מכבי ת"א כבשה את אירופה - הגביע הוא שלנו!

באירופה קמה הלילה אלופה חדשה. לכל אירופה הגדולה, לרוסיה ולאיטליה, לספרד וליוגוסלביה, לצ'כוסלובקיה ולצרפת. לכל היבשת הזו. מכבי תל-אביב שלנו: של ישראל.

המכבים עשו אמש בבלגראד את הבלתי-יאומן. הם העבירו את גביע אירופה - לאסיה. כולנו כאן בבלגראד הרגשנו אמש ברגע הגדול ביותר של הכדורסל

הישראלי, כחלק מן הקבוצה הנפלאה הזו.

ואתם בבית בוודאי הרגשתם כמונו כאן.

אפילו וירטון על כל גדולתה בערב הנצחון על הרוסים קטנה אמש לעומת הלילה של ה-7 באפריל 1977 בבלגראד.

(צילום: יוסי רוט)

היסטוריה

הלילה בו עשתה מכבי תל-אביב היסטוריה בבלגראד.

עשתה זאת למרות כל המכשולים שניצבו בדרכה וכאלה לא היו חסרים אמש - אחד מהם היה דיוויד טרנר, השופט האנגלי אשר היה עויין בכל מהלך המשחק, וניסה שבע שניות מהסיום לגזול את הנצחון מידיה של מכבי כאשר העניק כדור ב"מתנה". ומכבי עשתה זאת מול קבוצה של 40 פלשתינאים, שהניפו במרומי היציע חמישה דגלי פלשתין וכאפיות, ולאחר כל מבצע טוב של ווארזה קראו: "פלשתין פי.אל.או" (החזית לשחרור פלשתין).

החשוב מכל כי מכבי עשתה זאת מול מובילג'רג'י וארזה - הקבוצה שעד אמש היתה הטובה באירופה. בסיום, כאשר האיטלקים איבדו את כדור - המתנה של טרנר, חשנו כי הצדק ניצח; כאשר נותרה לסיום שנייה אחת וכדור החוץ היה של מכבי - לא עזר דבר לא לווארזה, לא לאוהדיה, לא לטרנר ולא לפלשתינאים.

מכבי תל-אביב כבר לא שמטה את התואר. אחרי הכל היא עמדה בכבוד במשחק, והיתה צריכה להחזיק בכדור רק שניה אחת נוספת.

נסחפנו אז לאותה מערבולת חושים משכרת ומעלפת - כמו אותו אחד מאוהדי מכבי, שהתעלף על ריצפת האולם - והצטרפנו לים השמחה של כדורסלנו מכבי על המישטח.

וביציע חגגו האוהדים המסורים של מכבי, חגגו את הנצחון הישראלי הגדול ושרו את התקווה, התקווה הגדול בבלגראד - שהתגשמה.

עמדנו בין המכבים שניצבו מול יציע האוהדים והניפו לעברם ידיים ארוכות של תודה.

התחככנו בגופיות הרטובות של המכבים, שאפנו עמוק את ריח הזיעה שניגרה מגופם, אגלים-אגלים, והוא היה לנו מתוק. נפלא. משכר. אגדי.

דמעות

77:78. כאשר התעשתנו מעט, נוכחנו לדעת מה קטן וזעיר הוא ההבדל בין התהילה לבין הכאב, בין השמחה לבין העצב. הבדל מצומק כזה של נקודה אחת. הבדל זעיר, שהעלה את טל ברודי על הדוכן, כדי לקבל את הגביע, מול עיניים דומעות מהתרגשות. ומנגד התכנסו בעצב כדורסלני ווארזה בראשותו של הקפטן אלדו אוסולה וישבו חפויי-ראש על ספסל קבוצתם.

אבל ההבדל האמיתי הוא גדול ומשמעותי יותר. ההבדל בין אליל אמיתי לבין קבוצה מוכה. ומכבי תל-אביב שלנו היא אלופת אירופה.

מכבי ת"א הפתיעה את מוביל ג'ירג'י בנשקה שלה, בהגנה שהפתיעה כאן את כל המומחים. אפילו סאנדרו גאמבה, מאמן וארזה, הודה כי הגנת מכבי היתה נפלאה במחצית הראשונה.

החלק החזק בהגנת מכבי היה הלחץ על שני מובילי-הכדור של וארזה, אוסולה ויליני. צדק גאמבה באומרו, שהשמירה הטובה של מכבי גרמה להפסד וארזה. והשמירה של מכבי היתה מצויינת. עובדה כי רנדי מייסטר לא קלע ולו נקודה בודדת במחצית הראשונה ואילו בוב מורס קלע עד הדקה ה 16 רק סל בודד. אכן "ניטרול" מצויין של שני האמריקנים שבשורות וארזה.

התיכנון

כל ליל ערב המשחק עיבדו רלף קליין ואריה דוידסקו את תיכנון השמירה. גם אתמול אחה"צ, שעות ספורות לפני המשחק, כאשר טיילו המאמן ועוזרו על גדות נהר הדנובה מלווים בשלושה שוטרים מזויינים המשיכו שני "המוחות" לתכנן את משחק ההגנה של חניכיהם. ואומנם הצליחו בכך.

