באר שבע אומרת "לא" למגדלים: תצמח לרוחב
ראש העיר יזם פרויקט לבניית 1,500 דירות צמודות קרקע במטרה להשאיר את האוכלוסייה החזקה בעיר. "יש לנו עתודות קרקע גדולות - למה לבנות גורדי שחקים בכל מחיר?". בשכונות ד' ו-ג' ימשיכו עם הבנייה הרוויה כדי "להצעיר" את האזור
בעוד שבתל אביב בונים מגדלי יוקרה המאיימים לשנות את קו הרקיע, בבאר שבע דווקא מתמקדים בצמודי קרקע. בחודשים האחרונים פעלו בעירייה מול משרד הבינוי והשיכון להקמת שכונה חדשה של בתים צמודי קרקע, בפרויקט "בנה ביתך" בעיר.
מדובר בשטח שנמצא במערב העיר, נווה מנחם שלב ב', שאמור היה להיות משולב בבנייה רוויה. המתחם שמתוכנן לעבור שינוי תב"ע ישתרע על כ-1,200 דונם ויכלול כ-1,500 יחידות דיור צמודות קרקע.
יוזם המהלך, ראש העיר רוביק דנילוביץ', מציין כי מטרת הפרויקט היא להשאיר את האוכלוסיות החזקות בעיר כדי שלא יבחרו לעבור ליישובי הלווין, שנחשבים ליוקרתיים יותר, עומר, להבים ומיתר, וכן כדי למשוך לבאר שבע את משפחות אנשי הקבע במסגרת מעבר צה"ל דרומה.
"יש קבוצה של משפחות ממעמד ביניים, בני 35-40, המעדיפים צמודי קרקע", הסביר סגן יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בבאר שבע והנגב, חיים שביט. "בזמן שלא הייתה בנייה צמודת קרקע בבאר שבע הם עברו ליישובי הלוויין ולמושבים. אנחנו רואים זאת כדבר מבורך, כך שהתושבים המבוססים יותר יישארו בעיר. זה לא פוגע במכירות, שכן עדיין מחפשים את הבניה הרוויה מפני שהיא זולה יותר. מדובר בשתי אוכלוסיות שונות".
לדברי ראש העיר אנשים רוצים לגור בבאר שבע בתנאי שהעיר תספק להם שכונה ייחודית של צמודי קרקע. "הם רוצים לגור באזור בעל אופי קהילתי-יישובי ומצד שני לקבל את כל השירותים הנוספים שמעניקה עיר גדולה - תיאטרון, ספורט ובילויים. באר שבע שונה מתל אביב, רמת גן והרצליה. יש לנו עתודות קרקע גדולות, ואם יש עתודות כל כך גדולות למה לבנות גורדי שחקים בכל מחיר? אני יכול לאפשר לעצמי בנייה צמודת קרקע. אין את זה בכל עיר במדינה".
היוזמה להקמת השכונה החדשה מצטרפת להחלטות נוספות שקיבל ראש העיר ובתיאום עם משרד הבינוי והשיכון, שבהן יושלמו שיווקי הקרקעות לבנייה צמודת קרקע בשכונות נווה נוי, רמות, נאות לון ונווה טל בנחל עשן. בסך הכל מדובר על כ-460 מגרשים שייצאו לשיווק בתקופה הקרובה.
בשכונות הוותיקות יותר, לעומת זאת, לדוגמת שכונות ד' ו-ג', ימשיכו עם הבנייה הרוויה כדי "להצעיר" את האזור ולמשוך צעירים שאין ידם משגת לרכוש דירה בשכונות החדשות והמבוססות יותר.
הארגונים הירוקים, לעומת זאת, דווקא מעדיפים את הבנייה הרוויה. גורם ברשות להגנת הטבע מחוז דרום אמר כי "לשמחתנו בתל אביב חוזרים מהפריפריה לתוך מגדלי היוקרה. זה הפך לטרנד. בנייה רוויה היא תמיד יותר נכונה מבחינה ירוקה. זה על פני שטח יותר קטן, עלויות הבנייה הרבה יותר נמוכות בהשוואה לצמודי קרקע, וכך גם צריכת האנרגיה. באקלים מדברי חשוב מאוד שמרחק ההליכה יהיה קצר יותר מהבית למרכז העיר. זה יותר תשתיות, יותר כבישים. מבחינת חסכון, ובראייה ירוקה, בנייה רוויה היא יותר נכונה. אך מצד שני לא מעט אנשים מעדיפים לחיות ברווחה, על הקרקע, שיהיו להם הרבה שטחים ירוקים".
ראש העיר מציין כי גם במינהל מקרקעי ישראל החלו להכיר בצרכיה של באר שבע. "צריך להכיר בעובדה שתפיסת העולם של העיר הזו חייבת להשתנות".
יו"ר האדריכלים בנגב, האדריכל אלי ארמון, ציין כי החשיבה הזו היא נכונה. "באר שבע חייבת לצמוח לרוחב ולשמור על האוכלוסיה החזקה והאיכותית, דבר שעד היום נהנו מהם יישובי הלווין. תוספת של 1,500 וילות בבאר שבע תאפשר לאנשי צבא הקבע והאוכלוסיה החזקה לעבור להתגורר בבאר שבע ולחזק את העיר".
לפנייה לכתב/ת 
