שתף קטע נבחר

מדריך: איך קונים ציוד סנובורד?

כל הדברים שחשוב לשים אליהם לב לפני שרוכשים קרש, נעליים וביינדינגס שיהיו רק שלכם. ממציאת מידת הנעליים הנכונה, דרך בחירת סוג הביינדינגס ועד לקביעת אורך הבורד המתאים. כל השלבים בדרך להצטיידות לקראת המדרון הבא

יש לכם כבר ניסיון של שבועיים-שלושה על השלג ואתם רוצים למסד את הקשר עם הקרש? קניית ציוד סנובורד משלכם יכולה לשדרג את חוויית הגלישה בעשרות מונים. אבל אם תקנו ציוד לא מתאים - מבחינת סגנון הגלישה או הרמה - יכול להיות שתיהנו פחות ותישארו עם חור גדול בארנק.

 

 

כשמגיעים לחנות ציוד ומתחילים להתייעץ עם המוכר, חשוב להיות הכי כנים שאפשר. אם תציגו את עצמכם כאלופי גלישה הוא יתאים לכם ציוד מתקדם, קשיח ולא סלחני שעלול לגרום לכם להתחרט על הרגע שבו עליתם על השלג. גם התעקשות על הציוד הכי חדש ויקר עלולה להתגלות כמיותרת, במקרה הטוב.

 

מה סגנון הגלישה שלכם?

סקי אלפיני All-Around – אתם גולשים בעיקר במסלולים, עם גיחות קלות לפאודר וקפיצות קטנות מדי פעם.

פריסטייל - אתם מתאמנים רוב הזמן על קפיצות, ריילים וסיבובים בסנופארק.

פרירייד, All-Mountain – אתם מבלים בעיקר בשלג עמוק, מטפסים לאן שהמעליות לא מגיעות.

 

נעליים

החלק הכי חשוב ברכישה, וזה שכדאי להקדיש לו את מרב הזמן ותשומת הלב. נעליים טובות יחזיקו שנים וישדרגו גם חוויית גלישה עם ציוד השכרה, כך שאפשר בהחלט בתור התחלה לקנות רק נעליים, בלי בורד.

 

אמנם נעלי סנובורד נראות נוחות בהרבה מנעלי סקי, ויש שיגידו שהן באמת כאלה, אבל הן קשיחות יותר מכפי שנדמה. נסו לגלוש כמה שעות בנעל לוחצת או בנעל גדולה מדי - ולא תרצו לחזור יותר לשלג. לכן, בחרו את הנעל אך ורק לפי הנוחות, מבלי להתחשב במחיר.

 

לפני שמסתכלים על הצבע או החידושים הטכנולוגיים, הכי חשוב למצוא את המידה הנכונה. רצוי למדוד את הנעליים עם הגרביים שתגרבו בגלישה, אבל בכל מקרה חשוב שאלה יהיו גרבי סקי ולא גרביים דקים.

 

איך מוצאים את המידה הנכונה? אוהד גוטמן, מנהל מחלקת הסנובורד בחנות "סקי פס" מסביר: "האצבעות צריכות לגעת בקצה הנעל כשאתם עומדים ישר, וכשמכופפים את הברכיים אמור להיווצר רווח קטן ביניהן לבין הקצה. כלל אצבע שעשוי לעזור: מסתבר שרוב הגולשים נועלים חצי מידה עד מידה פחות ממה שהם נועלים בנעלי ספורט".


נעל סנובורד בתוך ביינדינגס רצועות 

 

אורי תג'ר, מנהל מרכז "שלג" מוסיף: "הנעל צריכה להיות הכי קטנה שאפשר מבלי ללחוץ. חשוב מאוד לוודא שהעקב לא מתרומם כשאתם מכופפים ברכיים ונשענים קדימה. קחו נעליים שיש לכם בהן מקום להדק את השרוכים בהמשך, אם תצטרכו".

