איזו עיר היא הג'וקר של אסיה?
בסיאול יש כל מה שאזור דרום-מזרח אסיה יודע להציע - אוכל, מסיבות, אווירה ומחירים נוחים - רק בלי התיירים הישראלים. "מסלול" של "ידיעות אחרונות" מזמין אתכם להפתיע את עצמכם
אמצע השבוע, הרבה אחרי חצות, והרחובות המתפתלים במורד הגבעה המובילה לשערי אוניברסיטת הונגיק היוקרתית, ששמה יצא למרחקים כאחד המקומות הטובים ביותר בכל אסיה ללמוד בהם עיצוב גרפי ואמנויות, הומי אדם ושוקקים חיים כאילו אף אחד לא צריך לקום מחר לעבודה.
סטודנטים קוריאנים סופר-אופנתיים גודשים את הגלריות, בתי הקפה, המסעדות והברים השכונתיים הקטנים, זוגות צעירים מתגלגלים מצחקקים ומבושמים מחדרי קריוקי שטופי אורות נאון, ואנשי עסקים בחליפות מעצבים מנשנשים שיפודים בדוכני אוכל מאולתרים, בודקים אימיילים בסלולרי ושותים בקבוק אחרי בקבוק של סוג'ו – יין אורז מזוקק ומרובה אחוזי אלכוהול שמחליק במורד הגרון בעדינות מפתיעה – באוהלי רחוב מפלסטיק כתום שתחתיהם מתגודדות חבורות של שיכורים עליזים. ברוכים הבאים לסיאול, העיר שאף פעם לא הולכת לישון.
האמת, גם חובבי המזרח המכורים ביותר לא חושבים לעצור בדרום קוריאה בסיבוביהם האינסופיים בין שדות האורז של סין לחופים הלבנים של תאילנד. אולי זה הניתוק היחסי שלה – שכנתה היחידה היא צפון קוריאה, אולי זה המוניטין שיצא לה כארץ שבה אין גסטהאוסים ב5- דולר ומסז'ים בפרוטות, ואולי זה משום שמעטים הישראלים שיודעים משהו על המדינה הזאת. דרום קוריאה לא נמצאת על המפה של התייר הישראלי הממוצע – וחבל. במיוחד בהתחשב בעובדה שכבר שנה שלמה יוצאות שלוש טיסות ישירות בשבוע של קוריאן אייר מתל-אביב לסיאול ובחזרה.
אז מה אפשר לעשות בסיאול בעצירה קצרה של כמה ימים? הרבה מאוד.
נחרבה - ונבנתה מחדש (צילומים: אימג' בנק/GettyImages)
ארמונות ובתי עץ
כשמטיילים בין גורדי השחקים האימתניים של סיאול, קשה לדמיין שהעיר המודרנית ושוקקת החיים הזו זו נחרבה כמעט לחלוטין במהלך מלחמת קוריאה. לא הרבה מבנים נותרו עומדים על תילם בסוף הקרבות, וחלקים נרחבים משכונותיה ההיסטוריות של העיר נמחקו. מעט מבנים עתיקים – שנבנו באופן מסורתי בעיקר מעץ – שרדו את ההפצצות הכבדות. את המעט שנותר אפשר לראות במרכז העיר, בשכונה קטנה ומקסימה המתפרשת על הגבעות שמפרידות בין שניים מארמונותיה העתיקים של סיאול.
בוקצ'ון ,(Bukchon) "הכפר הצפוני" בקוריאנית, גובלת ממש בחומותיו המערביות של ארמון צ'אנג-דוק-גונג. מאות שנים שימשה השכונה הזאת, המתנשאת מעל העיר, כמשכנם של בני משפחת המלוכה הקוריאנית ואנשי חצרם. רק לאחר שהיפנים השתלטו על קוריאה בתחילת המאה ה20- החלו גם משפחות רגילות לבנות בתים בשכונה.
טיול רגלי בשכונה שהשתמרה בצורה מדהימה מספק הצצה נדירה לסיאול של פעם: סמטאות צרות, מתפתלות, מרוצפות אבנים, ולאורכן עשרות בתי "האנוק" מסורתיים בנויים מעץ, עם משקופים מגולפים, קירות חיצוניים מעוטרים וגגות רעפים שחורים, שביניהם מתחבאות חצרות פנימיות יפהפיות. הנוף הנשקף מהסמטאות מרהיב: כל סיאול נפרשת למרגלותיהן.
תחנת הרכבת התחתית הקרובה ביותר לשכונה היא תחנת Anguk (קו .(3 יוצאים ביציאה מס' 3 ומתחילים לצעוד בנחת.
