לישראלים יש בית בספרד

מזג האוויר שקיבל את פני האורחים הישראלים במדריד היה מושלם. עשרות נציגי עמותות וארגונים ישראלים הגיעו לכנס שערך "קאזה (בית) ספרד ישראל" במטרה לקרב בין לבבות הישראלים והספרדים ולהראות שיש לישראל להציע מעבר ל"כיבוש".

בספרד, שמונה כ-46 מיליון תושבים, מתגוררים 40 אלף יהודים בלבד. הספרדי הממוצע לא פגש יהודי מימיו, את חנוכה הוא מכיר רק דרך הסדרה הפופולארית "חברים" ובאופן כללי הדעה הפרו-פלסטיניות רווחת שם, ממש כמו מיחזור או שמירה על איכות הסביבה.

"ספרד החליטה לפני 20 ומשהו שנים שהזרוע הדיפלומטית תהיה דרך "קאזות"- בתים, שונים" מסביר עופר ברונשטיין, יועץ של "קאזה ספרד ישראל" המתגורר בפריז. הראשונה הייתה "קאזה אמריקה" שנוסדה בשנות ה-80, אחריה קמו "קאזה אסיה" ו"קאזה אפריקה". לפני חמש שנים נבחר מיגל מורטינוס לשר חוץ, לאחר ששימש כשגריר ספרד בישראל וכשליח המיוחד מטעם האיחוד האירופי לענייני המזה"ת. הוא הקים קאזה ליצירת קשר עם מדינות ערב, ואת "קאזה ספרד ישראל" ב-2007.

ההתנדבות כחוכמה עתיקה

לא מדובר בארגון ישראלי או יהודי. "הרעיון הוא לייצר יחסים דיפלומטיים ברמה של חברות אזרחיות, לא רק ממשלתיות. חברות משתי המדינות שייצרו רשת, יתרגמו את היחסים למעשים ולפורום קבוע גם בספרד וגם בישראל", הוסיף ברונשטיין. "יש לנו עניין להשקיע במספר תחומים עיקריים כמו חברה אזרחית, חינוך, מחקר, עסקים, דיון בשואה ובאנטישמיות.

דייגו דה אוכדה בטקס חנוכת בית ספרד ישראל בהשתתפות הישראלים

"למשל בתחום החינוך אנחנו מייצרים קשרים בין אוניברסיטאות ספרדיות וישראליות. לאחרונה הוענקו שלוש מלגות לדוקטורים ספרדים שלמדו בישראל. חשוב לנו לשמר את המורשת הספרדית וליצור קשר עם כל הקהילות היהודיות בעולם, כולל כמובן ישראל".

אנשי "קאזה ספרד ישראל" מנסים לייצר נוסחא בה כולם מנצחים. פעילותם מתוקצבת בכ- 3.5 מילון יורו בשנה בעזרת משרד החוץ הספרדי, וכוללת גם פעילות תרבותית כמו קולנוע, מוסיקה, תיאטרון, מחול, אומנות פלסטית וצילום. הבית תומך גם במשלחות של אנשי עסקים ספרדיים שמגיעים לישראל.

בכנס שמעו המוזמנים הרצאה על "העמותות כמנוע לשינוי חברתי" שנשא הפרופ' היהודי ברנרדו קילקסברג, שהציג את "ההתנדבות כחוכמה העתיקה של המין האנושי וכהבנה שמגיעה מהתורה הרואה במין האנושי כאחד".

הנציגים מישראל ומספרד נפגשו לארוחת צהריים לא רשמית, ודנו בפרויקטים המשותפים. הם אף חולקו לקבוצות על פי תחומי העניין, הציגו לעומק את פעילותם וניתנה אפשרות להשוות, לבחון ולאמץ דפוסי התנהלות משופרים.

"במושב שעסק בפיתוח בינלאומי היה מאוד מעניין", סיפר אורי עמית מעמותת 'אדם לאדם'. "הנציגים הספרדים סיפרו כי בספרד כ-1,600 ארגונים כאלו, מהם רבים המקבלים תמיכה מרשויות מקומיות ועיריות. זה מעיד הרבה על התרבות ותפיסת העולם שלהם". לדבריו, "בארץ אנחנו עדיין מתמודדים עם הסברה למה אנחנו פועלים ב'ניגוד' ל'עניי עירך קודמים'. אפשר לספור את ארגוני הפיתוח הבינלאומי על יד אחת, ורובם מסתמכים על תרומות. מרתק לראות כמה זה טבוע בתרבות ותפיסת העולם שלהם".

