דמיאניוק: נחלץ מטרבלינקה, יורשע בסוביבור?

עוד פחות מיממה ייפתח משפטו של איוון "ג'ון" דמיאניוק בגין סיוע לרצח של כ-27 אלף יהודים במחנה סוביבור. התביעה צפויה להוכיח ללא קושי שהוא אכן שירת כשומר במחנה, אך השאלה המרכזית שסביבה יתנהל המשפט היא אם הוא היה מעורב באופן פעיל ברצח יהודים.

דמיאניוק נולד במחוז לבוב שבאוקראינה ב-3 באפריל 1920. הוא גוייס לצבא האדום ב-1941 והפך לאסיר מלחמה שנה מאוחר יותר, לאחר שנתפס במהלך קרב בחצי האי קרים. הוא הועבר יחד עם כ-5,000 שבויים נוספים למחנה טרווניקי במזרח פולין, בו אומנו על-ידי הנאצים לקראת שילובים ככוח עזר לאס-אס במחנות ההשמדה סוביבור, בלזץ וטרבלינקה ("מבצע ריינהארד"). 

לטענת התביעה בגרמניה, דמיאניוק שירת בסוביבור במשך כחצי שנה ב-1943, כחלק מכוח של 120-150 אנשי טרווניקי ו-20-30 קציני אס-אס, מאפריל 1942

ועד חיסול המחנה עקב המרד שפרץ בו בנובמבר 1943. במהלך התקופה הזו נרצחו בסוביבור 170-250 אלף יהודים.

מסמכים היסטוריים מעידים כי אנשי טרווניקי היו מעורבים בכל אחד משלבי הרצח במחנה. הם שמרו על האתר, ליוו את האסירים שעבדו מחוץ למחנה, דחפו את האחרים לתאי הגזים וירו למוות בחולים ובחלשים. "הם לקחו חלק פעיל באקציות בגיטאות השונים, ריכוז הנידונים להישלח למחנות ההשמדה, דחיסתם לתוך הרכבות, ליווי הרכבות וכל העבודות ה'מלוכלכות' אשר נדרשו לקידום מזורז ויעיל של פעולת ההשמדה", כתבו שופטי העליון מאיר שמגר, אליעזר גולדברג, אהרן ברק, מנחם אלון ויעקב מלץ ב-1993.

פליט חף מפשע או פושע מלחמה?

הואיל ומשפטו הנוכחי של דמיאניוק מתייחס לתקופתו בסוביבור, יש לציין שחמשת השופטים הפריכו את גרסת האליבי של דמיאניוק וקבעו כי הוא אכן שירת במחנה. "המערער לא רק טען שאינו איוון האיום אלא גם ניסה לסתור את הראיות בדבר עצם שירותו ביחידת טרווניקי... לצורך כך נוצרה טענת אליבי שנגעה לעבודה בכרייה במחנה שבויים בחלם במשך השנים 1942-1944. הוא העלה טענה בדבר זיופי קג"ב שבאו לידי ביטוי, כביכול, במסמך טרווניקי כלפי השירות בסוביבור", כתבו.

מסוביבור נשלח דמיאניוק למחנות הריכוז פלוסנבורג ורגנסבורג, שם שימש כוואכטמאן ולאחר מכן גוייס ל"צבא ולאסוב", שבו לחמו שבויים רוסים לצד הצבא הנאצי עד סוף המלחמה. את השתלשלות האירועים שהפכו את דמיאניוק מסייען של האס-אס ל"פליט חף מפשע" אחרי המלחמה, כנראה שרק דמיאניוק עצמו יודע. הוא טוען שבתום המלחמה שהה במחנה פליטים צפונית מזרחית למינכן וגויס לשורות צבא ארה"ב. בכובעו החדש שימש דמיאניוק כמכונאי בבסיסים רבים ברחבי גרמניה אך ב-1951 עזב את גרמניה בדרכו לחיים חדשים בארה"ב.

דמיאניוק קיבל אזרחות אמריקנית ועבד במשך שנים רבות במפעל של חברת המכוניות "פורד" כפועל ייצור. בשל המלחמה הקרה לא הגיעו לארה"ב עד סוף שנות ה-70 עדויות על עברו, אך כשאלה הגיעו החלו התהליכים לשלילת אזרחותו והסגרתו לישראל ומאוחר יותר לגרמניה. 