ואם כבר ארמונות, חמשת הארמונות שבנו בסיאול מלכי שושלת ג'וסון, ששלטה בקוריאה בין 1392 ל,1897- נהרסו כמעט לחלוטין במהלך שלטונם של היפנים בעיר. כולם נבנו מחדש לאחר המלחמה ועבודות השיפוץ והשיקום שלהם נמשכות עד עצם היום הזה. כל החמישה שווים ביקור, אבל אם זמנכם קצר שימו פעמיכם אל ארמון גיונג-בוק-גונג – (Gyeongbokgung) הגדול והמרכזי.
בשיאו השתרע הארמון הענק הזה על שטח של 410 אלף מ"ר, עם 330 מבנים ו5,792- חדרים. רק 40% מהמבנים – אולמות טקסים, גשרים, מגדלי שמירה, שערי ענק ובתי מגורים של בני משפחת המלוכה – שוחזרו עד כה, וכולם מרשימים מאוד. סיורים מודרכים באנגלית יוצאים שלוש פעמים ביום ויש גם טקסים של חילופי שומרים. כניסה למתחם עולה 3,000 וון (כ10- שקלים.(
תחנת הרכבת התחתית הקרובה ביותר לארמון היא תחנת Gyeongbokgung (קו .(3 פרטים נוספים באתר של הארמון.
רק 40 אחוזים שוחזרו - אבל עדיין מומלץ לבקר. ארמון גיונג-בוק
ציפורים ונחלים
סיאול כרך גדול וסואן אבל בין האוטוסטראדות העירוניות העמוסות והרחובות הרועשים מסתתרות פינות חמד ירוקות ושקטות שאליהן אפשר להימלט מההמולה. במרכז העיר, למשל, ממש בלב-ליבה של סיאול, מתחת לאחד הכבישים הפקוקים ביותר בבירה, זורם לו בנחת ובעצלתיים נחל שליו וצלול, מוקף משני עבריו בצמחייה פראית שבתוכה מסתתרות ציפורי שיר עליזות. שמורת טבע של ממש, שאורכה שישה קילומטרים, באמצע מטרופולין של 10 מיליון בני אדם.
עד לפני כמה שנים נחל צ'ונג-גיה-צ'ון (Cheonggyecheon) בכלל לא היה כאן. ב2005- נזכרו פרנסי העיר שפעם זרם כאן נחל והחליטו להחזיר את הגלגל לאחור. 280 מיליון דולר והנחל שוב זורם. מישהו אמר "שמורת החולה?"
מדהים כמה שלווה משרה המקום הזה, על אף שממש מעליו חולפות אלפי מכוניות מדי שעה. זוגות חבוקים מטיילים לאורך הנחל במשך כל שעות היממה. צעירים וצעירות עושים על גדותיו ג'וגינג ואחרים יושבים עם הרגליים במים הצוננים וקוראים ספר. אל הנחל אפשר לרדת באמצעות כמה וכמה גרמי מדרגות שנבנו לאורכו. ליד כל אחד מהם מוצבים שלטים באנגלית עם הצעות למסלולי הליכה.
תחנות הרכבת התחתית הקרובות ביותר לנחל הן Jonggak (קו (1 וEuljiro 1(il)-ga- (קו (2 בקצהו הצפוני, וDongdaemun- (קו (1 בקצהו הדרומי, מרחק הליכה קצר משוק דונג-דה-מון המפורסם. פרטים נוספים באתר זה.
ברים וקריוקי
הקוריאנים עובדים הרבה – ומבלים לא פחות. חיי הלילה של סיאול הם מהפרועים ביותר בכל אסיה. בסופי השבוע הברים והמועדונים מפוצצים, אבל גם באמצע השבוע אין הרבה מקום על הבר. המקום הכי מוצלח להתחיל בו את הערב הוא ללא ספק הונג-דה - (Hongdae) אזור המסעדות, הברים והמועדונים הסמוך לאוניברסיטת הונגיק בחלקה המערבי של העיר. כבר בשעות הערב המוקדמות מתמלאים פה מקומות הבילוי בהמוני צעירים, רבים מהם סטודנטים, והמסיבה נמשכת עד אור הבוקר. נסו להתחבר לחבר'ה מקומיים ולזרום איתם לאחד ממועדוני הקריוקי הרבים, ואל תדאגו: יש גם שירים באנגלית ברפרטואר.
הכניסה לרוב המועדונים בהונג-דה בתשלום, אבל בחלקם יש כניסה חינם לזרים. ביום שישי האחרון בכל חודש נערך כאן – Club Day עשרה מהמועדונים הגדולים באזור מתאגדים ומציעים כרטיס כניסה משולב לכולם ב15- אלף וון (כ50- שקלים.( שימו לב: הקוריאנים מקפידים מאוד על קוד לבוש, ואם תגיעו עם סנדלי שורש או כפכפי אצבע יש סיכוי גדול מאוד שלא ייתנו לכם להיכנס, ולא יעזור כמה תתחננו.
