודי, סעיד ממשיך לנהל את "ג'מעת אוד-דעווה", ארגון צדקה שנחשב כמסווה לפעילותו הבלתי חוקית של לשקר אי-טייבה. השלטונות בפקיסטן עצרו את סעיד מספר פעמים מאז הפיגועים, בשל הלחץ הכבד שהופעל עליהם מצד ארה"ב והודו. עם זאת, פקיסטן מסרבת להסגיר אותו להודו, יחד עם עצורים נוספים מהארגון. נראה שגם בלשקר א-טייבה, לא הרבה השתנה מאז 26 בנובמבר 2008.

 

הארגון פועל בחופשיות, והמתיחות מחריפה

יחסה הסלחני של פקיסטן לארגון - שלמעשה נוסד על-ידי סוכנות הביון הפקיסטנית (ISI) בכוונה לחזק את אחיזת המדינה בחבל קשמיר השסוע - הוא אחד הגורמים לכך ששנה לאחר האירועים, הארגון ממשיך לתכנן מתקפות

טרור בהודו ובמערב כמעט ללא קושי. לשקר אי-טייבה הוא עדיין אחד הגורמים למתיחות המתמשכת בין שתי מעצמות הגרעין של דרום אסיה. גורמי ממשל בהודו אמרו לעיתון "וול סטריט ג'ורנל" כי לפחות שישה פיגועים שתכננו אנשי לשקר א-טייבה לבצע במומבאי סוכלו ב-12 החודשים האחרונים.

 

חשודים בטרור הקשורים לארגון נעצרו לאחרונה בארה"ב ובאיטליה, רמז לכך שהארגון לא רק ממשיך לפעול בחופשיות, אלא גם מצליח להרחיב את פעילותו אל מעבר לים. "המטרות שלנו היום זהות לאלו שהיו לנו לפני עשר שנים", מבהיר בכיר לשעבר בארגון. "אנחנו נלחמים בכל אויבי האיסלאם".

 

בכל זאת, מומחים מדגישים כי הארגון לא סטה רבות ממטרתו העיקרית, וממשיך להתמקד בפיגועים נגד הודו. הם מזהירים כי מתקפת טרור נוספת באותו סדר גודל כמו זה שהתרחש במומבאי, עלול להוביל למלחמה רביעית ועקובה מדם בין המדינות היריבות.

   

כוחות הביטחון: מפגינים עוצמה, אבל לא מוכנים

בין שלל האירועים לציון יום השנה לפיגועים יהיה גם אירוע שארגנה ממשלת מדינת המחוז הכולל תערוכה, שבה יוצגו כלי הנשק החדשים שרכשה משטרת מומבאי בשנה החולפת. "כוח המשטרה יציג את כלי הנשק המודרניים כדי לזכות מחדש באמונם של התושבים, ולהראות להם שאנחנו מוכנים יותר היום להתמודד עם אירוע כמו פיגועי 26/11", הסביר בכיר במחוז.

 

אבל השוטרים שנשלחו להילחם בטרוריסטים ביום ההוא, כמו גם מומחי ביטחון הודים, מציירים תמונה אחרת. רבים מהשוטרים, צעירים מאזורים עניים מחוץ למומבאי, חיים היום ברחובות העיר, ישנים על שמיכות מרופטות בצל סמלי השפע של הודו. אחד מהם סיפר לעיתון ה"וושינגטון פוסט" כי השוטרים לא מתלוננים בשל החשש שיפוטרו מעבודתם. מצבם של מאות השוטרים וקציני הביטחון החיים ברחובות מומבאי מדגיש את הפער שבין הבטחות הפוליטיקאים לאחר הפיגועים, לבין מה שהתרחש.

 

מומחי אבטחה מזהירים כי היחס בין מספר האנשים למספר השוטרים במומבאי הוא מהנמוכים בעולם. "בהודו, הממסד הפוליטי חושב שנאום אחד נחשב להישג מקצועי", אמר נשיא המכון לניהול סכסוכים בניו דלהי, קנוואר פל סינג גיל. "לא חסרים פה גיבורים, אבל חסרים פה אימונים", הוא הוסיף.

 

במומבאי אוספים את השברים

אחת התמונות שנחקקו בזכרונם של כל מי שצפה במתקפת הטרור, היא זו שבה נראה הטאג' מאהל, אחד המלונות המפוארים והוותיקים של מומבאי, עולה בלהבות. תמונה זו, בדומה לתמונת המטוסים ברגע הפגיעה במגדלי התאומים, הפכו לסמלי הטרור במאה ה-21.

 

טרור שמסמן מטרות ראוותניות ומערביות, שמצטלם כמו סרט הוליוודי, ומשודר כמו דרמה טלוויזיונית. מתקפת הטרור במומבאי, כמו פיגועי 11 בספטמבר 2001, צולמה והועברה בשידור חי למיליארדי צופים ברחבי העולם. וגם כאן, כשהצופים מעבירים ערוץ וממשיכים בחייהם, נשארים הניצולים, הפצועים והעדים, לאסוף את השברים לבדם.

 

קראמביר סינג קאנג, הוא המנהל הכללי של מלון הטאג' מאהל. רעייתו ניטי ושני בניו, אודאי בן ה-12 וסמאר בן ה-5, הם בין 31 האנשים שנהרגו במתקפת החמושים על המלון. "הטאג' תמיד היה סמל", הוא אמר בראיון לעיתון "הטיימס" הלונדוני. "אבל עכשיו, זה עוד יותר מכך. מאחורי כל מסדרון, כל פינה, יש סיפור".

 

בליל 26 בנובמבר אשתקד, אחרי שהבין כי רעייתו וילדיו ככל הנראה כבר אינם בין החיים, הוא המשיך להסתובב במסדרונות הסבוכים ולנסות להציל אורחים מהאש שנורתה ללא הפסקה. במהלך המצור שנמשך 60 שעות קאנג ורבים מבין אנשי הצוות במלון סיכנו את חייהם. חלקם נשארו כדי להגן על אורחיהם גם כשניתנה להם הזדמנות נדירה לברוח.

 

שנה חלפה מאז אותו פיגוע ואף לא אחד מעובדי המלון התפטר מתפקידו. שלושה שבועות לאחר המתקפה, חצי מחדרי המלון כבר נפתחו לאורחים. השבוע נפתחות מחדש גם שתיים ממסעדות הפאר והבר המפורסם של המלון.

 

בטאג', כמו בקפה ליאופולד, השגרה וההמולה היומיומית הן מקור לגאווה. אחד השינויים שכן נעשו, הוא העסקתם של מאבטחים סמויים, שאומנו לאתר אורחים חשודים. "זו ההגדרה החדשה של יוקרה", אומר קאנג ל"טיימס". "אפשר להיות במקום העשיר והטוב ביותר, אבל אם לא מרגישים בטוחים, כבר אי אפשר לקרוא לזה יוקרה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
האש בטאג' מהאל
צילום: רויטרס
פריצה לבית חב"ד
צילום: רויטרס
קפה ליאופולד, שנה אחרי
צילום: רויטרס
מומלצים