הפרויקטים הסולאריים מחכים, למדינה יש זמן

מדינת ישראל מצהירה בכל הזדמנות על חשיבות ההשקעה באנרגיה סולארית, על הצורך במעבר לאנרגיות מתחדשות ועל הפוטנציאל האדיר של ישראל כמדינה שטופת שמש. השוק הפנים במהירות את המסר. כבר תקופה ארוכה שפרויקטים בתחום הסולארי הולכים ותופסים תאוצה בכל נוסחה אפשרית - אך לרבים מהם אין אפשרות להתקדם והם מעוכבים דווקא על ידי המדינה.

הסיבה פשוטה: למרות ההצהרות, אין כיום מדיניות לאומית אחת שמסדירה את הקמתם של מתקנים סולארים בהיבט התכנוני - ובמקום לדבר בקול אחד, כל משרד ממשלתי מגבש את מדיניותו ועמדותיו, שלא פעם מתנגשים זה בזה.   

בחודשים האחרונים היו אמורים להתקיים מספר דיונים במועצה הארצית לתכנון ובנייה, שמטרתם היתה לגבש את המדיניות המוסכמת להקמת מתקנים סולארים ולהסדיר את הנושא על כל היבטיו. אולם בכל פעם מבקש משרד הפנים לדחות את הדיון למועד אחר. השבוע זה קרה שוב: דיון שנקבע ל-1 בדצמבר בוטל פעם נוספת על ידי המשרד ומועדו נדחה לחודש ינואר.

במשרד התשתיות, שם גיבשו רק לאחרונה מסמך מדיניות מקיף בנושא, חוששים כי הסחבת והעיכוב הנוסף תגרום לנזק לפרויקטים רבים. משרד התשתיות, שתחת אחריותו מצוי תחום האנרגיה, מבקש להקל על הליכי התכנון של הקמת מתקנים סולאריים בינוניים ולייצר מסלולי העדפה וסדרי עדיפויות שיסייעו לקדם פרויקטים בתחום. אולם עד כה, כאמור, לא התאפשר בנושא דיון מקצועי ונכון להיום ממשיכה מדינת ישראל להחזיק בלפחות שלוש עמדות שונות ולעיתים מנוגדות.

במשרד התשתיות התעורר לאחרונה חשש כי גם הדיון המיועד לחודש ינואר לא יתקיים. חשש זה הביא את מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, לשגר בנושא מכתב למנכ"ל משרד הפנים גבריאל מימון - המשמש גם כיו"ר המועצה הארצית. "הדיון בנושא נדחה וייערך רק במהלך חודש ינואר. כידוע, מדובר בנושא שהטיפול בו הוא הכרחי שכן מאמצי קידום אתרים סולאריים נתקלים בקשיים נוכח אי הוודאות השוררת בהיבט הסטטוטורי", הוא כותב.

בהמשך מציין צמח כי משרד התשתיות שקד על הכנת מסמך מדיניות בנושא וכי במסמך זה מבקש משרד התשתיות להעניק עדיפות למתקנים סולאריים על גגות ובשטחי פריפריה. "מדובר בדיון חשוב והכרחי שראוי לקדמו בהקדם האפשרי, תוך מתן במה לכל הגורמים הרלבנטיים העוסקים בדבר ולכן אודה על קיומו בהקדם", סיכם. במשרד התשתיות הדגישו כי הם מבקשים לקדם בראש ובראשונה מתווה מדיניות לאומי בנושא.

כל משרד מושך לכיוון שלו

בהיעדר דיון מקצועי גיבש כל משרד ממשלתי שיש לו נגיעה בדבר את עקרונותיו – אך במקרים רבים מתנגשים עקרונות של משרד אחד בעקרונות המדיניות של משרד אחר ואין כיום מדיניות לאומית מוסדרת בנושא. המשרדים המרכזיים המעורבים בתחום הם משרד התשתיות, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות. כל אחד מהמשרדים הללו מחזיק באינטרסים שונים - לגבי השימושים בקרקע, הרגישויות הנופיות והסביבתיות, השימוש בתשתיות קיימות והסדרת הליכי התכנון.

כך למשל, מסמך המדיניות של משרד הפנים מבקש לתת עדיפות להקמת מתקנים באתרים צמודי דופן, אך מסמך המדיניות של משרד התשתיות מבקש לאפשר גמישות בנושא ולא לאסור על הקמת מתקנים שאינם צמודי דופן. דוגמא נוספת מצויה בעקרון שגובש במשרד החקלאות לפיו יוגבל השימוש בקרקע חקלאית – עיקרון שאותו מציע משרד התשתיות לבחון מחדש ולשנות את הגדרותיו. 

עקרונות נוספים שאותם לפי שעה טרם יישבה המדינה, היא למשל נרחבות השימוש בקרקע: לאחרונה התבטא בנושא השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ואמר כי בדילמה שבין אנרגיה סולארית לשטחים פתוחים - הוא בוחר באנרגיה סולארית. עם זאת, מסמך המדיניות שגובש במנהל התכנון קובע דווקא עקרונות הפוכים של שימוש זהיר בקרקע.  

עד לשעת פרסום הידיעה לא התקבלה תגובת משרד הפנים