לנדאו: ארדן לא יקבע המדיניות בנושא גזי החממה
השר להגנת הסביבה התכוון להציג בוועידת שינוי האקלים עמדה ישראלית רשמית המבוססת על דו"ח שהזמין משרדו. הדו"ח קובע, בין היתר, כי יש להימנע מהקמת תחנת הכוח הפחמית הנוספת באשקלון. שר התשתיות: ממתי חברה חיצונית קובעת מדיניות רשמית עבור המדינה. יש לקיים בנושא דיון מסודר בהשתתפות כל משרדי הממשלה
פחות מיומיים לפתיחת וועידת האו"ם בנושא התחממות כדור הארץ, וגם בזירה המקומית האווירה מתחממת: שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו מותח ביקורת על עמיתו, השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, בנוגע לעמדה הרשמית שתציג ישראל בוועידה בכל הקשור לפליטות גזי חממה.
בוועידה, שתיפתח ביום שני, צפויות מדינות העולם להודיע על התחייבותן להפחית את פליטות גזי החממה שלהן - גזים שלדעת רוב המדענים אחראיים לשינוי האקלים. מדינות רבות כבר הצהירו על יעדי הפחתה שונים, אולם ישראל טרם גיבשה את עמדה הרשמית בנושא, והממשלה טרם קיימה על כך דיון מסודר. הצעד היחיד שנעשה היה הקמת ועדת שרים וצוות מנכ"לים לנושא, אולם אלא לא גיבשו עמדה מוסכמת.
ההערכות היחידות באשר ליכולתה של ישראל להפחית את שיעור פליטות גזי החממה שלה פורטו בדו"ח של חברת מקינזי, שהוזמן על ידי המשרד להגנת הסביבה. על פי הדו"ח, גם אם ישראל תעשה מאמצים גדולים, היא לא תוכל להפחית את שיעור פליטות גזי החממה שלה; אלה צפויים לעלות בשיעור הגדול ב-37 אחוז לעומת הרמה ב-2005.
בהעדר הערכה אחרת, אימץ השר ארדן את מסקנות דו"ח מקינזי כעמדה הרשמית של משרדו. הוא אף התכוון להציג עמדה זו בוועידה בקופנהגן, כעמדה הרשמית של מדינת ישראל.
במכתב ששיגר לפני מספר ימים לראש הממשלה בנימין נתניהו, תוקף לנדאו את ארדן על כוונתו זו, ואמר כי הוא גיבש את הערכות משרדו לאור דו"ח מקינזי בלבד, מבלי לשתף בנושא את הממשלה.
"... אני תמה, אימתי עבר תהליך קבלת החלטות משמעותיות מעין אלה מממשלת ישראל לחברת מקינזי? מאימתי הסמיכה הממשלה את חברת מקינזי לקבוע את המדיניות במקומה?", כותב לנדאו ומוסיף: "לא רק שהממשלה לא דנה בהמלצות ועדת המנכ"לים, אלא שהשר להגנת הסביבה בחר להציג בפורום בינלאומי חשוב זה מסקנות של חברה פרטית שאין לה לא אחריות ולא סמכות לקבוע בנושאים חשובים אלה".
בסיכום מכתבו דורש לנדאו כי הממשלה תקיים דיון מסודר בנושא הפחתת פליטות גזי החממה בישראל, ותדון בהשלכות שיש לנושא על המשק הישראלי.
ברקע: תחנת הכוח הפחמית באשקלון
בתגובה לדברים מסר השר ארדן: "שבוע לפני ועידת קופנהגן, מייחסים משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה חשיבות אדירה להצגת יעדי הפחתה ברורים של ישראל, בדומה למדינות העולם המערבי. לאחר שחברת מקינזי בחנה בשיתוף פעולה מלא עם כל משרדי הממשלה - ובכלל זה משרד התשתיות - את פוטנציאל הפחתת הפליטות של ישראל, ביקשתי מראש הממשלה להציג את המידע במליאת הוועידה.
"מצער מאד שבמקום להפנים את צו השעה, כי יש לאמץ בדחיפות תוכנית לאומית להפחתת פליטות ומעבר לאנרגיות מתחדשות, בוחר שר התשתיות להמשיך ולדבוק בקו האנכרוניסטי של המשך יצור תחנות פחמיות מזהמות הפולטות גזי חממה. עלינו לזכור כי בראש האתגרים הסביבתיים של ישראל עומד הצורך לצמצם את מימדי זיהום האויר וגזי החממה, שרובם נפלטים ממשק האנרגיה עליו שר התשתיות אחראי.
"אני קורא לשר התשתיות לאמץ את המלצותיי לממשלה על קביעת יעד להפחתת פליטות בהתאם למסקנות דו"ח מקינזי, ולהכין תוכנית לאומית לחיסכון בחשמל כמצופה ממנו".
 | ||||||
| ||||||
|
ברקע למחלוקת עומדת העמדה המנוגדת של שני השרים באשר לתוכנית להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון. השר לנדאו סבור כי אין מנוס מהקמת התחנה, משום שהשימוש בגז טבעי אינו יכול להיות הבסיס של הפקת החשמל בישראל, ויש צורך לבסס את משק החשמל על פחם. מנגד סבור השר ארדן כי היתרונות של השימוש בפחם מתגמדים לעומת החסרונות, ובראשם זיהום האוויר והכמות הגדולה של גזי חממה שנפלטים מתחנות כוח המופעלות בפחם.