שר החוץ מורטינוס בטקס חנוכת בית ספרד ישראל בהשתתפות הישראלים

וההבדל במנטאליות הוא ברור. ב"קאזה ספרד ישראל" יש 26 עובדים, (רק 20 אחוז מהם יהודים), ולפעילות שממומנת בעזרת משלם המסים הספרדי אין מקבילה ישראלית. קשה לדמיין פעילות דומה שתמומן על ידי אזרחי ישראל ולא תזכה לביקורת על בזבוז כספי ציבור.

מה זה יום כיפור?

מדוע כדאי לספרדים להשקיע בנו? מנכ"ל "קאזה ספרד ישראל" דייגו דה-אוכדה מסביר: "הסיבה העיקרית לקיומנו היא שגופים וחברות ישראליים לא רואים בספרד שותף אלא במקומות אחרים מספרד. כנ"ל לגבי הספרדים. אין עניין משותף או ידע משותף ואנחנו משוכנעים לחלוטין שזה אינטרס של ספרד לפתח יחסים טובים עם ישראל. אנחנו לא עושים את זה לטובת ישראל אלא לטובת עצמנו", הדגיש.

"זה גם אינטרס של ישראל, אבל בעיקר שלנו ולדעתי אנחנו גם לא מודעים מספיק לשורשים היהודים שלנו. הספרדים יודעים יותר על העבר הרומי או הערבי אבל האדם ברחוב לא מודע לכך שהיו מאות אלפי יהודים שגרו כאן שנים רבות. זה גם משהו שאנחנו עושים בשביל עצמנו".

על הדימוי האנטישמי שדבק בספרד בישראל לפחות, הגיב דה אוחדה: "אנחנו לא מסכימים עם הקביעה. אנחנו גרים פה ויודעים שיש דעות קדומות, אבל באופן כללי הן לא מבוססות על שנאה אלא על בורות שמגבירה חשד", הוא מסביר. "אנחנו לוקחים את זה מאוד ברצינות. גם ראש הממשלה ושר המשפטים שלנו מגדירים אפס סובלנות לאנטישמיות, ואנחנו משקיעים במחקר כדי לנסות להבין את ההיקף התופעה, לבדוק עד כמה היא חמורה וכיצד ניתן למנוע אותה".

במקביל לכנס במדריד, התארחו 27 עיתונאים ספרדים בכירים ב"יד ושם". "אנחנו צריכים לדעת על השואה יותר, למרות שלא היינו חלק ממנה. אנחנו משקיעים תשומת לב רבה לנושא, ופועלים לזיכרון הנפטרים ושימור העדויות. כמה החלטות חדשות שהתקבלו יכולות להעיד על כך: מדי 27 בינואר מציינים את יום השואה בטקס ממלכתי, ואף התקבל חוק חדש שמורה להכניס את הנושא לתוכנית הלימודים.

"הספרדי הממוצע אף פעם לא ראה יהודי", הוסיף. "ליהודים בספרד אין לבוש מסורתי דתי ברור כמו בחלקים של ארה"ב למשל. חוסר הידע יפתיע אתכם. מעטים מאוד יודעים מה זה פורים או חנוכה, אין להם מושג מה זה יום כיפור. גם לתקשורת השפעה חשובה. 90% מהחשיפה התקשורתית על ישראל מציגה חיילים ישראלים הורגים פלסטינים ומתנחלים דתיים שגונבים להם את האדמות".

השר מורטינוס ונציגות מעמותת"יד עזר לחבר" הישראלית בכנס במדריד

לדבריו, "אנחנו לא מסבסדים את ישראל. ביוני התקיים מפגש של עורכי דין. 30 משפטנים מישראל שנפגשו כאן בספרד עם משפטנים ושופטים ספרדים. כך הייתה לישראלים האפשרות להסביר את המורכבות והתחכום של מערכת המשפט שלהם, וגם הספרדים הבהירו מה גרם לחלק מהבעיות. שמחתי שבעקבות המפגש הוזמנו לא מזמן עשרה שופטים לישראל. זה טוב לישראל וגם לספרד".