תעודת הפליט של ג'ון דמיאניוק (צילום: רויטרס)

לטענת רשויות המשפט בארה"ב דמיאניוק שיקר כשלא ציין בטופסי ההגירה שלו את העובדה ששירת בכמה מחנות. הוא כן רשם במסמכי הגירה שונים כי שהה שנים מספר בסוביבור וגם ציין מסיבה לא ברורה כי שם אמו הוא אולגה מרצ'נקו – שם משפחה זהה לזה של איוון מרצ'נקו, שנטען מאוחר יותר כי הוא "איוון האיום".

השאלה המרכזית במשפט הנוכחי לא תהיה ככל הנראה אם דמיאניוק שירת בסוביבור. לכך יש עדויות מהמשפט בישראל. אחת המרכזיות שבהן היא של איגנט דנילצ'נקו, שבחקירתו בבריה"מ ב-1949 סיפר כי שירת כוואכמאן עם דמיאניוק בסוביבור. דנילצ'נקו גם זיהה את דמיאניוק בשלהי שנות ה-70 לפי תצלומיו השונים בשלושה מסדרי זיהוי.

אם כך, השאלה המרכזית שסביבה יתנהל המשפט, צפויה להיות אם דמיאניוק היה מעורב באופן פעיל ברצח יהודים בסוביבור. כאן צפוי מאבק משפטי גדול. "בית המשפט יקבע תקדים גדול אם ירשיע אותו רק על בסיס הקביעה שהיה בסוביבור", סבור אנדראס אייכמולר, מומחה לפשעי הנאצים מהמכון להיסטוריה בת זממנו במינכן בדברים שאמר לסוכנות רויטרס. "בדרך כלל צריכה להיות הוכחה לפשע ספציפי. התביעה טוענת שבגלל שדמיאניוק היה במחנה השמדה, הוא היה מעורב ברצח. אבל זו טענה ששונה מהוכחה של פשע אמיתי".

משפטי נאצים

מאז מלחמת העולם השנייה הורשעו בגרמניה רק 6,600 פושעים נאצים, אולם מספרים אלה אינם מתייחסים למה שהתרחש במזרח גרמניה, לגביה אין נתונים של ממש. שני שליש מהנאצים שנשפטו נשלחו לעונשי מאסר של פחות משנתיים.

במשפטי נירנברג, בין אוקטובר 1945 לאוקטובר 1946, נידונו 22 מבכירי הקצונה הנאצית. 12 הוצאו להורג, שלושה זוכו והיתר נכלאו לתקופות שונות. בחלק השני של משפטי נירנברג מדצמבר 1946 עד אפריל 1949 הורשעו עוד 177 נאצים נוספים ב-12 משפטים שונים.

לאורך השנים נשפטו קצינים נאצים נוספים שנמלטו מגרמניה ונתפסו רובם בדרום אמריקה. מרדפים אחרים, כמו זה אחרי יוזף מנגלה, כשלו. הקצין הנאצי הבולט ביותר שנשפט מאז ימי נירנברג היה כמובן אדולף אייכמן שנתפס בארגנטינה והוצא להורג בישראל במאי 1962. אליו ניתן להוסיף את קארל הס ואת אריך פריבקה, שנשלחו למאסר עולם על חלקם בטבח 335 איטלקים – ובהם 75 יהודים - במערות ארדיאטינה סמוך לרומא. הס ריצה את עונשו בבית אבות ברומא ומת ב-2004 ואילו פריבקה שוחרר מסיבות בריאותיות ב-2007 ומרצה את עונשו בביתו.

שמות נוספים הם מפקד הגסטאפו בליון, קלאוס בארבי, שהוסגר מבוליביה לצרפת ב-1983, נשפט למאסר עולם ומת ב-1991 ומוריס פאפון, שב-1998

נשפט לעשר שנות מאסר על חלקו בארגון טרנספורטים של יהודים. פאפון נמלט לשווייץ בעת שערער על גזר דינו, אך נתפס ונשלח למאסר ב-1999. הוא שוחרר ב-2002 עקב בריאות רופפת ומת ב-2007.

דמיאניוק עומד כעת בראש רשימת "המבוקשים הנאצים החיים" של מכון ויזנטל. זאת, לאחר שהתברר כי אריברט היים, שכונה "ד"ר מוות ממטהואזן", מת במצרים ככל הנראה כבר לפני שנים רבות, ואילו גורלו של אלואיס ברונר, יד ימינו של אייכמן שחי בסוריה במשך שנים רבות, אינו ידוע והסיכויים שעודו בחיים הולכים ומתמעטים.