קשישים במלכודת שירותי הרפואה הדחופה

קשיש בדיוק שב לביתו אחרי אישפוז בבית חולים. עודו חלש ומבולבל מעט, התקשר אליו סוכן של חברה המתקינה לחצני מצוקה ולאחר מכן הגיע לביתו והשמיע באוזניו נימוקים מפחידים למה כדאי לו לרכוש, ועכשיו, שירותי לחצן מצוקה (הזמנת אמבולנס ורופא במקרה הצורך), וגם מיכשור רפואי שיאפשר לאבחן את מצבו מרחוק (קרדיוביפר).

הלחצים עשו את שלהם, הקשיש הוחתם על שורת מסמכים וכבר במועד החיוב הבא בכרטיס האשראי הוא החל לחוש בתוצאותיה של עיסקה זו. בשלב זה הבין הקשיש את מלוא השלכות העניין, פנה לחברה וביקש להתנתק מן השירות, אבל בחברה סירבו.

אז גם גילה האיש כי הוחתם על חוזה למשך שלוש שנים, שמתחדש אוטומטית אם הוא לא מודיע בזמן לפני תום החוזה כי אין ברצונו להמשיך בהתקשרות הזאת. זאת ועוד, לקשיש נאמר כי אם יתעקש להתנתק, ייאלץ לשלם קנס שסכומו מגיע כמעט למלוא הסכום שהיה משלם ממילא אילו המשיך את החוזה עד תומו.

הסיפור הזה הוא סיפורם של אלפי בני אדם בישראל. כך נראית תלונה שכיחה ביותר בתחום המכונה "שירותי רפואה דחופה".

נגזרת בעייתית של תופעה זו היא, שגם כאשר האדם שהיה מחובר ללחצן מצוקה ולשירותים מעין אלו אינו זקוק להם עוד, למשל עובר לבית אבות או חלילה נפטר, החברה ממשיכה לגבות ממנו או מבני משפחתו את התשלומים הקבועים בחוזה, על אף שברור שהיא כבר לא תיתן תמורה עבור כסף זה.

סוף עידן הכבלים

מצב חמור ומתמשך זה הניע הן את חבר הכנסת אורי מקלב והן את סגנית שר התמ"ת, אורית נוקד, להכין הצעות חוק שיסדירו סוף סוף את הבעיה. הצעתו של ח"כ מקלב עתידה להידון באמצע השבוע הבא בוועדת הכלכלה של הכנסת.

ההצעה שמקדמת סגנית השר נוקד צפויה לעלות בימים אלו על שולחנה של ועדת שרים לענייני חקיקה ואם תאושר, תעשה גם היא את דרכה אל ועדת הכלכלה. מפני שבשתי ההצעות צפויה ברכה לצרכנים, טוב יעשה יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס, אם יאחד את הדיון בשתיהן ויפעל לאישור מהיר של החוק שכה נחוץ במקומותינו.

בואו נראה מה כלול בשתי הצעות החוק. תחילה, וחשוב מאוד, שתיהן נותנות מענה למה שתיארנו כאן, כלומר מצוקת הקשישים והחולים, שחותמים כמעט בבלי דעת על התחייבויות יקרות וארוכות טווח.

כדי להתמודד עם חוסר המידע ועם העובדה שפעמים רבות הקשיש והחולה, או מי מבני משפחתו, אינם יכולים להבין את כל פרטי העיסקה, נקבע "מנגנון צינון": לפני שיוחתם הצרכן על חוזה לאספקת שירותי רפואה דחופה תהיה החברה חייבת להעביר אליו "טופס גילוי" ובו שורת פרטים: פרטי החברה, פירוט השירותים והמכשירים הכלולים בעיסקה, מחירה הכולל של העיסקה, משך העיסקה ומועד סיומה, פרטים על זכותו של הצרכן לבטל את העיסקה ועוד.

רק לאחר שנמסר טופס הגילוי אפשר יהיה לחתום על ההסכם. אולם גם לאחר מכן יוכל הצרכן, תוך 30 יום, לבטל את העסקה בלא כל דמי ביטול. זאת ועוד: חברת האשראי תוכל לחייב את כרטיסו של הצרכן רק לאחר שעברו 30 יום מיום חתימת החוזה.

נושא דמי הביטול מוסדר גם כאשר מדובר ברצונו של הצרכן לבטל חוזה אחרי 30 הימים. בשתי הצעות החוק מוצע להעניק לשר התמ"ת סמכות לקבוע את דמי הביטול המרביים שיוכלו החברות הללו לגבות מן הצרכנים. זהו סעיף נדיר בחקיקה הצרכנית, ואם יתקבל - ייתכן שתעבור מן העולם יכולתן של החברות לכבול אליהם צרכנים באמצעות השוט של קנסות הביטול.

עוד נקבע בשתי הצעות החוק, כי חוזה למתן שירותי רפואה דחופה לא ייחתם לתקופה העולה על שנה. גם בכך תוחלש מאוד יכולתן של החברות לקשור אליהם צרכנים בעל כורחם.

העבריינים ישלמו הרבה 

הצעת החוק של נוקד מסדיר מפורשות את סוגיית הפסקת השירות והפסקת החיובים כאשר הצרכן עובר לבית אבות או נפטר. כך למשל נקבע בה, כי אם קיים סעיף בחוזה שקובע כי עם מעבר הצרכן לבית אבות או פטירתו ממשיכה החברה לחייב את בני משפחתו - לא יהיה לו תוקף משפטי מחייב ויראו אותו כבטל.

שני מרכיבים חשובים נוספים מעניקים משקל רב להצעת נוקד. ראשית, מי שיפר שורת הוראות מרכזיות בחוק – לא מסר לצרכן טופס גילוי, לא חתם על חוזה בכתב, החתים צרכן לתקופה העולה על שנה, גבה דמי ביטול בניגוד לחוק, לא הפסיק לחייב את הצרכן על פי הוראות החוק או לא החזיר לו כספים שגבה שלא כדין – יבצע עבירה פלילית. מוצע להטיל על עבריינים מעין אלו קנס גבוה למדי.

בנוסף למנגנון הענישה הפלילי תהיה צפויה למפירי החוק גם סנקציה כספית אזרחית. נגד אלה שימשיכו לחייב צרכנים שלא כדין  - יוכלו הצרכנים להגיש תביעות לפיצוי לדוגמה בסכום של עד 10,000 שקל.

כאמור, מדובר בתחילת דרכן של שתי הצעות חוק אלו סביר שהחברות המספקות שירותי רפואה דחופה ינסו לעשות ככל יכולתן כדי למנוע את רוע הגזרה מבחינתן, או לפחות לצמצמה.

בדיוק לדבר זה צריכים חברי הכנסת להתנגד. חוק שישים קץ להתעללות בחולים ובקשישים באמצעים כלכליים הוא אחד הדברים היותר דחופים אצלנו. 

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות ומנהלת פורום צרכנות ב-ynet