הרב מלמד: בצה"ל טובים בלקרוא עיתונים

"יש השחתה בפיקוד הבכיר ולכן אי אפשר לסמוך על גורמי הביטחון שיתריעו כמו שצריך לפני עסקאות לשיחרור מחבלים", כך קובע היום (ב') הרב אליעזר מלמד, רב היישוב הרב ברכה וראש ישיבת ההסדר בו, בכנס ynet-בר אילן השני שעסק בסוגיית פדיון השבויים ובדילמה המוסרית הכרוכה ב"עסקת שליט" שהתקיים היום (ב'). הרב מלמד הציג בפתח דבריו את הצדדים השונים בהלכה, וקבע כי עסקה כמו זו המתגבשת לשיחרור שליט - אסורה.

לדבריו, "הקצינים מיישרים קו עם רצון הפוליטיקאים והתקשורת ועם דעת הקהל, ולכן לא התריעו לפני אוסלו, לפני הבריחה מלבנון ולפני הגירוש. "לכן התפקיד שלנו הוא להתריע", קבע.

הרב מלמד, שבצה"ל מאיימים להפסיק את ההסדר עם ישיבתו, התבקש להתייחס גם למשבר המגזרי עם הצבא והדגיש כי "למרות הכל מצווה להתגייס". 

הנואמים בכנס ynet-בר אילן בסוגיית פדיון השבויים (צילום: יהונתן צור)

לדברי מלמד, "קשה לסמוך על אנשי הביטחון... המומחיות שלהם היא לקרוא עיתונים מסוימים (ולפי זה להביע את דעתם המקצועית). את הדברים האלה כתב גם הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון". לשיטתו, "אין לנו טענות אל המשפחה אלא על האחראים על ביטחון המדינה, שידאגו לביטחון ישראל".

בהתייחסות מרומזת לסערת ההסדר, הקריא הרב מלמד שו"תים קשים מאוד של חיילים על חובת הציות (למשל לפקודות מעוותות ולא הגיוניות במלחמת לבנון השנייה) או חובת התייצבות למילואים כקצין כשמבקשים להרוס את הבית שלך. החיילים שואלים: "האם במצב כזה צריך להתגייס והאם כל מה שיגידו לי שם צריך לעשות". הרב הסביר כי השאלות משקפות "התמרמרות גדולה מאוד שהיתה בציבור שלנו מאז הגירוש". התשובה של הרב מלמד: "מעולם לא היה לעם ישראל צבא מושלם... למרות המצב ואחרי כל הביקורת שצריך לומר על הפיקוד הבכיר - המצווה להתגייס לצבא קיימת". לדבריו, צריך לעשות הכל לתיקון הבעיות, "אבל מצווה להתגייס ולהילחם למען העם והארץ. בלי צה"ל כולנו היינו בסכנה".

"לא קהילה בגלות. יש לנו מדינה"

אבי רט, ראש מכון ש"י באוניברסיטה המארחת, ובעל טור ב-ynet, הציג את הסוגיה ואמר: "אין נושא שנוגע כך בעצבים החשופים, אך מערכת הרגשות צריכה להיות במידה נכונה שלא תפגע בשיקול הדעת".

הרב פרופ' דניאל שפרבר, נשיא המכון הגבוה לתורה, פתח את הכנס ואמר כי "זו סוגיה מורכבת, מסובכת וטעונה ביותר וכולנו כואבים את הכאב, אך אין אנו פטורים מלחשוב". שפרבר הוסיף כי כפוסק הלכה הוא אינו יכול להכריע בסוגייה משום שיש כאן היבטים שונים שקשה עד בלתי אפשרי להכילם, וציין כי כך נהג גם הרב שלמה זלמן אוייערבך, מגדולי הפוסקים בדורנו, כשנדרש לעניין.

הרב שבתי רפפורט, ראש בית המדרש במכון הגבוה לתורה בבר-אילן פתח את הדיון בסקירה הלכתית - מהמשנה ועד פסיקת זמננו. אל"מ (מיל') משה הגר, ראש המכינה הקדם צבאית ביתיר ויו"ר מועצת המכינות, הציג את השיקולים הביטחוניים בסוגייה והסיק: "אם לא ניתן לשחרר חייל חטוף בלחצים או בדרך צבאית, צריך לעמוד על כך שהמחבלים שישוחררו יהיו מסוג כזה שלא יחזיר את הטרור לרחובותנו".

נשיא המכון הגבוה לתורה, הרב שפרבר, חתם את הדברים

ואמר כי "המקורות ההלכתיים אולי נראים ברורים, אבל צריך לפרש אותם לפי צרכי הזמן ולא כפשוטם כאילו היינו במאה ה-15, השישית או השנייה. אנחנו לא קהילה בגלות. יש לנו עצמאות, יש לנו מדינה". הרב שפרבר אמר: "נראה לי שמוסכם על כולנו שהגוף, המוסד, היישות שעליו האחריות להכריע היא הממשלה, ושהיא צריכה להתחשב במסורת ישראל כפי שהיא מופיעה במקורות שלנו. היא תחליט ולאחר מכן כולנו נשמח, אבל יש בינינו שיראו את הדבר כטעות".

נואמים נוספים בדעטו: פרופ' איבון פרידמן וד"ר הילדה ניסימי – שתיהן מהמחלקה להיסטוריה כללית בבר-אילן, וד"ר עמיחי רדזינר - הפקולטה למשפטים, שהציגו סקירה משפטית והסטורית של הנושא. 

הדיון התקיים ביוזמת ובחסות אתר ynet והמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן, ומועבר בשידור וידאו חי, כאן - בערוץ היהדות.