ריכוז גדול נוסף של ברים ומועדונים תוכלו למצוא באיטוון – (Itaewon) שכונה שגובלת בבסיס הצבאי האמריקאי הענק במרכז העיר. בסופי השבוע המקום פשוט מפוצץ בחתיכים אמריקאים קרביים ובבחורות מקומיות, ויש גם צעירים וצעירות בריטים וקנדים. האווירה כאן הרבה יותר סליזית: חלק ניכר מהבחורות שמפזזות על רחבת הריקודים הן נערות עובדות, ובאזור שזכה לכינוי המעודן ") Hooker Hillגבעת הזונות– (" ממש במרכז השכונה – פועלים לא מעט בתי-בושת.
זהו הריכוז הגדול ביותר של מסעדות מערביות בכל סיאול, כולל כמה וכמה דוכני פלאפל ושווארמה. ואם כבר, אל תחמיצו את המחזה שמתחיל קצת אחרי חצות. שוטרים צבאיים אמריקאים, חמושים באלות, באים ללכוד חיילים סוררים. המחזה סוריאליסטי לחלוטין, והולך מצוין עם קצת אלכוהול בדם.
רשימה מפורטת של מועדונים וברים, כמו גם תאריכים של מסיבות, תוכלו למצוא באתר זה.
סיאול היא גן עדן לחובבי קניות: אופנת הרחוב פה ייחודית ומדליקה ומכתיבה טרנדים בכל רחבי המזרח, חנויות הקוסמטיקה המקומיות עמוסות במוצרים שאי אפשר לקנות בשום מקום אחר, ואין שום בעיה למצוא מזכרות מיוחדות להביא הביתה. המחירים סבירים בהחלט, ואפשר למצוא הרבה מציאות.
אזור הקניות המרכזי של העיר הוא מיונג-דונג ,(Myeong-dong) שבו נמצאים כמה מהקניונים הגדולים ביותר בסיאול – כולל שין-סה-גה ,(Shinsegae) שהוקמה ב– 1930- וכן מדרחוב קניות רחב, ארוך והומה אדם שממנו מתפצלות אינספור סמטאות עמוסות באלפי חנויות מכל הסוגים. בלילה קשה לזוז ואורות נאון מאירים את הרחובות בצבעים פסיכדליים.
לא רחוק משם עומד שוק נאם-דה-מון – (Namdaemun) מבוך אדיר של דוכנים שמוכרים כל דבר שאפשר לדמיין, כולל שלל מותגים מזויפים, ופתוחים עד השעות הקטנות של הלילה.
נחשב כאוצר לאומי. שער נאמ-דה-מון בחומת העיר
איפה ישנים
מלונות חמישה כוכבים יש בעיר בשפע, מ200- דולר ומעלה ללילה, ובקצה השני לא מעט הוסטלים וגסטהאוסים לסטודנטים ולתרמילאים, שמספקים מענה זול – כ10- דולר ללילה למיטה. בטווח הביניים יש הרבה מלונות קטנים ומצוינים ו"מלונות אהבה" בסגנון יפני שמציעים שירות ברמה גבוהה, חדרים מפנקים ומחירים סבירים בהחלט, אבל הם פונים בעיקר ללקוחות מקומיים ולתיירים מסין ומיפן, והנוכחות שלהם בשפה האנגלית באינטרנט דלה.
באתר הרשמי אפשר למצוא מלונות איכותיים שמחירם נע בין 25 ל100- דולר ללילה. אין דיל טוב מזה בסיאול, מה גם שלשכת התיירות דואגת להסעה חינם משדה התעופה למלון ובחזרה בלימוזינה מפנקת, לכל מי שמזמין חדר מראש באתר.
מה אוכלים
המטבח הקוריאני החריף הוא מהמשובחים באסיה, שני רק למטבח התאילנדי בטעמיו המופלאים. סיאול עמוסה עד להתפקע במסעדות מעולות ובדוכני רחוב מעולים לא פחות, שבהם תוכלו לזלול את מיטב המעדנים שיש לקוריאנים להציע – מגימבאפ ,(Gimbap) הגרסה הקוריאנית לסושי, דרך סאמגיופסאל ,(Samgyeopsal) נתחי בייקון עסיסיים צלויים טובטוב על האש, ועד ביבימבאפ ,(Bibimbap) תערובת עשירה וצבעונית של אורז, ירקות, ביצה-עין ובשר שמוגשת בתוך קערת אבן שחורה רותחת.
נסו, לפחות פעם אחת, לטעום קימצ'י – (Kimchi) המאכל הלאומי של קוריאה – ירקות שונים שנכבשים בתערובת של ג'ינג'ר, מלח, שום והרבה מאוד פלפלים חריפים שעוברים תסיסה במקררים מיוחדים. כמעט תמיד תנחת צלחת קטנה של קימצ'י על השולחן שלכם.