למעשה לא היה שחק חלש בקבוצת מכבי ולהרבה מחמאות ראויה רוח הלחימה הבלתי-נלאית והבלתי ניתנת לשבירה של הישראלים. הם ידעו להוביל ברוב המכריע של שלבי המשחק ולהתאושש ברגע שוארזה הדביקתם.

האווירה באולם והאוויר בו היו דחוסים, באולם "פיוניר" שרר חום מעיק, שהיקשה על פעולות המכבים וסחט מהם את הטיבה האחרונה של המאמץ, אבל הם עמדו במבחן.

הגדול מגולם היה ג'ים (ג'ימבו) בוטרייט, קליעותיו המדוייקות במחצית השניה, כאשר וארזה הקטינה והישוותה ל-61:61 - ובסיום כאשר כמעט יחיד החזיק אותנו בתמונה - הן, הן שהביאו לניצחון, ג'ים לקח על עצמו אחריות כבדה כאשר שלח-הקשית את הכדורים לסל האיטלקי ואמנם היה זה היום הגדול שלו. הוא קלע ושוב קלע בצורה יוצאת מן הכלל.

אבל ההפתעה הטובה של הערב, בצורת דחיפה פיזית ומוראלית של הקבוצה ורכישת סלים גורליים בדקות חשובות, היה הקפטן הוותיק טל ברודי, כולנו שמחנו עם הקפטן שעלה על דוכן המנצחים כשהוא מחזיק את גביע אירופה מעל לראשו, וממלמל: "זה הרגע הגדול ביותר של חיי".

ולאחר שהוביל את חבריו בהפקת הנצחון, רץ ברודי לתא טלפון כדי לשוחח עם אמו ולשאול מה שלום אביו החולה בארה"ב. וכשהגישו ויליאס ג'ונס ובורה סטנקוביץ' את הגביע לברודי, כמעט ונשמט מידיו. אכן טל התרגש כשם שוודאי לא התרגש מעודו, בעת שהחזיק את הפרס היקר והחשוב ביותר של הכדורסל האירופי.

וכאשר אני מעביר אליכם דיווח זה ניצב לידי ברודי בתא טלפון סמוך ומשוחח עם אמו בעיר טרנטון, ניו ג'רסי, שבארה"ב, שואל לשלום האב החולה. אכן זכתה האם וזכה האב לכבוד הגדול של בנם. האמריקני לשעבר, האסיאני בהווה שזכה בגביע אירופי.

קור-רוח

התשובות של מכבי לתהילה של וארזה, שאפפה את הקבוצה האיטלקית עד לפני המשחק היו משחק נמרץ בתגובה על הכדורסל המבוקר של האיטלקים. משחק מלווה בוקר רוח שקשה להבין מנין שאבוהו המכבים. שכן אחרי הכל היתה זו להם הופעת בכורה בגמר האירופי לאלופות מול שמונה הופעות רצופות של וארזה. מזאת חמש זכיות בפרס.

מיקי ברקוביץ היה מצויין במחצית הראשונה, והוא גם התעלה לקראת הסיום, חטף וקלע. אולפסי פרי, הדף ארבע העבירות האישיות וחולשתו בקליעה במחצית הראשונה, השתפר במחצית השניה, כשצל העבירה החמישית ריחף עליו. לקראת הסיום הוא שיחק בבטחון רב וקלע סלים חיוניים.

כאשר הישוותה וארזה ל-61:61 , חששנו שהנה, הלילה יישברו המכבים, אבל הם השיבו מלחמה שערה גם על השלושים סלים הרצופים של בוב מורס. כאשר נדמה היה כי הגביע הנה מתקרב לאיטליה, בעטו המכבים בארץ המגף. קור הרוח שלהם, הקליעות המדויקות והתנופה שיצר ברודי, חרצו את גורל המשחק לטובת האלופה הישראלית.

היה זה מאבק שהתנהל בשיניים הדוקות לפני הסיום. המכבים החזירו סל כמעט על כל סל שספגו מהאיטלקים בשניות האחרונות, כאשר הצצנו לעבר הספסל האיטלקי, ראינו את המאמן סאנדרו גאמבה, מנתר מזעם ומכעס על חניכיו, היו אלה לגבינו סימנים טובים, שדרכם של המכבים צלחה.

77:78

הגביע הועבר מיד ליד והאוהדים המסורים, שליוו את קבוצתם עד בירת יוגוסלביה, פתחו בקבוקי שמפניה, לפתע הופרד הגביע מחלקו התחתון. החלק העליון, הגביע עצמו הועבר לידיו של שמואל (שמלוק) מחרובסקי, בעוד שהכן נעלם זמנית וכנראה שנחטף ע"י אחד האוהדים. "שמלוק" הרגיע ואמר, כי הכן בוודאי לא יילך לאיבוד, שכן שמה של קבוצת מכבי כבר נחרט בו... מנהל הקבוצה, שעבר כשלונות והצלחות בשורות מכבי ת"א במשך 17 שנה, העיף מבט "כועס" לעבר הגביע ופלט לעברו: "התבייש לך, בשבילך היינו צריכים לעבוד השנה כל-כך קשה..."

