ההיית? על תחילת ההתיישבות בכנרת
לפני 101 שנה, על אדמות בּוּר על שפת אגם הכנרת, ביקשו מתיישבים להקים "יישוב שיתופי ללא מנצלים ומנוצלים", והניחו את הבסיס להתיישבות הקיבוצית בארץ. ככה זה התחיל
וְאוּלַי לא הָיוּ הַדְבָרִים מֵעוֹלָם,
מֵעוֹלָם לא הִשְכַמְתִי עִם שַחַר לַגָן,
לְעָבְדוֹ בְזֵעַת-אַפָי?
...
הוֹי, כִנֶרֶת שֶלִי,
הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִי חֲלוֹם?
(ואולי/רחל בלובשטיין)
השנה 1908. על אדמות דלייקה, שנרכשו בידי חיים מרגליות קלווריסקי בשם יק"א, מוקמות, זו לצד זו, המושבה כנרת וחוות כנרת, חווה חקלאית שהכשירה קבוצות פועלים להתיישבות.
שנה לאחר מכן נמסרות אדמות אום ג'וני שהיו שייכות לחווה לעבודה קבלנית לידי קבוצת פועלים המכונה קבוצת רומני, על שם העיר באוקראינה ממנה הגיעו. קבוצת הפועלים מסתכסכת עם מנהל חוות כנרת, משה ברמן. בעקבות הסכסוך היא מקבלת לעבד את המקום בניהול עצמי במשך שנה וקוראת לעצמה קבוצת כיבוש (עבודה).
כעבור שנה מחליפה אותה הקומונה החדרתית, בראשות יוסף בוסל ותנחום תנפילוב הכוללת עשרה חברים ושתי חברות שביקשו להקים "ישוב עצמאי של פועלים עבריים על אדמת הלאום, ישוב שיתופי ללא מנצלים ומנוצלים". ואכן, בשנת 1912 עוברת הקבוצה לנקודת הקבע שלה ומקימה את דגניה – אם הקבוצות והקיבוצים.
לרגל 100 שנה להתיישבות הקיבוצית, יצאתי לבקר בדרום מערב הכנרת, שם הכל החל.
היופי מתחיל כבר מצומת אלומות. הנוף הצופה אל הימה השוקטה ואל עמק הירדן מלא הוד ולא פלא שאיזור זה היווה השראה הן למשוררים רבים והן להוגים חברתיים. על שפת האגם, מוקפת דקלים תמירים ומטעי תמרים, שוכנת המושבה כנרת, כמעט משכשכת רגליה במים התכולים.
בתי אבן הבזלת אשר ברחוב המייסדים מחזירים אותנו בזמן לתחילת המאה. בדומייה השוררת אפשר ממש לדמיין כיצד בשנת 1908 מגיעים למקום שמונת המתיישבים הראשונים, איכרים מהישוב הוותיק בארץ, שרצו להקים את ביתם בכנרת.
האיכרים מקבלים מיק"א הלוואה לתחילת דרכם ובונים את בתי הראשונים. אך החיים כאן לא היו פשוטים, האדמה הייתה שוממה והיאוש גבר, ועד שנת 1912 שבעה מתוך שמונת האיכרים עזבו והוחלפו בידי איכרים בני העלייה השנייה. כיום, לאחר 101 שנה, המושבה גדלה, הצביון החקלאי של המושבה אולי השתנה, אולם ייחודה של כנרת כקהילה ירוקה וכפרית נשמר.
סיור באתרי המושבה הותיקה מפגיש עם שמונת בתי המייסדים, שני המבנים הציבורים, החומה המקיפה וחוות טריידל.
בית חפץ הינו המבנה הציבורי הראשון שהוקם. בקומת הקרקע של המבנה הדו-קומתי היתה מרפאה ובית מרקחת. בקומה השניה גר עם משפחתו יעקב פרץ, שהיה החובש במשך שנים רבות. היום שוכן בו מוזיאון המושבה והארכיון הכולל תצוגה של תמונות וכלים חקלאיים (750142-04).
