התאהבה והפכה לשפחת מין: "שלו ושל החבר'ה"
ל' הייתה בת 13 כשהכירה נער בן 17 והכל נראה תמים. עד שיום אחד הוא השתנה - והיא הפכה לקורבן שלו ושל חבריו במשך שנה וחצי. "בסך הכל רציתי את האהבה שלו, הוא תמיד הבטיח שבפעם הבאה זה רק שנינו". אחרי שהתוקפים הורשעו, היא פותחת דף חדש ומוכנה לחשוף ב-ynet את סיפור מאבקה
רק היום, חמש שנים אחרי, מסוגלת ל' לשוב ולאהוב את עצמה, להביט במראה ולהגיש שהיא לא מרגישה קורבן. "הייתי בת 13 וזו הייתה אהבת חיי, חברות תמימה של נער ונערה", היא מספרת ל-ynet. "הוא אף פעם לא לחץ או דיבר על משהו מיני, הרגשתי מאוד בטוחה. עד שיום אחד הוא השתנה". ומשם זה הידרדר, והיא נהייתה למעשה שפחת המין של החבר'ה ביישוב שבעמקים. "המקום שלי הוא מקום כואב יותר ממי שנפלה קורבן לאנס שהיא לא מכירה. לי זה כאב פעמיים, ולכן חשוב לי שישמעו את הסיפור שלי".
סיפור האהבה התמים לכאורה הפך למערכת יחסים שכללה ניצול מיני ממושך מצד הנער ושלושה מחבריו. לימים התגלגלה הפרשה לבית המשפט - תחילה הואשמו הארבעה בעבירות מין קשות, ובהמשך תוקן כתב האישום במסגרת עסקת טיעון. לאחרונה הרשיע אותם בית המשפט המחוזי בנצרת בעבירות קלות בהרבה.
הם לא יישבו מאחורי סורג ובריח, אך יעברו טיפול לעברייני מין. "המטרה שלי הייתה לשים עליהם תווית, להפוך אותם לעברייני מין מורשעים, ובכך הצלחתי".
ל', היום בת 19, מאזור המרכז, מסוגלת רק עכשיו לגולל את סיפור חייה. שהמטרה מבחינתה היא להאיר את עיניהן של נערות אחרות, וללמד אותן כי האהבה אינה שווה בכל מחיר. "הכי קל ליפול קורבן דווקא למישהו שאת חושבת שהוא אהבת חייך, ולא למישהו זר שיגרור אותך לסמטה צדדית בחדר מדרגות אפל", היא אומרת.
ל' והנער, אז בן 17, הכירו במהלך חופשת חג הסוכות כשהיא באה לאזור העמקים לבקר חבר. אחרי כשנה של מערכת יחסים רגילה והתאהבות, הגיע שינוי פתאומי. לדבריה, זה היה ביום ההולדת ה-18 שלו. "פתאום הוא החליט שהוא ילד גדול שצריך לעשות דברים של ילדים גדולים. זה התחיל באלימות מילולית - הוא אמר תדברי אלי ככה ולא אחרת, היה צועק ומנתק לי טלפונים ולי לא הייתה יכולת לפתוח נגדו את הפה. כשכבר העזתי הוא נהג לומר שאשה לא צריכה לדבר ככה אל הגבר שלה. ככה הפכתי לאשמה המרכזית של כל מה שקרה ויקרה לי בהמשך".
"הוא אמר 'אני בסך הכל רוצה להשוויץ בחברה שלי'"
הנער החליט אז לשמור את יחסיו עם ל' בסוד. באחד הביקורים, לקח אותה לביתו, שם לראשונה המתין לה חבר נוסף. "כשהוא הציע שנהיה יחד שלושתנו לא הבנתי על מה הוא מדבר. הייתי ילדה בכיתה ט' וזה נשמע לי כאילו מישהו מבקש ממני שאביא לו אבנים מהירח. צחקתי ממבוכה, הוא מצדו ניסה כל מיני טקטיקות ואמר 'אני בסך הכל רוצה להשוויץ בחברה שלי, שיראו מה את שווה'.
הוא גם אמר שאם אני לא מסכימה אולי בכלל כדאי שניפרד, כי אם אנחנו לא באותו ראש אז אנחנו בטח לא מתאימים".
