למה לא עושים שימוש בתרגום השבעים לתנ"ך?
שאלה:
מדוע לא בודקים מילים שפירושם מעורפל ב"תרגום השבעים"? ישנן מילים אשר לא יודעים האם משמעותן השתנתה במרוצת השנים? כמו למשל "בת יענה", האם זו היען של ימינו?) התנ"ך תורגם ע"י 72 חכמים שונים בדיוק מדהים, סימן שהם ידעו את פירוש המילים ולכן יכלו לתרגמן. אז מדוע לא משתמשים בתרגום זה לוידוא משמעות המילים? (אורן, תל-אביב)
תשובה:
ראשית, יש מחכמי ישראל שהסתייעו בתרגום השבעים בהבנת ההיבט הלשוני בתורה, ראה בדיון בשו"ת "שרידי אש" (א כח) בתשובתו המפורסמת בעניין כיסוי ראש האשה, שם הוא משתמש גם בתרגום השבעים בהסבר פשט המילה "ופרע".
באופן כללי, יש מספר סיבות למה תרגום זה משמש בעיקר חוקרים והיסטוריונים, ופחות את חכמי ההלכה.
חז"ל מתארים (מגילה ט) שתרגום זה נכפה על החכמים, בידי מלכי בית תלמי המצריים. למרות שמקורות חיצוניים (איגרת אריסטיאס) מתארים את התרגום כארוע חיובי, בעיני חז"ל, הצורך להעביר את שפת הקודש מרובת הרבדים והמסורות לשפה זרה ולתרבות זרה, היה מעשה אונס טקסטואלי ותרבותי.
כיום אין בידינו את התרגום המקורי של השבעים, ואפילו אין בידינו את הנוסח העברי עליו התבססו. בניגוד למסורה שעברה מספר לספר, מיד ליד ומשבת לשבת בכל קהילות ישראל, ובכך קיבלה תוקף הלכתי, תרגום השבעים התגלגל בידיים זרות, ומשכך בטל עיקר התוקף שלו מבחינה מסורתית.
נוסף על כך, תרגום זה פנה החוצה, לתרגום התנ"ך לעולם המושגים והתרבות של אלכסנדריה לפני 2100 שנים, ולכן אינו יכול להוות ראיה על הפרשנות הפנימית של הכתובים בתוך עם ישראל. חז"ל מדגישים שהחכמים ערכו בתרגום שינויים מכוונים, בכדי להתאימו לקוראים בני תרבות יוון. (משיב: הרב דרור ברמה)
מומלצים
