משחק ההקפאה: המתנחלים בפיגור
ראשי יש"ע יכולים להמשיך לכנס בכל יום "כנס חירום" ביישוב אחר, אבל הם לא יצליחו להסתיר את המצוקה: האיש שבו בחרו חצה את הקווים - ואלטרנטיבה אין. שרי הליכוד מתחבאים, הציבור אדיש, וכשהם מביטים לאחור, מתגלה הגרוע מכל: הם עלולים לאבד שליטה בשטח. וברק? מחייך
הכיוון הלא צפוי שממנו הגיעה היד המושטת, יכול להעיד עד כמה עמוקה המצוקה הפוליטית של המחנה. "השניים שחזרו אלי ראשונים", סיפר גולדשטיין לנעים מאוחר יותר באותו היום באפרת, "היו שני שרים ממפלגת העבודה, יצחק הרצוג ושלום שמחון. הם הציעו לתווך בינינו לממשלה. הם רוצים לעזור לפתור בעיות". נעים, איש שב"כ לשעבר, שנחבל כהוגן במהלך העימותים עם השוטרים, הגיע לאפרת הישר מבית החולים. הוא היה המום מדי מכדי להתרגש.
"נתניהו = שרון". מחאה בקדומים, השבוע (צילום: ענת עגם)
נעים צדק שלא לקח ברצינות רבה מדי את ההצעה. לא הרצוג ולא שמחון מתכוונים לחזור בהם מהתמיכה בתוכנית ההקפאה, או להכריז שאכיפת ההחלטה מוגזמת. שניהם חושבים שהיא התקבלה בזמן הנכון, ואם כבר מישהו מגזים - אלה המתנחלים. "אמרתי שאשמח לגשר בינם ובין הממשלה", הסביר שמחון מאוחר יותר. "אני רוצה לעזור. אני לא חיית טרף. המתנחלים צריכים להבין שההקפאה היא הקפאה. מצד שני, אם יש מישהו שרוצה לפתוח אצלו דלת בבית, הוא לא צריך להשאיר את הדלת סגורה. זו לא היתה הכוונה של ההקפאה. ברק לא טמבל. ההחלטה קבעה את גבולות המסגרת, ועכשיו נראה מה יהיה ומה אפשר לעזור".
"המצב יכול להידרדר"
הבעיה הפוליטית של המתנחלים אכן גדולה. אמנם בסקר שערכה מינה צמח עבור ערוץ הכנסת, התברר שרוב הציבור נגד ההקפאה - אבל כשהדברים מגיעים למעשים, רוב הציבור מגלה אדישות. גם אף אחד מהפוליטיקאים המשפיעים באמת, מלבד כמה ח"כים ושרים מהימין, לא פצה השבוע פה. לא באמת.
השר משה (בוגי) יעלון, שעבר שיחת ריכוך עם נתניהו לפני ישיבת הקבינט הגורלית, אמנם הביע הסתייגות מעוצמת האכיפה, אך היא לא הייתה משמעותית - וגם לא מחאתם של השר גלעד ארדן, סילבן שלום ולימור לבנת, שיצאו נגד ההקפאה.
האמת היא שגם ראשי מועצת יש"ע מבינים זאת היטב, אך הלחץ שמפעילים עליהם התושבים בהתנחלויות דחף אותם בכל זאת לפתוח במאבק ציבורי קולני, ואלים בחלקו. בפגישת ראשי מועצת יש"ע באפרת ביום רביעי, זמן קצר לאחר לאחר האירוע המתוקשר בו יצקו בטון להקמת בית חדש בישוב, הם ישבו לתכנן את המשך המאבק. דיברו שם על הפגנות, דיברו שם על הצורך לשלוט בשטח, הבהירו שצריך להמשיך במחאה קולנית כדי שחולשתה של מועצת יש"ע לא תתגלה, כפי שהתגלה במהלך ההתנתקות.
אז מחאה קולנית כן, אבל מה אם היא תגלוש לאלימות? יש מי שסבור שזה התסריט הגרוע ביותר. "החשש הגדול ביותר הוא מאיבוד שליטה בשטח", מסביר עודד רביבי, ראש מועצת אפרת, בשיחה עם ynet. "אני לא רוצה שזה יקרה, אבל אני חושש מזה. המצב יכול להידרדר. אנחנו עושים הכול כדי לשלוט בגובה הלהבות". ולמרות זאת, הוא אומר, אין לדעת כיצד ינהגו אנשים שחרב עליהם עולמם: "יש כאן מצבים אבסודריים של אנשים שקנו קרקע, מחזיקים היתרי בנייה ביד, ולא יכולים לבנות. אני לא יודע כמה זמן זה יכול להחזיק".
