אנחנו דור ממוחשב

מאז "הכוכב הכחול" (1995) מכהן הקולנוען גור בנטביץ' כמלך סרטי החצות תוצרת הארץ. נכון, המושג הנ"ל מזוהה עם קולנוע פריז המנוח ועם שנות ה-80 בתל-אביב, ועדיין - סרטיו של בנטביץ' שבים ומעוררים לחיים את המסגרת הלילית-סהרורית הזו.

אפשר שזיהויו של בנטביץ' עם הנישה הייחודית הזו מקורו באופיים ההזוי של סרטיו. אלה, הכוללים גם את “מצב החסה” (1991) הקצר ו"משהו טוטאלי" מ-2000, מעמידים במרכזם צעירים תלושים ועולם תודעתי פסיכדלי הקשור בסמים. יחד עם דרכי ההפצה והפרסום הבלתי שגרתיות - כרזות וסטיקרים המפוזרים ברחבי העיר וקהל מעריצים נאמן - הפך בנטביץ' ליוצר שוליים בעל קול אחר באמת.

מתוך "פרילנד". הרגשות חודרים אל העולם הווירטואלי

סרטו החדש, “פרילנד", משווק באמצעים דומים ומוקרן בסינמטק התל אביבי במשבצת הטבעית של בנטביץ' - מדי שישי בחצות. כמו עבודותיו שהוזכרו, שכללו קטעי אנימציה פסיכדליים, גם הנוכחי שלו משלב בין מציאות ממשית ומדומיינת, הפעם זו המתקיימת בעולם הווירטואלי של המחשב.

גיבורו הוא רוקיסט כושל ששב מניו יורק (אמנון פישר) ועובר להתגורר במושב בעקבות חברתו בעלת ההעדפות האורגניות (טינקרבל). הוא מוצא מפלט מהשעמום, וגם פרנסה זעומה, בחוף טרופי וירטואלי קסום בו הוא משמש כאחד האווטארים, הדימויים הממוחשבים. שם הוא גם מפתח קשר עם דמות של בחורה מפתה המזהה עצמה רק כ"אמנית", שאותה הוא משתוקק לפגוש גם "בממשות".

בהדרגה הולך הקשר הזה ומתהדק, רגשות אמיתיים חודרים אל העולם הווירטואלי, ויחסי הסייברספייס חוצים את גבולות השרת. מאחורי הדמות הממוחשבת מתגלה צעירה (מאיה מרון) החרדה מאינטימיות, שמעדיפה לבסס קשרים עם זולתה באמצעות מצלמת הרשת. כך, סרטו של בנטביץ' תוהה האם ניתן לכונן מערכת יחסים רגשית בסביבת האינטרנט המנוכרת, וכיצד זו מהווה מקום מפגש של פנטזיות גבריות ונשיות הממומשות בעולם אנימציית המחשב.

לא מחדש, מרגש

נכון, “פרילנד" אינו מבקש להמציא מחדש את הגלגל, ותובנותיו אינן עולות על המובן מאליו. צמד גיבוריו מתקשה להתמודד עם זוגיות בעולם האמיתי, ומעדיף על כן להסתפק בקשרים הווירטואליים בחסותו המניפולטיבית של מין אלוהים מסתורי - מפעיל האתר המתגורר בחו"ל (אנטוני קול). ובכל זאת, הסרט מצליח לרגש ולהצטבר ליותר מסך כל חלקיו, בעיקר משום שהוא מיטיב לנסח את תחושת הייאוש הקיומי שמסתתרת מאחורי צבעוניותו המצודדת של האלטר-אגו הממוחשב.

מתוך "עובר ושב". סרט בונוס

"פרילנד" החל את דרכו כפרק בסדרת הטלוויזיה "מסכים", שעקרונותיה הנרטיביים והאסתטיים - מערכות יחסים מורכבות שנרקמות בין הגיבורים השונים

באמצעות מצלמות הרשת ומחשבים ביתיים - הורחבו כאן. התוצאה היא מעין מעשיית מוסר שעניינה רגשות אמיתיים המתגלים גם בעולם ה"כאילו". הסרט זכה בפרס הדרמה הטובה ביותר בפסטיבל ירושלים השנה.

ההקרנה מלווה בדרמה קצרה, “עובר ושב", שביים ומככב בה בנטביץ', שעוסקת ברומן סלולארי שנרקם בין מחזר סדרתי וצעירה ממהרת. כקודמו, גם סרט זה עניינו במקומה ומהותה של הרומנטיקה בעידן של עודף טכנולוגיות תקשורת ו-SMS, וניכרת בו מידה רבה של נאיביות ילדותית חביבה. הסרט זיכה את יוצרו בפרס וולג'ין לסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים 2008.