לפגוש ישראלים כמוכם

האורחים הישראלים זכו להכיר דווקא בספרד הרחוקה עמיתים הפועלים בתחומים דומים בארץ והביעו תמיהה על הצורך להרחיק עד לספרד כדי ליצור מפגש בינם לבין עצמם. "אף גוף גדול בארץ לא יממן וידאג ליוזמה מסוג זה", אמרו כמה מהם, "כולם מושקעים בפרויקטים".

יזהר באר, מנכ"ל ארגון "קשב", סיפר: "נראה שקאזה ספרד-ישראל הוקם ממניעים עלומים, הושפע מפוליטיקה מסובכת, התאפיין בערפול מכוון וכך התאפיין גם הכנס הראשון בבלבול קונספטואלי. בכל זאת, הכנס משקף תופעה מובנת מאליה בעולם המפותח, הרואה במגזר השלישי מאפיין חיוני של החברה, מה שעושה אותה מתקדמת, פתוחה, פלורליסטית ואכפתית.

"במדינת ישראל המתפתחת המגזר השלישי נתפס או כצינור הביוב של החברה - המנקז את הטיפול במסכנים, ברעבים ובחלשים, במקום המדינה. או כגופים אנטי פטריוטים, שפועלים לקידום אג'נדות 'מסוכנות' כמו זכויות אדם ושלום. היה צריך, כנראה, להרחיק עד מדריד כדי לפגוש את שני המינים הללו, המודרים בדרך כלל מן הדיון הציבורי".

עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל, ציין ש"לארגוני השינוי החברתי בישראל יש במה להתנאות. אולי בגלל המצוקה ואולי בזכותה, הצלחנו לפתח אתוס חשוב של חברה אזרחית בעלת תודעת שליחות וגם יכולת ביצוע". לדבריו, כמי שעומד בראש תנועה "שמודרת מתקציבי מדינה בגלל אפליה דתית, התרשמתי שממשלת ספרד למדה היטב ומתקצבת היטב את הזרמים הדתיים השונים. מבחינה זו – הם מתקדמים בהרבה מממשלת ישראל".

"בשנה הבאה בירושלים, תל אביב או חיפה". כנס אזרחי ישראלי-ספרדי

"אני חושב שיש שינוי ביחסים בין המדינות", טוען ברנשטיין "מי שאחראי לה הוא שר החוץ הספרדי מורטינוס שהולך לקבל בקרוב שני תארי כבוד בארץ מאוניברסיטת חיפה ומוועד יהודי אמריקה. ביקורו של ראש הממשלה הספרדי חוזליס סאפאטרוס לפני כחודשיים בישראל היה מוצלח מאוד" הוסיף, "ושתי המדינות חתמו על הסכמי שיתוף פעולה בתחומים שונים".

"הרבה דברים מתחילים להשתנות", הוסיף דה אוכדה. "אנחנו לא משרד יחסי ציבור לישראל.

כמו לכל מדינה אחרת, יש לה צדדים טובים ורעים. אין לנו בעיה עם ביקורת עם ידע ובגבולות ברורים. רומא לא נבנתה ביום אחד אבל מעולם, תחת שום ממשלה, לא היה מאמץ כולל לקדם יחסים עם ישראל".

אין מדובר באפשרות שלא תהיה ביקורת על ישראל, לדבריו, "אלא שתהיה חשיפה גם לצדדים אחרים, ויש הרבה: מנהיגות בהיי-טק וטכנולוגיה, תיירות, ספרות. מצדי שיכתבו על המאפיה הרוסית, אמנם זה שלילי אבל לא קשור לסכסוך. יצירת תמונה מלאה של המציאות הישראלית המורכבת, זה מה שאנחנו מנסים לעשות".

דה אוכדה הוסיף שיש עוד בעיות שצריך להתמודד איתן. "נשמח לקבל עצות ואפילו עזרה בארגון משותף, ואני מקווה שהכנס הבא יתקיים בשנה הבאה בירושלים, תל אביב או חיפה", אמר, תוך שארגן הדלקת נרות פומבית לחנוכה ברחובות הערים המרכזיות בספרד.

• הכותבת השתתפה בכנס כאורחת של "בית ספרד ישראל".