זו הדרך שבחר בה מחרובסקי להגיב על הזכייה הגדולה בגביע-אירופה.

הסתערות

הערב הגדול בבלגרד החל בסל של לו סילבר. המכבים שמטו את הייתרון במשחק רק פעם אחת, והובילו בו עד לביום, זולת שוויון של 61:61 במחצית השניה, ג'ים בוטרייט קבע 0:4 וארי 4:5 מחמש נקודות של דינו מנגין, החלה הדהרה הגדולה לנצחון כשבוטרייט החזיר את היתרון למכבי 5:6. לו סילבר העלה ל 5:8 ונוצר יתרון משמעותי למכבים - 7:14, מסלים של אולסי פרי ובוטרייט. סל לכל צד ויתרון שבע הנקודות של המכבים נשמר - 13:20 מקליעה טובה של סילבר.

וארזה ערכה חילוף בדקה זו (12) כאשר איבן ביסון החליף את רנדי מייסטר. אבל מטר סלים של מכבי נמשך בזכות מיקי ברקובי וסילבר - ושוב ברקוביץ שקבע 15:26.

כאן החל בוב מורס בצליפות האמריקניות של לסל מכבי. ובשלושה סלים רצופים הקטין ל 28:21. בוטרייט לא ויתר ולקע, אך מורס החזיר. ו-23:30 למכבי. בשלב זה כבר שיחק פרי עם שלוש עבירות אישיות. בוב גריפין החליף את מוטי ארואסטי ושידוד-מערכות בקבוצת מכבי נמשך כאשר אריק מנקין החליף את סילבר. מנגין הקטין ל-32:26 ולחובת פרי נזקפה העבירה הרביעית.

קבוצת מכבי חידשה את ההסתערות על סל וארזה ובמבצעים נהדרים העלה ברקוביץ ל-26:35. מנגין וביסון הקטינו, אבל שוב מבצעים נהדרים של מיקי וסל יפה של שוקי שוורץ סיימו את המחצית הראשונה ביתרון של 30:39.

ברודי

המחצית השניה נפתחה בסל של בוטרייט. אבל כאן נכנסה וארזה לפעולה וצליפות של יליני הקטינו ל-41:34.

ברקוביץ' קלע סל מעודד, וכאן חל החילוף של המשחק. טל ברודי, הקפטן הוותיק של מכבי ת"א החליף את בוב גריפין, והתברר כי היה זה ההימור הנכון של רלף קליין.

אמנם וארזה הקטינה באכזריות ע"י מייסטר, מורס ושוב מייסטר - 44:39, אבל כאן החל טל בפעולה בקולעו שתי נקודות עונשין. מייסטר שוב קלע אבל יד הזהב של בוטרייט פעלה ו-41:47 למכבי. מנגין ומייסטר הקטינו את יתרון מכבי לשתי נקודות אבל בוטרייט העלה שוב לארבע הפרש. מנגין שוב הקטין לשתיים, ושוב העלה פרי לארבע נקודות הפרש. כאן קלע טל ברודי ארבע נקודות והעלה את יתרון מכבי לשש הפרש. מורס הקטין לארבע, אבל ברודי החזיר לשש. מרינו זנאטה שוב הקטין לארבע, אך פרי החזיר את יתרון מכבי לשש נקודות מקליעות-עונשין.

שלושה סלים רצופים של מורס כאילו הרחיקו את הגביע ממכבי. שיוויון 61:61, אך בשלב זה הפעילה קבוצת מכבי אופנסיבה של להיות או לחדול. פרי, ברודי ושוורץ קלעו מהשדה ומקו העונשין והחזירו לקבוצתם יתרון בן שבע נקודות. האמנם תזכה מכבי תל-אביב בגביע?

יד-הפלא

וארזה חשה כי הפרס נשמט מידיה ובהסתערות של ייאוש הקטינו ביסון ויליני ל-68:67 לזכות מכבי. אבל ג'ים בוטרייט הניף את יד הפלא שלו וקבע 67:70, מנגין הקטין ל-69:70. קליעה נהדרת של פרי ו-69:72, האומנם הגביע יהיה שלנו? ביסון ומנגין הקטינו בעונשין ל-72:71 אבל שוב הדהים בוטרייט בסל נהדר - 71:74. שוב הקטין ביסון ל-73:74 אבל בוטרייט לא ויתר - וקלע 73:76 למכבי. מורס הקטין בשתי קליעות עונשין ל-76:75.

נותרה פחות מדקה לסיום. ג'ים בוטרייט הכדורסלן המצטיין במשחק, העלה ל-75:78. ביסון צימצם ל-77:78 והכדור עבר למכבים.

כשנותרו 7 שניות לסיום העביר השופט האנגלי דייוויד טרנר את הכדור לאיטלקים, לאחר ש"דמיין" צעדים של סילבר. אך האיטלקים נכשלו בנסיון-ההתקפה האחרון שלהם - והגביע הוא שלנו!