"החלבן" רומז: חיי גלעד בסכנה
הרב חיים כהן, שנודע כאחד מחכמי הקבלה בימינו, בראיון נדיר לשבועון "מעייני הישועה": "אני מתפלל שהקב"ה יחזיר את שליט חי ולא כגופה, ואני לא רוצה להוסיף". על הגרעין האיראני: "העברתי לנתניהו מסר שלא יחכה לאובמה". ויש גם "מופתים"
העיסוק הרבני בעסקה המתגבשת לשחרור שליט הסתכם עד כה בדיון הלכתי על שחרור מחבלים, אבל יש מי שאולי גם יודע מה שלומו של גלעד: רבי חיים כהן - "החלבן", שנודע כאחד מחכמי הקבלה בימינו ומסומן כ"כוכב עולה" בין המקובלים, רומז כי יתכן שנשקפת סכנה לחיי החייל החטוף בעזה. "אני מתפלל שהקב"ה יחזיר אותו חי ולא בתור גופה", סיפר הרב, וכשהתבקש להסביר הוסיף: "זה מה שאני יכול להגיד. אני לא רוצה עוד לדבר". הוא אמר את הדברים בראיון נדיר שהעניק לעלון תנועת התשובה "מעייני הישועה".
"החלבן" התייחס גם לנושא הגרעין האיראני, והמליץ לישראל לפעול בעצמה נגד האיום. "לפעמים אני רואה דברים בחלום שזה אחד משישים של נבואה, וזה מונע צרות רבות לעם ישראל", הסביר, "למשל עכשיו ראיתי שאנחנו צריכים לחשוש מאיראן. אמרתי לאנשים המוסמכים שידברו עם ראש הממשלה שלא צריך לחכות ושלא יחכה לאובמה ואחרים". בנוסף הוא קורא, כמובן, שלא להזניח את התפילות.
רבי חיים, אדם בשנות ה-60 לחייו ובעל חזות עממית ופשוטה, עובד למחייתו במחלבה תל אביבית, אך הוא בולט בעיקר בזכות חכמתו בתורת הסוד. ככזה, מיוחסות לו סגולות על-טבעיות, שעל חלקן הסכים להרחיב בראיון: "בגיל 10 הלכתי ברחוב עם אחי ולידינו עבר אדם וראיתי עליו שהוא גנב. אמרתי לאחי: 'בוא תראה, הוא הולך לגנוב'. היה שם איזה קיוסק, והוא הושיט את היד ולקח את הצרור עם כל הכסף... כבר בגיל קטן יכולתי לראות את המעשים של כל אדם".
ועוד: "אספתי אלפיים איש עם לולבים ליד קברו של רבי יוחנן הסנדלר לפני מלחמת המפרץ, ושמה התפללתי על סדאם חוסיין שיילך מן העולם, שלא יפגעו כאן טילים ושהקב"ה ייתן בראש של בוש שיילך וילחם ואנחנו נשב ונסתכל. כבר קרה שנתתי מידע מודיעיני מדויק שהוביל אחר כך לפעולה בשטח. אני מיוזמתי קראתי לבכיר במערכת הביטחון ונתתי לו פרטים, וכשהוא העלה את זה למעלה אנשים היו בהלם. הם ידעו על הדברים עדיין ברמת הבדיקה ואני בעצם אישרתי להם את זה".
עוד סיפר "החלבן" כי הוא יודע מיהם ל"ו הצדיקים של הדור אך אין לו רשות לגלות זאת. "אני רק יכול להגיד לך על אחד מהם, יהודי זקן מאוד שבורח מכל האנשים - רבי אהרון הכהן בן בתיה. הוא ירושלמי, הוא לא רוצה שיכירו אותו וכל פעם הוא גר במקום אחר". ולמה הוא ממעט כל כך לשתף את הציבור בסגולותיו? "אל תבואני רגל גאווה ובגלל זה אני לא אוהב לספר", הסביר, "הפעמים היחידות שאני מספר זה רק כדי לעורר את הציבור, כדי לחזק את האנשים שיידעו שלא אלמן ישראל".
כבר בגיל תשע התחיל לקרוא בספרי הקודש של אביו - שלא ברשותו ("עליתי לגג ושמה למדתי"), טבל במקוואות ושמר על טהרת הגוף. לאחר מכן הגיע לשני מקובלים ודרש: "תראו, כתוב בספרים שמי שטובל מותר ללמד אותו". והם לימדו. אצל האדמו"ר מלעלוב, סיפר, "ראיתי פלאי פלאות - דברים שגם אם אני אגיד אותם לא יוכלו להבין את המושגים האלו".
