האם בנקים גובים עמלת פירעון בניגוד לחוק?
לטענת חברת שגיא, המתמחה בחישובי ריבית, הבנקים גבו סכומי יתר בעמלות פירעון מוקדם בהלוואות בסך של עשרות מיליוני שקלים במהלך השנים האחרונות. בנק ישראל: לא קיימת תופעה כזו
"הבנקים גובים מהלקוחות עמלות פירעון מוקדם בהלוואות שקליות ובמט"ח, וזאת בניגוד לחוק שמתיר לגבות עמלות אלו רק בהלוואות צמודות מדד". כך טוענים בחברת "שגיא חישובי ריבית".
להערכת כלכלני שגיא, הבנקים גבו סכומי יתר בעמלות פירעון מוקדם בהלוואות שקליות ומט"ח בסך של עשרות מיליוני שקלים במהלך השנים האחרונות ולדבריהם מדובר בתופעה.
אמנון שוורץ, מנכ"ל החברה, המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים וייעוץ כלכלי, טוען כי חוק הבנקאות לגבי עמלות פירעון מוקדם נועד במקור להבטיח לבנקים אובדן הכנסה עתידית מריביות בהלוואות צמודות מדד המיועדות למטרות דיור.
לדבריו, על פי חוק הבנקאות נקבע מפורשות כי בהלוואות שקליות או צמודות למט"ח, שבהם הבנק קיבל הודעה מוקדמת של חודש, הוא לא יתנה את הפירעון המוקדם בתשלום עמלה כלשהי. אם הבנק לא קיבל הודעה מוקדמת, הוא רשאי להתנות הפירעון בתשלום עמלה שלא תעלה על חודש ריבית אחד.
לדבריו, הבנקים מנצלים את כוחם ואת חוסר הידע של הלקוחות וגובים עמלות פירעון מוקדם על כל סוגי ההלוואות. עוד טוען שגיא כי ברוב המקרים, לאחר עירנות הלקוחות ודרישתם להחזיר את הכסף, הבנקים עושים זאת, אולם בחלק מהמקרים הם מסרבים, מה שמוביל למאבק משפטי.
לאחרונה פנה מנכ"ל שגיא במכתב למפקח על הבנקים בטענה כנגד בנק שגבה מלקוח עמלת פירעון מוקדם בסך של 25 אלף שקלים על פירעון הלוואה שקלית צמודה לפריים, וזאת למרות שלדבריו, הלקוח נתן לבנק התרעה של חודש כנדרש. כמו כן, הוגשה לאחרונה תביעה על סך של 2.2 מיליון שקל כנגד בנק אחר בטענה דומה.
שוורץ מציין כי למרות שגביה זו קיימת אצל לווים עסקיים וגם בהלוואות של צרכנים, בתחום ההלוואות לדיור, בו קיימות הוראות מפורשות של החוק, הבנקים מקפידים לקיימם.
בנק ישראל: אין תופעה כזו
בבנק ישראל דוחים את הטענה כי מדובר בתופעה. בבנק המרכזי מדגישים כי לא ניתן לגבות עמלת פירעון מוקדם, מעבר לעמלה התפעולית של 60 שקלים, על פירעון מוקדם של הלוואות שניתנות בריבית שמשתנה באופן רציף על פי ריבית הפריים, אולם בהלוואות אחרות (שאינם צמודות פריים) המצב שונה.
בבנק ישראל מסבירים כי למעשה ההוראות המפורשות הקיימות בהלוואת לדיור הוחלו הלכה למעשה גם בהלוואות אחרות וזאת לדבריהם במטרה להקל על הלווים שכן במקור, בהלוואות שאינן לדיור, הבנקים לא מחוייבים כלל לתת אפשרות לפירעון מוקדם.
בעצם ההשוואה בין הלוואות רגילות לכללים הנוהגים בהלוואות לדיור, מאפשרים ללווים לפרוע לפני תום מועד הפירעון ואולם במקרה זה על הלווים "לפצות" את הבנק על ההפסד הצפוי כתוצאה מהפירעון המוקדם ובתנאי שיש באמת הפסד כזה.
לפנייה לכתב/ת 
כמה באמת תעלה ההלוואה?
מומלצים
