האליטא שנעלמה

מאז הוגלה העם היהודי מארצו הוא נדד בין ארצות העולם, משאיר אחריו סימנים כמו טביעות אצבעות עדינות שנשארות בשוליו של עמוד בספר. הוא היה זר באמפריות שכבר נעלמו, והוא היה זר במקומות שנשארו. אבל דווקא במקום שבו צמחה אחת הקהילות היהודיות המפוארות ביותר - טביעות אצבעותיו כמעט נמחקו. זוהי ליטא.

במשך מאות שנים התבססה ליטא כמרכז רוחני יהודי, עד כדי כך שבירתה וילנה "זכתה" בברית ערים תאומות עם עיר הקודש, וכונתה "ירושלים דליטא". במזרח ליטא התפתחה חסידות חב"ד העולצת, ובמערבה הרצינה תנועת המוסר חמורת הסבר. זוהי ארץ שבה עיירות שוליים כמו ליובאוויטש וסלנט הפכו למקומות בעלי שם בכל העולם היהודי - אבל זו גם ארץ שבה אחוז הנרצחים בשואה היה הגבוה ביותר באירופה, וש-239 הקהילות היהודיות שהיו בה עלו בעשן.

קובנה ‏ (צילום: ריימונדאס פאקניס)

1

2

3

4

5

6

7

טביעות האצבעות שנשארו בליטא, בדמותם של בתי כנסת מוזנחים ובתי קברות נטושים, נאספו לתערוכת צילומים של ריימונדאס פאנקיס, שתוצג החל מ-17 בדצמבר בבית התפוצות בתל אביב. התערוכה, שנקראת "קולות מן הדממה", תיפתח לרגל ביקורו בישראל של שר החוץ של ליטא, ויגאודס אוסאקאס.

"התמונות בתערוכה מציגות עולם שנעלם", מסבירה טובה לשם, מנהלת תחום מחנכים בבית הספר ללימודי העם היהודי בבית התפוצות. "מהעולם היהודי העשיר כמעט שלא נשאר דבר. מה שהתמונות מראות לנו זה שריד לאותו עולם מפואר שהיה ואיננו. מי שמגיע לליטא היום מגלה שבישיבת פונוביז' יש מאפיה, בבית כנסת של הגאון מוילנה יש גן ילדים ומישיבת מיר לא נשאר דבר. כל מה שנשאר זה שלטים שפעם היה פה כך וכך.

"ברובע היהודי בקובנה אין כלום, ובדירות של היהודים גרים ליטאים שממשיכים בחייהם. מדי פעם אפשר לראות שלט עליו כתוב ש'פה היה בית כנסת'. גם בבית הכנסת של קובנה, ששוקם, לא ניתן למצוא מניין באמצע שבוע. מה שלא נהרס ואפשר לראות את זה בתערוכה הם בתי הקברות, אבל גם זה מחזה קשה כי בשטח כולו יש מצבות שבורות, חלקי זיכרון זרוקים".

השקיעה