 

השלב הבא, קשיחות: הכוונה בקשיחות היא לציר הכיפוף - עד כמה הנעל מתכופפת כשמופעל עליה לחץ מהברכיים והשוקיים. לפי תג'ר, חשוב ביותר להתאים את רמת הקשיחות לרמת הגלישה. "ככל שהנעל קשיחה יותר כך היא מעבירה את תנועות הגולש לקרש בצורה מדויקת יותר, ויש פחות מקום לטעויות. נעל רכה יותר היא גם סלחנית יותר. יוצאי הדופן בעניין הזה הם גולשי פריסטייל, שבכל זאת מעדיפים בד"כ נעליים רכות יותר".

 

על מה עוד כדאי להסתכל? אחרי שמצאתם מידה נוחה, זה שלב ה"מותרות" - שריכה, פנימית ומשקל. שיטות השריכה מתחלקות לשלושה סוגים עיקריים: שרוכים רגילים, שריכה "חכמה" ובואה (Boa).

 

שרוכים רגילים בהחלט עושים את העבודה, אבל הידוקם מצריך כוח פיזי ומאמץ מסוים. שיטות השריכה ה"חכמות" (יש חברות עם פטנטים שונים) מאפשרות שימוש בפחות כוח והידוק נפרד של החלק התחתון והעליון של הנעל. הפטנט של חברת בואה הוא מיתר מתכת שמהודק באמצעות חוגה ומשתחרר בקלות. היתרון: אפס מאמץ. החיסרון: אי אפשר להדק או לשחרר אזור ספציפי בנעל.

 

בתחום הפנימיות, בדומה לסקי, גם יצרניות ציוד הסנובורד עברו לפנימיות עם "זיכרון" שניתנות לחימום. לפי גוטמן, "החימום למעשה מזרז את התהליך הטבעי של התאמת הפנימית לרגל. הספוג מתרכך בעקבות החימום, מתקרר כשהרגל בתוכו ותופס את צורתה המדויקת".

 

היצרניות מנסות לקצץ במשקל הנעליים כל הזמן, ויכול מאוד להיות שנעליים יקרות יותר יהיו גם קלות יותר. אולם עבור רוב הגולשים מדובר בהבדלים זניחים, שאינם מורגשים על השלג.

 

בשורה התחתונה: יש אינספור חידושים והמצאות, אבל הכי חשוב לבחור נעל נוחה שהיא גם במידה הנכונה. קחו נעליים שלא תצטרכו להיאבק על מנת להדק אותן.

 

ביינדינגס

מדובר בחוליה המקשרת בין הנעל לבורד, שתפקידה כפול: לחבוק את הרגל בנוחות ולהעביר את התנועות של הגולש לקרש בצורה כמה שיותר מדויקת. כל השאר זה מותרות. הגורמים שמשפיעים על הנוחות הם סוג הסגירה וריפודים של ג'ל או גומי בתחתית הביינד. על העברת התנועה משפיעה קשיחות הביינד והחומרים מהם הוא עשוי.

 

פלואו (Flow) או רצועות (Ratchets)? הביינד של פלואו הוא מעין שרוול אליו מכניסים את הנעל, שננעל באמצעות הרמה של המשענת האחורית (High-Back). השיטה נוחה וקלה יחסית. החיסרון: שרוול הדוק מדי לא מאפשר הכנסה והוצאה נוחה של הרגל, בעוד ששרוול רחב ונוח גורם לאיבוד אנרגיה ופידבק מהבורד. גוטמן: "פלואו לא אוחז את הרגל חזק מספיק ביחס לרצועות. זה פיתרון מעולה לעצלנים, אנשים עם בעיות גב ומבוגרים".

 

ביינדינגס עם רצועות מתחלקים לשני סוגים עיקריים: רצועות רגילות או Cap Strap. ב-Cap Strap הרצועה הקדמית תופסת את הרגל מקדימה ולא מלמעלה. תג'ר: "זה משפר את העברת התנועה מהאצבעות ובעיקר מונע את הצורך להדק את הביינד בטירוף ולעצור את זרימת הדם לאצבעות".


