הצרות המפתיעות של המיני החשמלית

התכנית הייתה פשוטה. ב.מ.וו תשווק 450 מכוניות מיני עם מנוע חשמלי בקליפורניה וניו-יורק, בעסקת ליסינג שתעלה כ-850 דולר בחודש. בעלי יכולת ירכשו את החבילה, ינהגו במכונית מושכת העין והטרנדית, יהפכו לשגרירים הן של המותג והן של איכות סביבה, ויהנו באותו זמן ממכונית נמרצת, קומפקטית ומהנה מאוד לנהיגה. 450 היחידות שיכונו בקצרה ובפשטות "E" (קיצור של Electric), יוחזרו בתום כשנה של שימוש לב.מ.וו. זו תבחן אותן היטב, תנתח את הממצאים וכנראה אף תשמיד אותן - כנהוג במכוניות אב-טיפוס.

אלא שהמציאות הייתה אפרורית יותר מהצפוי. ראשית, לא סיפקה ב.מ.וו למרבית המכוניות את כבל הטעינה המיוחד, שמאפשר הטענת חשמל מהירה. רוכשי המיני ללא הכבל המיוחד נאלצו להמתין כמעט יממה עד לטעינתו המלאה של המצבר מרשת החשמל הביתית, במקום מעט פחות משלוש שעות בטעינה ייעודית. זו אגב הותקנה רק ללקוחות בעלי חניה סגורה וננעלת. במזג אוויר קר, כך גילו כל בעלי המיני, ארכה הטעינה זמן רב עוד יותר.

מעבר לכך, הרעיון של נהיגה במיני חשמלית ומסובבת ראשים - גם צביעת המרכב מיוחדת - נשמע מעולה, עד השלב בו אתה בכל זאת מעוניין להסיע יותר מנוסע אחד נוסף. במיני החשמלית הופקעו המושבים מאחור לטובת מצברים, ששוקלים לא פחות מ-260 ק"ג. וכן, זה אומר לא רק שהמכונית צנועת המידות שוקלת כמעט טון וחצי, אלא שנפח תא המטען (המזערי במקור) צומצם למגוחך - 60 ליטרים בלבד. טווח הנסיעה? 100 מייל (160 ק"מ) בלבד.

"אנחנו זוכים להרבה מאד היזון חוזר", אמר ריצ'רד סטיינברג, האיש העומד בראש הפרויקט, בכנס שארגן לאחרונה אתר בלומברג בלוס אנג'לס. "קיבלנו שיעור מאלף", הוסיף והודה באופן לא מקובל עבור עובד מותג ב.מ.וו. דן ניל, מבקר רכב בעיתון לוס אנג'לס טיימס, סיפר כי בין יצרנית המיני ללקוחותיה שרכשו את חבילת המיני החשמלית, מתנהל קרב מילים לא מעודן כל-כך ברשתות החברתיות.