ראש העיר אשקלון: נתניהו הבטיח, ועושה ההיפך

באשקלון לא יעברו על זה בשתיקה. בעקבות פרסום מפת אזורי העדיפות הלאומית החדשים, הכוללת התנחלויות מבודדות רבות, אך לא כוללת את העיר שהוכתה קשות ברקטות, יוצא ראש העיר בני וקנין למאבק. וקנין הודיע הבוקר (יום ה') על הקמת מטה פעולה מיוחד. הכעיסה אותו בעיקר העובדה שלא ראש הממשלה ולא איש מנציגיו ביקרו באשקלון ובחנו את הנושא לעומק. "אותו בנימין נתניהו היה פה לפני שנה בעת מבצע עופרת יצוקה ואמר לנו שלא רק שהוא ישאיר את אשקלון במפת העדיפות, אלא אף ישדרג אותנו. הוא הבטיח לנו הרים וגבעות, ועכשיו הוא עושה בדיוק את ההיפך".

מפת אזורי העדיפות הלאומית - כל העדכונים ב-ynet:

• בעדיפות לאומית: "התנחלויות על חשבון החלשים"
• שרי העבודה: עזרו לנגב, לא להתנחלויות מבודדות
• מי בפנים ומי בחוץ: אזור עדיפות לאומית א' - רשימת היישובים המלאה
• אילו התנחלויות כלולות? מפה מפורטת (באדיבות שלום עכשיו)
  

"ההחלטה נפלה עלינו כרעם ביום בהיר", אומר וקנין. "רק ממשלה אטומה מסוגלת לעשות דבר כזה. אני זוכר את נתניהו ואת השרים בהיותם באופוזיציה, הבטיחו לנו הבטחות רבות, שלצערי הרב הם אינם עומדים הן. אשקלון ספגה למעלה מ-200 טילי גראד ואזור התעשייה הדרומי ספג בשנים האחרונות ירי בלתי פוסק". בעירייה קראו לנתניהו לשנות את החלטתו, "אנו לא נשתוק", אמרו בעירייה. "כבר הבוקר התחלנו לדון בשורה של צעדים מתוכננים לימים הקרובים".

פגיעת רקטת גראד באשקלון. ארכיון (צילום: גיל יוחנן)

על פי יו"ר ההסתדרות במרחב אשקלון, רמי גואטה, שיעור האבטלה בעיר עומד על 11.8 אחוז. "כפי שניתן לראות, המצב לא טוב", הוא אומר, "ולכן ההחלטה הזו היא החלטה פושעת ומרושעת, שפוגעת בנו מאוד. אינני יכול להבין את ההיגיון מאחורי החלטה זו, ואני סבור שעלינו לנהל מאבק קשה נגדה. אני גם מצפה מסגן שר האוצר, איציק כהן, שלא יעמוד מנגד וייאבק בהחלטה הזו".

בעירייה טוענים כי אי הכללתה של העיר באזורי העדיפות היא אבסורד, ומשערים שהדבר נובע מהשיפור המשמעותי של שיעור הזכאות לבגרות בעיר בשנים האחרונות, שהביא לעליית הדירוג הסוציו-אקונומי שלה. ובכל זאת, אומרים בעירייה, העיר עדיין סובלת מבעיות ביטחוניות קשות בדמות ירי הרקטות מרצועת עזה, וגם מצבה הכלכלי קשה.

"שלושת-רבעי מהמדינה בעדיפות לאומית"

גם ראשי רשויות בנגב ופעילים לפיתוח הנגב והגליל קיבלו בחמיצות את מפת העדיפויות, וטענו כי נתניהו בעצם מקפיא את פיתוח הנגב. ראש עיריית ערד, גדעון בר-לב, אמר ל-ynet כי "יש כאן החטאה מהותית של מה שצריך להיות במדינת ישראל. מה שצריך להיות הוא פיתוח הנגב והגליל הרחוק. לא ייתכן שיחלקו את המשאבים הנדרשים לנגב ולגליל לאזורים נוספים דוגמת יהודה ושומרון. זה לא ראוי, לא נכון ולא צריך היה להיות. כל המשאבים היו צריכים להיות מופנים לנגב ולגליל. זו טעות גדולה של הממשלה, וחבל שהם נכנעו ללחצים שהובילו לכך".

ראש מועצת אשכול שבעוטף עזה, חיים ילין, אומר כי הוא אומנם מברך את ממשלת ישראל על כך שהחליטה על מפת העדיפויות, אך הודיע כי יילחם עד חורמה בממשלה אם ההוספה של ההתנחלויות תבוא על חשבון פיתוח הנגב וקו העימות בדרום. "השיקולים העומדים בפני ממשלה הם שונים לגמרי מהשיקולים של רשות", הוא אומר, "ותפקיד הרשות הוא להילחם על המשך הפיתוח. אם הם יבואו על חשבוננו - נצא למלחמה".

