שוויץ מצביעה היום: יוטל איסור על צריחי מסגדים?

אזרחי שוויץ מכריעים היום (א') לגבי החוקיות של בניית צריחי מסגדים בשטחי המדינה. משאל-העם שנערך היום הוא יוזמתן של מפלגות הימין הקיצוני, המתנגדות להגירת מוסלמים למדינה, אך גם של תנועות פמינסטיות הרואות בצריחים סמל לדיכוי הגברי.

היוזמה של מפלגת העם השוויצרית באה על רקע דיון ציבורי נוקב בשוויץ, באשר למקומם של מסגדים בעלי צריחים במחוזות השונים במדינה. בחלק מהקנטונים התעוררה מחאה חריפה נוכח כוונת ארגונים מוסלמים לבנות מסגדים בעלי צריחים. הצעד עורר זעם רב כלפי שוויץ בעולם המוסלמי. 

צריחים כמו טילים. כרזות בז'נבה (צילום: AP)

סקרים שנערכו לקראת המשאל הראו כי היוזמה זוכה ליותר ויותר תמיכה, אך עדיין לא ברור אם ההצעה תזכה לרוב הדרוש. שבעת חברי הקבינט השוויצרי, העומדים בראש הממשלה, ביקרו בחריפות את הצעה מפלגת העם.

הקהילה המוסלמית בשוויץ החליטה לא להתערב בדיון הציבורי סביב הצריחים. אולם שתיקתה לא מנעה מפעילי ימין קיצוני להשחית את המסגד המרכזי בז'נבה ביום חמישי. אלמונים התיזו צבע ורוד על הכניסה למסגד. תומכי היוזמה הציפו את רחובות שוויץ בכרזות המדמות את צריחי המסגדים לטילים בתוך הדגל השוויצרי.

אנשי עסקים ותעשיינים הביעו אף הם התנגדות להטלת האיסור על צריחים, ואמרו שאישור היוזמה ינחית מכה אנושה על הכלכלה השוויצרית. זאת, משום שהיא תפגע במוסלמים עשירים ששומרים את כספם בבנקים שוויצרים, קונים מוצרי יוקרה בערים השוויצריות ולעתים נופשים במדינה.

"זה מתחיל בצריחים ונגמר ברעלות"

העיתון הלונדוני "טיימס" דיווח הבוקר כי בין התומכים המפתיעים ביוזמה הם ארגוני נשים רדיקליים. לטענת הפעילות הפמיניסטיות, הצריחים הם "סמלים לשליטה הגברית" המזכירים לעולם את דיכוי הנשים בעולם המוסלמי. אחת הפעילות הבולטות, ג'וליה אונקן, הסבירה: "עצם קיום הצריחים מסמל את אישור המדינה לדיכוי הזה".

"אם ניתן להם את הצריחים, בסוף כולנו נידרש לעטות רעלות", אמרה ג'וליה וורנר, עקרת בית התומכת בהצעה. "לפני שנרגיש בכלל, חוקי השריעה יאושרו ונשים יוצאו להורג בסקילה. כבר לא נהיה שוויצרים".

כ-310 אלף מ-7.5 מיליון תושבי שוויץ הם מוסלמים, רובם הגיעו כפליטים מיוגוסלביה על רקע המלחמה שהתנהלה שם בשנות ה-90. ההערכה היא

שרק 13 אחוז מהמוסלמים בכלל פוקדים מסגדים. מתנגדי המשאל טוענים כי המהלך יגביל את חופש הפולחן שלהם. 

המשאל מעורר סקרנות רבה ביתר אירופה, מאחר שמפלגות הימין הקיצוני מתחזקות בשנים האחרונות בזכות רטוריקה אנטי-מוסלמית ונגד הגירה באופן כללי. בצרפת זה בא לידי ביטוי בדיון הציבורי על רעלות ובהולנד היה זה "סרט האיסלאם" של הפוליטיקאי השנוי במחלוקת חירט וילדרס.