המבנה הציבורי הראשון. בית חפץ (צילומים: מיכל בן ארי)
המבנה הציבורי השני הוא בית המועצה המקומית שהוקם בשנת 1912 כבית ספר וגן ילדים. במשק של משפחת בלינקוב נמצא מוזיאון האסם. במקום עבדו ולנו רבים מציבור הפועלים הגלילי ושומריו, ביניהם ברל כצנלסון ויוסף טרומפלדור. האסם שימש כמקום מרכזי לסליקים ולאימונים בנשק של אנשי המקום. כיום מוצגים בו כלים שונים מתחילת המאה של המשק המשפחתי (750108-04).
הוקם ב-1912. בית המועצה
מחוץ לחומה, נבנה בשנת 1912 ע"י שלושת האחים לבית טריידל, מראשוני הציונים בגרמניה, 'בית טריידל', הבית עליו כתב יעקב פיכמן את שירו "על שפת ים כנרת ארמון רב תפארת". חוות טריידל הייתה אחוזה פרטית שניהלה משק עצמאי גדול שהעסיק פועלים מכל האזור ובית טריידל שנבנה בסגנון אירופאי, שימש גם כבית מלון בו התארחו הברון אדמונד דה רוטשילד, ארתור רופין ואחרים.
מִי גָּר שָׁם? רַק נַעַר. כָּעוֹף בִּדְמִי יַעַר! לוֹמֵד שָׁם תּוֹרָה הוּא מִפִּי הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ
בית טריידל
ב'תמר בכפר', חנות תמרים ומטעמים והמיזם של משפחת שניידמן, אחת ממשפחות הוותיקים, נמצא מרכז מבקרים המספר את סיפורי המושבה כנרת, משפחת שניידמן והתמרים.
בכניסה למושבה נמצאת חצר כנרת, ה-חווה החקלאית שהפכה ל"מעבדה חברתית". כאן, "בימים ארוכים ויוקדים", נולדו הקיבוץ, המושב, ארגון ה'הגנה', המשביר המרכזי, הסתדרות הפועלים החקלאיים ועוד. מכאן יצאו לדרכם, "במרומי עגלה עמוסה אלומות", גרעיני ההתיישבות לקבוצת כנרת, דגניה א', דגניה ב', עין חרוד, נהלל, אפיקים, עין גב ומעגן. בשנת 1911 הקימה בחצר האגרונומית חנה מייזל את "חוות העלמות" - חוות הכשרה חקלאית לעלמות אשר בין תלמידותיה הראשונות היתה רחל המשוררת.
המועצה לשימור אתרים, בשיתוף המועצה האזורית עמק הירדן ועמותת השחזור של החצר, ביצעו עבודות שיקום ושחזור אינטנסיביות במקום. המבקר במקום יכול להתרשם מחדר האוכל, האסם, הגדר ומגורי הפועלים ומתערוכה על רחל המשוררת. במקום נערכים סיורים מודרכים המלמדים על ההיסטוריה המרתקת של המקום ועל האישים והרעיונות שצמחו בו (04-6709117).
"מה עושה, עושה החלוץ
כשהוא בא, הוא בא לקיבוץ
הוא בא לקיבוץ, רוצה לאכול
רואה בחורה, שוכח הכל"
מחצר כנרת מובילה הדרך, רעיונית ופיזית כאחד, אל קבוצת כנרת. בשנת 1913 לקחו על עצמם 16 פועלים, בראשות "שלישיית היחד" בנציון ישראלי, נח נפתולסקי ומאיר רוטברג, לנהל ולתפעל את 'חצר כנרת' ובכך מייסדים את 'קבוצת כנרת', הקבוצה השניה בארץ.
בשנת 1915 מצטרפת לקבוצה "חבורת החברות" ואיתן ברל כצנלסון ובשנת 1922 מתווספת 'קבוצת וילנה' של בני העלייה השלישית. בשנת 1929, לאחר שהמקום היה צר מלהכיל אותם, הם יוצאים מהחצר ועוברים אל גבעה סמוכה עליה הם בונים את בית הקבע שלהם.