יותר התעסקות, יותר אחיזה. ביינדינגס רצועות (צילום: index open)

 

פלסטיק, אלומיניום או קרבון? ככל שרמת הגולש גבוהה יותר, מומלץ לו לקנות ביינדינגס קשיחים יותר. בעבר, ביינדינגס מאלומיניום נחשבו לקשיחים ביותר אך הדבר בא על חשבון המשקל. כיום קיימים בשוק פלסטיקים מוקשחים, עם שילובי קרבון ובלי, שנותנים תוצאות לא פחות טובות ובמשקל נמוך יותר. היתרון היחיד שנותר לאלומיניום הוא עמידותו הגבוהה בפני פגיעות, אך הדבר רלוונטי לגולשים מעטים.

 

החלקים הכי קשיחים בביינד הם התחתית וקשת הגב. "היום אין מה לחשוש מקשת אחורית שעשויה מפלסטיק מוקשח", אומרים גוטמן ותג'ר. "כדאי לבחור גם אבזמים (באקלים) מאלומיניום או מתכת, שכן יש לפלסטיק נטייה להתבלות מהר יותר והוא קופא בקלות". גולשי פרירייד יעדיפו שגב הביינד יהיה גבוה יותר ויספק תמיכה רבה יותר, בעוד גולשי פריסטייל יעדיפו גב נמוך יותר.

 

מידות: מידות הביינדינגס נגזרות ממידת הנעליים של הגולש. יש מעט הבדלים בין היצרניות, אבל לרוב החלוקה היא: S - עד 39, M - 39-43, L - 43 ומעלה.

 

בשורה התחתונה: בתור מתחילים או בינוניים, עדיף לבחור בביינדינגס קשיחים יחסית ובורד רך יותר, ורצועות עדיפות על פלואו. ביינדינגס איכותיים יחזיקו מעמד שנים רבות, ולכן זה מוצר ששווה להשקיע בו ולהישאר איתו.

 

בורד

הפריט המרכזי. זה שמושך את העין יותר מהכל ובא במגע עם השלג. ישנם מספר אלמנטים חשובים בבחירת סנובורד (והעיצוב הוא ממש האחרון שבהם): מידה, צורה, קשיחות ותחתית.

 

איך בוחרים מידה? ב"מידה" הכוונה לאורך הכולל של הבורד מקצה לקצה ולרוחב שלו בחלקו הצר ביותר. "קודם כל מתחשבים במשקל הגולש, אח"כ במידת הנעליים שלו, בניסיון ובסגנון הגלישה. הגובה הוא פונקציה רק במקרים קיצוניים", אומר גוטמן.

 

"למי שאוהב לגלוש מהר ורוצה לעשות קארבינג נתאים בורד ארוך וצר. יש לו שטח ציפה גדול, הוא רועד פחות ומאפשר מעבר מהיר בין הלהבים. למי שאוהב סנופארקים וקפיצות ומחפש יותר שליטה בבורד במהירות נמוכות נתאים בורד קצר ואולי טיפה יותר רחב לטובת הנחיתות. למתחילים, או כאלה שרוצים ליהנות מכל העולמות, כדאי ללכת על בורד באורך ממוצע ולא צר מדי".


יש דברים יותר חשובים מעיצוב (צילום: Gettyimages Imagebank)

 

איך יודעים איזה אורך מתאים למשקל? לא מדובר במדע מדויק, והמוכרים בחנות יידעו לייעץ לכם הכי טוב, אבל הנה כמה דוגמאות להמחשה:

70 ק"ג – 1.53-1.57 מטר.

80 ק"ג – 1.57-1.61 מטר.

55 ק"ג – 1.47-1.53 מטר.