רוני פלמר, מנכ"ל תנועת "אור" ליישוב הנגב והגליל, הגדיר את המפה החדשה במלים "הטוב, הרע והמכוער". לדבריו, "הטוב הוא שהחזירו את מפת העדיפויות. הרע הוא שהכניסו יותר מדי מקומות שאינם המקומות הנכונים. אם המדינה רוצה להשקיע בנגב ובגליל, היא צריכה לעשות מהלכים שיגרמו לאנשים להשקיע בבאר-שבע ודרומה ובכרמיאל וצפונה. הכניסו אזורים יותר מדי צפוניים בנגב, וחלק מיהודה ושומרון. לא יצרנו עדיפות לאומית, כי שלושת רבעי מהמדינה נמצא תחת אותה כותרת. הצד המכוער הוא שהפוליטיקה והתזמון והפיצויים על ההקפאה בהתנחלויות צריכים איזון. וזה כנראה בא על חשבון הנגב והגליל". הוא אף הוסיף כי "ניתן לומר שנתניהו מחיל גם את מדיניות ההקפאה על הנגב והגליל".

"איך מעבירים כסף להתנחלויות שסופן להיעקר?"

ההחלטה עוררה תגובות נזעמות גם בקרב ראשי רשויות במגזר הערבי, שאומרים כי במקום להעביר תקציבים אליהם ולהתחיל לסגור את הפערים שרק הולכים ומעמיקים, בוחר ראש הממשלה להעביר כסף להתנחלויות, שגם כך לא יתקיימו לנצח. "זוהי החלטה מקוממת, ובלתי אחראית, במקום להכיר ביישובים הערבים כיישובים בעלי עדיפות לאומית, שוב בוחרים להעביר את הכסף להתנחלויות", אמר יו"ר ועד ראשי הרשויות במגזר הערבי, ראמז ג'רייסי.

ראשי הרשויות במגזר הערבי מקיימים בשלושת הימים האחרונים כנס גדול בים המלח. מדובר בכנס המתקיים מדי ארבע שנים ובו מועלות בעיות בתחומים שונים הנוגעים למגזר הערבי. אל הכנס הגיעו גם שרי ממשלה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי (שעומד מאחורי גיבוש מפת העדיפות החדשה). "דאגו לספר לנו שישנם פערים גדולים וברורים, ושבו והעלו בפנינו את הטיעון שפערים של שישים שנה אי אפשר לסגור בשנה-שנתיים", אומר ג'ראייסי. "כן טרחו להזכיר לנו שהמצב כיום הוא מצב של משבר כלכלי. אז מעניין איך במצב של משבר כלכלי, להתנחלויות ראש הממשלה מוצא כסף ותקציבים ולנו אזרחי המדינה הערבית אין תקציבים בכלל".

ג'ראייסי מותח ביקורת על העובדה שההחלטה מגיעה דווקא בימים בהם מדברת הממשלה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות וחידוש המו"מ המדיני: "ההחלטה משדרת מסרים כפולים בהקשר לאמינות של ראש הממשלה והצהרותיו על נכונות לפשרות, על מנת להגיע להסדר מדיני. אם רוצים בתהליך מדיני, איך מעבירים כסף להתנחלויות שסופן להיעקר?" אמר ג'ראייסי.

בין ראשי הרשויות שהגיעו לכנס נמצא גם רג'א חטיב, ראש מועצת דיר חנא, הנמצאת בגירעון גדול ומצבה הסוציו-אקונומי קשה ביותר. "קשה לי להסתכל בעיניים של ילד מדיר חנא ולהגיד לו שהממשלה שלו חושבת שלו מגיע פחות מלילד בנוקדים, באריאל ובכל התנחלות אחרת, שבוחרים להוציא אותו ממרכז העניינים בגלל שהוא ערבי", הוא אומר. "החלטה כזו תוביל לתחושה של חוסר שייכות כלפי אותה מערכת שמפלה אותו לרעה. גם הילד בדיר חנא רוצה לחיות ברווחה כדי להיות חלק מן המערכת".

בדיר חנא מתמודדים עם מצוקה קשה של תשתיות, אבטלה ומחסור בתכניות מתאר. "דווקא עכשיו, כשאנחנו נמצאים כאן בכנס של רשויות ערביות, במקום לקבל החלטה ולזכות לתשומת לב מצד האוצר והממשלה שתוביל לתיקון המצב המעוות, בוחרת הממשלה לנתב את הכסף למקומות תמוהים שפחות זקוקים לו", אמר חטיב.

בכנס נכח גם ח"כ זאב בילסקי מקדימה, שהרצה בפני פורום ראשי הרשויות ומתח ביקורת נוקבת על החלטתו של ראש הממשלה. "נכון יותר היה להעביר את הכספים לראשי הרשויות, ולשלטון המקומי שזקוקים יותר להיות בסטטוס של אזורי עדיפות לאומית".

ראש עיריית רהט, פאיז אבו סהיבן, סבור כי את הכסף להתנחלויות צריך להשקיע ברשויות הבדואיות. "הרשויות בשלבי קריסה", הוא אומר. "האבסורד הוא, שבסוף עוד מחזירים את ההתנחלויות לפלסטינים. איננו רוצים להיות לנטל על המדינה, אך המדינה אינה נותנת לרשויות הבדואיות בדרום את הכלים לפיתוח או הגיבוי".