ומה כיום?
קבוצת כנרת של ימינו שוכנת על חוף ירדן, מרחק נגיעה מחורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה, ומתפרנסת, בין היתר, מתמרים ומתיירות. תיירות כנרת מציעה מגוון סיורים מודרכים בנושאים הקשורים למורשת המקום וראשית התיישבות, סיורים המתרפקים על שירים של פעם, כמו 'ארפד הטנא' - סיור בעקבות רחל המשוררת או 'בבית חלומותי אשר על ראש גבעה' - סיור בנופי ילדותה של נעמי שמר, וגם מוזיאונים ייחודיים, כדוגמת המוזיאון לתולדות קבוצת כנרת או בית המוטור המספר את סיפורה של קבוצת המתיישבים התימנים בכנרת, חנות תמרים, ביסטרו, אתר צליינות ועוד.
אנחנו בחרנו ללכת בעקבות הבטן המקרקרת ופנינו אל אחת מהיוזמות הפרטיות בקיבוץ, בית הקפה 'עוגתה' של השף דודי ברזילי. עוגתה הוא בדיוק מסוג המקומות החבויים שאתה שמח לגלות. מקום קטן עם אווירה חמימה, הן בשל העיצוב הכפרי בגוונים של חום וכתום והן בשל היחס של אנשי הצוות. דודי השף, איש נמרץ ומשעשע, מסתובב בין הסועדים ומשרה על המקום תחושה של בית. והאוכל? – מגוון משובח של מאפים וקינוחים. אנחנו פתחנו בבראנץ' טעים ועשיר, לצד קיש בטטות מעודן וקינחנו בטארט אגסים עם מילוי קרם שקדים, מהטובים, אם לא הטוב ביותר שטעמתי מעודי (057-2223333, שלוחה 4575).
ומה נאכל
אפרופו אוכל, בחופשת החנוכה, בתאריכים 11-19 בדצמבר 2009 יתקיים באיזור פסטיבל 'טעם כנרת' החמישי. השנה יתמקד הפסטיבל בסיפור ההיסטורי והמשפחתי של כל אתר, הקושר את אנשי המקום לכנרת, לעמק הירדן וליצירה הקולינרית. המסעדות, בתי הקפה והאתרים השונים יציעו מנות מיוחדות ותפריטים חדשים.
נוסף על אלה יתקיימו במסגרת הפסטיבל גם סדנאות ופעילויות מיוחדות לכל המשפחה בגוון היסטורי וברוח חג החנוכה. בעוגתה, למשל, מציעים סדנת דונאטס; בחצר כנרת יתקיימו פעילות וסיור בסימן "בא לקיבוץ רוצה לאכול" ו"הדלקת נרות בנוסח חלוצי"; ב"תמר בכפר" יכינו את הלטקעס של סבתא נחמה, עוגיות תמרים וכדורי אנרגיה; ובתמרים פלוס תערך קבלת שבת וחג כמיטב המסורת "הכנרתית".
גם אתרי קיבוץ עין גב מצטרפים לפסטיבל. מסעדת הדגים חוגגת 50 שנות טעם ומציעה מבחר מגוון של דגים טריים; במסעדת הביסטרו הבשרית הדרום אמריקאית ייערך ערב שירי יין ואוכל; ובנוסף, גם הסיורכבת, הנגרייה של סבא יוסי ותחרות "מלך הפויקה" במתחם מרינדו; במסעדת קצה הנחל בגינוסר יתקיים אירוע חד פעמי המשלב מזרח ומערב עם שלושה מהשפים המובילים בגליל; בגליתא שבדגניה ב' תערך סדנת מבוגרים - לאהוב שוקולד, לצד סדנת ילדים – סופגניות וסביבונים מצחיקים ומתוקים והדלקת נרות מתוקה בכל ימי החנוכה; ב'צל תמר' אשר באשדות יעקב יגישו מנות ייחודיות על טהרת התוצרת המקומית, בהם השתמשו גם חלוצי העמק - ועוד ועוד.