 

איזו צורה מתאימה לי? בורדים באים בשתי תצורות עיקריות: פריסטייל (Twin Tipped) ופרירייד (Directional). לפי גוטמן, "בקרשי פריסטייל המטרה היא לאפשר גלישה גם בכיוון ההפוך (כלומר, עם הרגל האחורית קדימה) בקלות. בקרשים שמכוונים לפרירייד, הקרש קשיח יותר בשליש האחורי שלו".

 

קשיחות: כמו בנעליים ובביינדינגס, ככל שהקרש יהיה קשיח יותר כך הוא יהיה מהיר יותר וסלחן פחות לטעויות מצד הגולש. מידת הקשיחות מושפעת בעיקר מהחומרים מהם עשוי הבורד.

 

המרכיב המרכזי ברוב הבורדים הוא עדיין עץ, ששומר על תכונותיו טוב יחסית ומעביר תנועה בצורה יעילה. אם זאת, רואים בשנים האחרונות גם דגמים ספורים עם ליבות טיטניום ואלומיניום, שהן קשיחות וקלות מאוד. ליבות פלסטיק הן מהאיכות הנמוכה ביותר, וכיום קשה למצוא אותן אפילו בציוד השכרה.

 

הליבה של הבורד מכוסה במעטפת של פיברגלס ו/או קרבון, שתפקידה לשמור על הקרש ולהוסיף לו קשיחות. "אסור להתפתות לקחת קרש טוב מדי בשלב מוקדם מדי", מזהיר גוטמן, "גולש מתחיל יכול להיתקע בשלב הלימוד כי הקרש לא סלחן מספיק".

 

התחתית: חלק משמעותי מאוד בסנובורד, שכן הוא זה שבא במגע ישיר עם השלג ומשפיע מאוד על המהירות. מבלי להיכנס להסברים שנשמעים כמו שיעור בהנדסת חומרים, נציין רק שעדיף לקנות בורד עם תחתית Sintered ולא Extruded, שכן היא מחזיקה טוב יותר שעווה ולכן גם מהירה יותר.

 

תחתיות בשיטת Sintered עשויות נקבוביות, וככל שיש יותר רווחים בין הנקבוביות – ויש לשעווה יותר מקום להיספג – התחתית מהירה יותר. לכל תחתית Sintered יש מספר, שמבטא את היכולת של הקרש לספוג שעווה ולהפריש אותה החוצה בעת חיכוך עם השלג.

 

דופן הקרש: הדפנות של הקרש, שבתחתיתן הלהבים, באות במגע עם השלג ונועדו להגן על השכבות השונות שמרכיבות את הבורד. ישנם שני סוגי בנייה עיקרים: Side Wall ו-Caped. בשיטת ה-Side Wall הדופן עשויה מפולימר חזק, בעוד שבשיטת ה-Caped, השכבה העליונה של ציפוי הבורד מכסה את הדפנות עד ללהבים. שכבה זו חלשה יותר, ובניגוד ל-Side Wall אינה ניתנת לתיקון.

 

קרש גברים/נשים, זה משנה בכלל? לא מדובר בתרגיל שיווקי או עניין של עיצוב. תג'ר: "בורדים של נשים בד"כ קצת יותר רכים, כי מניחים שהעוצמה הבסיסית של אישה נמוכה מזו של גבר". גוטמן מוסיף: "בורדים של נשים בד"כ צר יותר וקצרים יותר, בהתאם למימדים הפיזיים של נשים. לרוב אי אפשר למצוא קרשים של גברים במידת רוחב שתתאים למידות נעליים של נשים".

 

בשורה התחתונה: אל תיקחו קרש קשיח מדי לרמתכם, תזכרו לבחור אותו לפי המשקל ולא לפי הגובה שלכם ואל תתפשרו על תחתית שאינה Sintered.

 

חנה יגר היא מנהלת תוכן אינטרנט בחברת SkiDeal

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אל תרמו לגבי הרמה שלכם
צילום: Index Open
בודקים קשיחות
צילום: Gettyimages Imagebank
לא בוחרים אורך לפי הגובה
צילום: תמר גור-אריה
מומלצים