להישבר? הצחקתם את ביבי
לפי שעה, הצדדים בוחנים זה את זה בחשדנות רבה, שוקלים את הרווח וההפסד הפוליטי, מחכים לראות מי יישבר קודם. המתנחלים לא באמת מופתעים מהמהלך, שכן המשא-ומתן על הקפאת הבנייה בין שליחו של נתניהו, יצחק מולכו, לשליחו של אובמה, ג'ורג' מיטשל, נמשך חודשים ארוכים. מצד שני, המאבק נגד ההקפאה מאפשר להם לנסות ולהחזיר את המנהיגות לידי מועצת יש"ע. מבחינה פוליטית, הם במלכוד, והם מודים בכך. נתניהו הוא שליחם, נציג הימין, האיש שהבטיח לפני הבחירות לבנות, ולבנות ולבנות.מנהיג אלטרנטיבי אין כיום לימין, וציפי לבני היא לא ממש אופציה. מצד שני, הם לא יכולים להישאר אדישים לציבור שהם מייצגים, שנתקע עם אישורי בנייה ביד. לכן הם מוחים, ומפגינים, וזועקים, ומוכנים להתעמת עם הפקחים ועם השוטרים שנשלחים לאכוף את איסור הבנייה. הם חייבים להראות נחישות. "זה יכול ליצור גט כריתות בין נתניהו ובין ראשי הישובים. הלחץ על המנהיגות מהשטח מאוד כבד", סבור פנחס ולרשטיין, מנכ"ל מועצת יש"ע. "אין לנו ברירה, חייבים להיאבק", מוסיף ראש מועצת שומרון, גרשון מסיקה, שקרע השבוע את צו ההקפאה מול המצלמות. "אבל נראה לך שבא לנו לשחק משחקים באמצע החיים כמו ילדים קטנים?".
נתניהו, מצדו, עוקב אחר הסקרים השונים שנערכים, אך יודע שכל יום שעובר, עובד לטובתו, בעיקר בכל הקשור לציבור היושב במרכז הפוליטי. "הוא עושה בדיוק מה שמנהיג צריך לעשות", אומרים בסביבתו של ראש הממשלה, בהשתמשם בדיוק באותם מינוחים שבהם השתמשו אנשי אריק שרון בתקופת ההתנתקות. "לא פעלנו לפי סקרים, אך העם מצפה מנתניהו להיות מנהיג, גם אם הצעדים עליהם הוא מחליט לא פופולריים. הרי הוא לא עושה את מה שהוא עושה בגלל חקירות. אי אפשר לחשוד בו שהוא פועל משיקולים לא נקיים".
בכירים בלשכת ראש הממשלה מבטיחים שהוא לא מתכוון להישבר. "זו המילה שלו מול אובמה", הם אומרים. "אי אפשר לעשות פה טעויות, ואי אפשר לשחק משחקים. גם מי שיושב בלשכה והמהלך כואב לו, יודע שאין ברירה".
ההקפאה תפשיר את היחסים בעבודה?
גם אהוד ברק צופה בהנאה רבה בפקחים בעבודתם. אמנם מצבה של מפלגת העבודה בראשותו בסקרים מעולם לא היה גרוע יותר, אבל מקורביו סבורים שהנחישות שהוא מפגין מול המתנחלים יכולה בסופו של דבר להוכיח לאנשי המרכז-שמאל ששר הביטחון לא כרת ברית דמים עם הימין בהיכנסו לממשלתו של נתניהו. "אפילו במפלגה הכל עבר למצב של המתנה", אומר שר בכיר בעבודה המקורב לברק. "כולם בוחנים את כולם". מאחורי הקלעים, בשקט בשקט, מתגבר החיזור של אנשי ברק אחר "המורדים".שמחון, אולי האיש הכי קרוב לברק, עומד בראש המחזרים, והוא לא מתכוון להרפות. הוא מבין שנוצרה הזדמנות לאחד את השורות במפלגה, בעיקר בגלל שלפחות שניים מחברי "קבוצת הארבעה" מבינים שאין להם באמת לאן ללכת. איתן כבל, למשל, מהקולניים שבמבקריו של ברק, כבר שיגר השבוע הודעה לתקשורת בה הוא מביע את תמיכתו ביו"ר המפלגה במאבקו נגד המתנחלים. דניאל בן סימון, שניסה להציג לפני כמה שבועות חזות של מורד, נשמע השבוע יותר ממאוהב בנתניהו ובהקפאה. עם קולות כאלה, הפילוג בעבודה מתרחק, וברק יכול לישון בשקט. מפלגת העבודה עדיין קיימת. אולי ההקפאה תפשיר שם את היחסים.
לפנייה לכתב/ת 