כך, במשך שנה וחצי, מצאה עצמה ל' מספקת את יצריהם המיניים של הנער וחבריו. הוא נהג לפגוש אותה אחת לשבועיים - תחילה תובע את יחסי המין לעצמו ולאחר מכן מצרף חבר ולעתים גם שניים. "הפכתי להיות שלו ושל החבר'ה. הוא כל הזמן היה אומר כמה שהוא אוהב אותי, וכמה הוא מתגעגע, ואני שבסך הכל רציתי את האהבה שלו, קיבלתי ממנו לכאורה את הכוח להמשיך. זו הייתה הדרך היחידה שלי להיות מוערכת בעיניו, וכל מילה טובה שאמר לי הפכה אותי למאושרת". מידי פעם ניסתה להיפרד, אך הנער היה מבטיח כי יפצה אותה ובפעם הבאה זה יהיה "רק שנינו".
עד שיום אחד, בן דודה, שמכיר את הנערים, שאל אותה ישירות מה באמת קורה שם. "התחלתי לבכות. הבנתי שקורה כאן משהו לא תקין, ולשם שינוי אזרתי עוז ונפרדתי ממנו". ל' המשיכה לבדה, בלי לספר להורים. עד שיום אחד הגיעה ההתמוטטות. "רציתי למות וההורים שלי נבהלו. לקחו אותי לפסיכולוגית ושם לראשונה שמעתי ממנה שנפלתי קורבן להתעללות מינית. פעם ראשונה שמעתי את המילה אונס. נבהלתי. בהתחלה התנגדתי, הייתי קצת לפני גיל 16, נערה מבית טוב, אמרתי לה 'את לא יודעת על מה את מדברת'".
הורי הנערים טענו: היא הביאה את זה על עצמה
מצבה של ל' הידרדר. הקשר שלה עם הסביבה התנתק בהדרגה, והיא כמעט חדלה לאכול. במקביל החלה טיפול פסיכיאטרי שנמשך שנתיים. שנה לאחר שנחשפה בפני הפסיכולוגית היא העזה לפנות למשטרה. "לא חיפשתי נקמה, חיפשתי את הצדק. הייתי מסוגלת להתלונן נגדו רק כשהפסקתי לאהוב אותו".
הנער וחבריו נעצרו והדיון בעניינם התנהל בבית המשפט המחוזי בנצרת בדלתיים סגורות. ל' זוכה להגנה של מרכז נגה למען נפגעי עבירה ולליווי הצמוד של עו"ד טלי איזנברג. הם מסייעים לה להתמודד מול בני משפחותיהם של הארבעה. הוריהם שבים ומאשימים אותה שהיא זו שהביאה את המעשים על עצמה והכל נעשה בהסכמה.
רק כעת היא מוצאת את הכוחות להשיב. "זה לא חדש לי. אלו היו הטענות שלהן לאורך כל הדרך, מעולם לא התנהגתי בצורה מזמינה ובכלל - זה לא רלוונטי. אני זו שיודעת את האמת". לדבריה, מה שארע לה עלול לקרות לכל נערה, דווקא בגיל בו הביטחון העצמי מעורער. "המפתח הוא להיות חזקה ושלמה עם עצמך. חוץ מזה, צריך להעלות את הנושא של מערכות יחסים בין נערים לנערות יותר למודעות. ללמד בגילאים הללו גם חינוך ומיני וגם מה היא מערכת יחסים תקינה, מה זו אהבה אמיתית, ואיפה עובר הגבול המאוד דק בין להיות נאהב ללהיות קורבן".
העסקה: כדי לחסוך ממנה עדות קשה
לאחרונה, חמש שנים מאז שהכל התחיל, הרשיע הרכב שופטים את ארבעת הנערים - כיום בני 22 - במסגרת האישום המתוקן והמקל. "היה אינטרס גדול לחסוך ממנה עדות קשה בפני הנערים ועורכי דין. זה לא פשוט לילדונת בגילה למסור עדות בפני ארבעה סנגורים", הסבירה עו"ד איזנברג את ההחלטה לתמוך בהסדר טיעון.
ראש מרכז נגה לנפגעי עבירה בקריה האקדמית אונו, ד"ר דנה פוגץ',
מוסיפה: "לצערי זה לא המקרה היחיד בשנים האחרונות שנערות מהשורה מוצאות עצמן מסובכות במערכת של ניצול מיני, וחשוב להדגיש שלא מדובר בנערות שוליים. הגבולות המשפטיים כאן מאוד מעורפלים בעוד שהגבולות המוסריים מאוד ברורים".
ל' הצליחה מאז לייצב את חייה. כיום היא מרגישה שהיא יכולה לשוב ולאהוב את עצמה, לקיים מערכות יחסים ולחזור לחיים תקינים. "התבגרתי יחד עם התיק והגעתי להכרה שמה שחשוב לי זה עצם ההרשעה, החותמת למעשים שלהם. האנשים האלו יצאו עברייני מין מורשעים, ארבעה בני טובים שמבינים היום שעשו משהו חמור והם משלמים עליו".